אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

פרשנות - לא כולם נועדו להיות עורכי דין

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
טיפול מן היסוד
מן הראוי שימצא פתרון שיטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטום. לא יתכן שישללו מהמתמחים את חופש העיסוק והכניסה למקצוע. יש לטפל בבעיה מן היסוד ולהציב חסמים בכניסה ללימודים. עוה״ד אפי נווה לא מצטייר כדמות ישרה והשרה שקד כלל לא למדה משפטים ולא נדרשה לעמוד במבחן סופי אשר יאפשר לה לחוות את דעתה האם משקף את המקצוע. ראוי שהחוק יעבור ושבג״ץ יקבע כי הוא חוקתי. האופן בו משחקים בנפשות ובגורלם של המתמחים יש בו טעם לפגם. אם המגמה היא להגן על יוקרת המקצוע, כדאי לחשוב על פתרון עמוק וארוך טווח שיבטיח זאת.
מאבק צודק | 09.01.19
9.
ג'וני
כי העובדות ממנה והלאה. המכללה הראשונה ללימודי משפטים הייתה "רמות משפט" (בין בוגריה, יו"ר לשכת עורכי הדין בכבודו ובעצמו - אפרים נוה) ולא המסלול האקדמי המכללה למנהל. עיון בפסק הדין האחרון של העליון מעיד על כך שהבחינה הייתה סבירה בעיניהם? או שאת לא מצטיינת בהבנת הנקרא או שלא קראת את פסק הדין (יש איזה שופט עליון "מטורלל", יצחק עמית, מציע שתקראי מה יש לו לומר על הבחינה). יש בכתבה הזו טעם לפגם רציני. במקרה הטוב היא נגועה בפופוליזם זול ובמקרה הרע מונעת מאג'נדה אישית פסולה.
גם הכתבת לא נועדה להיות עורכת דין ככל הנראה | 09.01.19
8.
ועוד בהמשך ל-2
האם הלשכה היא גוף פוליטי שאיננו נקי משיקולים זרים ובלתי ענייניים ? כן וכן. אבל, אתם התלמידים, צריכים להכיר במציאות נכוחה: המקצוע מוצף. התוצאה: שכר ירוד, פגיעה בסטנדרט השירות (כל עו"ד ישמח לחטוף לקוח מהפה של קולגה שלו) והשירות לאזרח בבתיהמ"ש המגמת דרדור מתמשכת. ואין דין ואין דיין. מספיק עם האופורטוניזם של להפעיל את בג"ץ. תלמדו מקצועות נדרשים. אנחנו לא צריכים עוד מעוררי ריב ומדון במקומותינו.
נביא בעירו | 09.01.19
7.
תגובה ל-2, המתכנה "כתבה בעייתית"
שלום לך 2. יש עובדות ויש פרשנות. אתם, המתדפקים על דלתות הלשכה מומחים בפרשנויות, מן הסתם כאלו אשר משרתות את האינטרסים שלכם. זו ההגדרה הקלאסית של פוליטיקה. העובדות הן יבשות והן מעוגנות במספרים ולא ניתן לתת להן פרשנויות שונות: בישראל שיעור מספר עורכי הדין על כל אזרח הוא מהגבוהים בעולם. וגם אם "תגלח" מחצית מהם (בהנחה שרבים הם רק על הנייר ולא עוסקים בפועל) עדיין השיעור יהיה לאין ערוך גבוה ומופרך בהשוואה לכל מדינה מערבית דמוקרטית מתקדמת. המספר המופרך הזה מתבטא בעומס הקיצוני על בתיהמ"ש.
נביא בעירו | 09.01.19
3.
אי דיוקים בכתבה
יש מספר אי דיוקים בכתבה: 1. צורת המבחנים במתכונת החדשה דורשת מהנבחנים בעיקר שינון חוקים בעל פה ולא הבנה משפטית. 2. הצפת בתי המשפט בתובענות שונות נובעת בעיקר מהצורך להלחם בביורוקרטיה מסורבלת, פקידים שאינם ממלאים את חובותיהם, ניסוח רשלני ובלתי ברור של חוקים, פסיקה בלתי עקבית של בתי המשפט וביהמ"ש העליון בראשם. אין לכך כל קשר למספר עורכי הדין הפעילים. 3. אחוז גבוה מאוד של ספקי השירותים והעסקים בישראל מתנהל בצורה בלתי הוגנת ובלתי אוהדת לצרכן, דבר המביא לריבוי תביעות בתחום זה. 5. ואחרון חביב: מעמדם הנמוך של עורכי הדין במדינה נובע מהעובדה שאחוז בלתי מבוטל של בוגרי כל בתי הספר למשפטים ללא הבדל, אינם רואים את טובת הלקוח לנגד עיניהם אלא את טובת כיסם הפרטי. גישה זו היא נחלת בוגרי האוניברסיטאות ובוגרי המכללות כאחד. 6. לא צריך להיות גאון כדי לעבור מבחן לעריכת דין. במבחנים האחרונים צריך היה זיכרון מעולה ללא כל הבנה מעמיקה בהגיון משפטי או בהבנת בעיות משפטיות. מנחם גורמן, עו"ד
מנחם גורמן | 08.01.19
2.
המון שגיאות בעבודות
וואו כמה טעויות ומגמתיות! הפערים בין לומדי האוניברסיטאות למכללות במבחני הלשכה הוא בדיוק הסיבה לחוק- המבחן הפך להיות פסיכומטרי ולא בודק ידע משפטי. מה שגרם לצניחה כוללת באחוזי המעבר. אך כיוון שהם הקשיחו יותר מדי, כמעט ואף בוגר אוניברסיטה לא עבר (עברו 12% במועד יוני 18). ציוני האוניברסיטאות צנחו מ90 בממוצע ל60%-70% תלוי במוסד, כלומר סביב ציון העובר. מה שעוד יותר בעייתי, שלא הוקמה וועדה שבדקה האם אכן יש הצפה במקצוע, ולשכת עורכי הדין שהיא חסרת סמכות, החליטה לפעול בעניין על דעת עצמה. על פי חברת אולג'ובס (אחרת החברות הגדולות בהשמת כוח אדם) פרסמה כי על פי הבדיקה שלה לשנת 2018, חסרים 6,000 עורכי דין! הבעיה בשוק עורכי הדין שהרוב המוחלט אינו עובד במקצוע ולכן יש מחסור שמעמיק.
כתבה בעייתית | 08.01.19
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת