הבלקבורן בקניר (Blackburn Buccaneer) הבריטי היה המטוס הראשון שבו הכוונת הציגה גם נתוני ניווט. מספר שנים לאחר מכן, כאשר נודע שטייסי המטוס השתפרו תודות לתצוגה העילית, העניין במערכת גדל. מטוס הקרב הראשון בו הותקן תע"ל מודרני היה ה־A-7 קורסייר 2. הכוונת הפכה למעשה לצג רב תכליתי שהציג נתונים קריטיים רבים כגון מהירות אוויר, גובה, כיוון, אופק מלאכותי, זווית התקפה וכדומה, מבלי שהטייס יצטרך להסב את תשומת לבו ממה שמתרחש בחוץ ("ראש בחוץ").מטוס "אפור" שהוחלף אחרי 1990 בטורנדו. מזכיר את הa10 הלוחם המשורין.

לטמבלים זה לא מעניין ל34 המפגר

ניצן סדן, אני אוהב את המדור שלך, אבל צ׳מע, אתה חייב ללמוד דקדוק. יש לך מיליון טעויות בעברית. קח בתור התחלה את הספר ׳דייק׳, ותבין איפה יש לך בעיות בעברית. בעיקר ב-ו׳ החיבור, אותיות בגד-כפת בסמיכות ל-ו׳ החיבור ובכלל.... אז אנא, שפר מדורך. כמו שאמרו אז: חייל, שפר הופעתך.

ניצן, אתה כותב נהדר. תענוג לקרוא ולהחכים :-)

ראשית, ברור לכל כי הסקייהוק לא הספיק להשתתף במלחמת ששת הימים אלא הגיע מאוחר יותר, ארבעת הסקייהוקים הראשונים הגיעו לישראל בדצמבר 1967. ולגבי הבקאניר: בחיל האוויר כן חשבו עליו, ולפני כן אפילו חשבו על קודמו, סופרמרין סימיטר (Supermarine Scimitar), שאף הוא היה מטוס תקיפה של נושאות מטוסים. אבל, אלה היו רק מחשבות ומועמדים, והבריטים בכלל לא תכננו למכור לנו אותם. גם לגבי הסקייהוק, "ירקנו דם" שנים עד שהאמריקנים נאותו לשחרר לנו אותו, ובסופו של דבר הצטיידנו בכמות מרשימה, לא פחות מ-358 מטוסים. תוכלו לקרוא הרבה פרטים מעניינים באתר "מרקיע שחקים".

במלחמת עולם שלישית

יופי של תמונות, כתבות וכיסוי. כל הכבוד תמשיכו כך סוף סוף משהו מעניין לקרוא ולהחכים

אסדות גז בקרבת החוף הן פצצה אקולוגית מתקתקת. בישראל, דליפת קונדנסאט מאסדה בקרבת החוף תזהם כחצי מחופי ישראל, תוך זמן קצר שאינו מאפשר תגובה הולמת. המשרד לאיכות הסביבה בעצמו מודה כי אין בידיו הכלים לטפל בתקלת שפך מאסדה או מקידוח. דלפה שכזו תשבית מתקני התפלת מים. אפילו ללא תקלה, אסדות קרובות לחוף יזהמו את האוויר והמי הים בצורה מסוכנת, וגורמות להזרמת קונדנסאט רעיל מעל מאגרי מי תהום (כאשר אין בו כלל צורך - ניתן לייצא אותו היישר מאסדה בלב ים) יורחקו אסדות הגז הצטרפו לשומרי הבית

בישראל באחד הבסיסים היו מספר סקייהוקים לבדיקת היתכנות . הבוקניר הוצא לחיל האוויר כתחליף לסקייהוק

מתגובתך לסוג זה של הטלה ברורו שלא. גם אלי מתגובה 5 עיון קצר בויקפדיה היה מלמד אותך שמבינת לו"ז שבו התקבל הסקייהוק בח"א (1968) הבוקנייר מעולם לא עמד כתחליף לסקייהוק. הסיבה היא פשטותו של הסקיהוק, מנוע יחיד ומטען חימוש של כמחצית מהבוקניר.

שוב קראתי בשקיקה את המאמר וגם אם מגיבים אחרים מוצאים פה ושם אי דיוקים הרי ששוב הקברניט הוציא מתחת לידו מאמר מרתק וקולח ששוזר בחוכמה ארועים ומהנה לקריאה הקברניט, המשך לכתוב ככה ולהשכיל אותנו בארועים היסטוריים מעולם התעופה. אני מחכה בקוצר רוח לפירסום הבא!!!

נשמע שאתה מצונן...

הדיוק של 13 נכון, ובנוסף - ה Buccaneers לא פעלו בקריביים, ולא בשום ים, הם היו שודדי נהרות

למרות שיש לא פעם סטיות ואי דיוקים... למי שלא מבין בתעופה זה כנראה לא מזיז, ומי שכן, כבר יודע את התשובה הנכונה. מה שכן, קבל שאפו על העריכה המצחיקה. מאיפה אתה מביא את כל הגיפים והתמונות המדוייקות האלה?

"ופירוש שמו הוא שודד ים; ספציפית - שודד שנשכר בידי מדינה או תאגיד כדי לפשוט על נמלי וספינות היריב, ופעל בים הקאריבי ובמרכז אמריקה." זו ההגדרה של Privateer. המקור של Buccaneer הוא מצרפתית, זה היה לוח עץ שציידים היו מבשלים עליו במהלך ציד - כלומר אוכל שנצוד באופן אופורטיוניסטי ולא היה מובא בחזרה הביתה.

היא וריאציה של הטלה מסוג Toss Bombing שנקראת Over the Showlder Bombing. לא סתם השיטה הזאת מכונה על ידי טייסים Idiot's Loop.

נפילתה תיעצר עם מצנח. הבריטים לא לגמרי טפשים.

הקברניט כותב: "במתאר הפצצה שכזה, היו טסים הבאקנירים בגובה זינוק-דולפין, ואז מרימים את האף מעל לאופק, משליכים את הפצצה כקלע" פצצה שמושלכת מגובה כזה תגיע לקרקע תוך שנייה או שתיים. ולא ברור איך הפצצה "תושלך כקלע". האם יוצמד לה מנוע? מה אמור לתת לה מהירות אופקית? לכן הפרוצדורה שמתאר הקברניט לא נותנת לבאקאניר מספיק זמן להימלט אחרי הטלת הפצצה הגרעינית. טיסה נעימה!

הקברניט כותב: "כוחה של הממלכה טמון ביכולת שלה לקבל משאבים ממדינות החסות שלה - חבר הלאומים הבריטי וקולוניות (למשל, הונג קונג).... קולוניות בריטיות תהו למה הן צריכות לממן את התה המלכותי. אם לא יוכל הכתר להגן עליהן ועל נתיבי הסחר שלהן, הדרך למרד ועצמאות תהיה קצרה מאוד". מי שקורא זאת יכול לחשוב שבריטניה עסקה בדיכוי וגזל של מדינות אלו, מה שכבר כלל לא היה נכון. בתקופה הרלוונטית –שנות החמישים – כבר נותרו לבריטניה רק קולוניות מעטות והיא התכוונה להתפרק גם מהן וכבר לא שדדה את משאביהן. להונג-קונג היה בכלל אינטרס עליון להישאר בידי בריטניה ולא ליפול לידי המאואיזם הסיני הרצחני. תיאור חבר הלאומים הבריטי שגוי עוד יותר. לא מדובר במדינות חסות מנוצלות, אלא בברית וולונטרית של מדינות ריבוניות, חלקן חזקות מאוד כמו קנדה, אוסטרליה והודו. לכן האינטרס הבריטי להגן על הסחר לא היה קשור דווקא לקולוניות ולמדינות חבר העמים. הסחר עם מדינות כמו ארה"ב ויפן היה חשוב לבריטניה אף יותר.

תודה כתבה מרתקת כרגיל

מרתק

אלוף,איזה כייף של כתבה.היה פעם אזיה רעיון,שאם כדור הארץ יתחמם יותר מדי(פחמן והתחממות גלובלית).מטוסים ישחררו לאוויר גופרית מעל לקוטב הצפוני.וכך ייצרו אפקט דומה להר געש.קרני השמש יחסמו,וכדור הארץ יתקרר