אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

135 מיליון שקל לפח? מי אשם בכישלון בבחינות ההסמכה של עורכי הדין

104 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
102.
הבחינה לא נכשלה - נבחנים מסויימים נכשלו
הדרך הטובה ביותר לבדוק אם יש בעיה רצינית בבחינה היא לבדוק אם נבחנים עם הכשרה טובה לנושא ויכולת לקלוט את החומר מצליחים יותר מאשר אנשים עם הכשרה לא טובה לנושא ו/או חוסר יכולת לקלוט את הנושא. בעצם העובדה שאחוזי הכישלון בבחינה שונים באופן דרמטי בין האוניברסיטאות (20% ומטה) לבין בוגרי המכללות ששמן מופיע בכתבה שבוגריהן נכשלים באחוז גבוה (80% ומעלה), יש כבר תמיכה חזקה לכך שהבחינה טובה. הבחינה פשוט מפרידה בין כאלה שמתאימים למקצוע וכאלה שלא. וזה בדיוק מה שהיא צריכה לעשות!
פסיכו | 24.01.19
99.
עוול למתמחים
הבחור, יושב ראש לשכת עוה"ד לשעבר שהתפוטר, פגע באימון הציבור, בחוקי המדינה, במחוקק, במתמחים המסכנים, בחבריו למקצוע ואפילו בביטחון המדינה.מה עוד צריך לקרות? מעניין שעיתון כלכליסט באופן מסורתי תומך וכותב לטובת לשכת עוה"ד גם כאשר מדובר ביושב ראש חשוד בשקרים ובפלילים.
אבי | 24.01.19
98.
הרווארד
הבינתחומי והמכללה למנהל מוסדות מחקריים ברמה גבוהה מאוד (ולא יורדים ברמתם מאף אחת מהאוניברסיטאות). בספיר- שניים וחצי סטודנטים אז לא חוכמה. בכל שאר המכללות באמת צריך רק דופק. למה לא לעשות דירוג כמו בארה"ב ושכל אחד ידע לאן הוא מגיש והאם כדאי לו.
סטודנט אחד באוניברסיטה קטנה | 23.01.19
97.
כמה שילמו עבור הכתבה המוזמנת והמעוותת מלישכת עורכי הדין?
3 הבחינות האחרונות הרבה יותר קשות, ועם הרבה יותר חומר. לפני כן הפלא ופלא היו הצלחות טובות גם מהמיכללות. שיא הצביעות זה שאפי נווה, בוגר מיכללה, דואג שלא יהיו עוד כמוהו.(אני מניח שלישכת עורכי הדין שילמה עבור הכתבה)
אבי | 23.01.19
94.
למדתי תואר ראשון בנתניה ותואר שני בבר אילן..
המרצים בנתניה היו ברמה גבוהה והדרישות אף הן היו גבוהות..כל הברבורים כאן מעידים על בורות..אין קשר בין הבחינה שהינה בחינה פסיכומטרית לכל עניין ודבר..מסיחי תשובות דומות העוסקים בנושאים איזוטריים..מבחן מסורבל שמטרתו היא אחת להכשיל ולחסום..הלא לא ייתכן..שהמבחן כיום מקיף חומר פרוצדוראלי..שעד לשנת 2016..זה היה הנושא שכולם נבחנו ועברו..צימצמו את החומר הנ"ל ל 45 שאלות והוסיפו את הדין המהותי שהיקפם המשותף להבנה ושינון לא סביר ולא אפשרי ללמידה..נוסף על כך מטלת כתיבה ששם מהנדסים את הציונים ..
מכללה | 23.01.19
87.
המשכורת של ראשי המכללות
את שואלת היכן הכסף. תבדקי אצל רשם העמותות כמה הרוויחו הדקאנים והנשיאים של רמת גן אונו מרכז פרס ושערי משפט. סכומי עתק יותר ממיליון ש"ח לשנה. כאשר רובם עובדים גם בעבודות נוספות. במקום להשקיע את הכסף בכיתות בהוראה. קבלו סטודנטים מכל הבא ליד. לא נתנו להם תמיכה מינימאלית והם צוחקים כל הדרך לבנק.
מרצה במכללה חושף את האמת | 23.01.19
85.
רק שאפי נווה לא הקליט אותך
נוכון לא כולם מוכשרים במקצוע. אבל יש כאלה בינהם שרואים לגלימה הנכספת אני מכיר קובה מאוד אשר עברה תואר שני במשםטים באנברסיטת בר אילן . כסוטדנטית מרצים בכירים ביותר במכללה למינהל ראו בא הצלחה והגעה לגדולה בתחום עם מכתבי המלצה. כמתמחה קיבלה המון מכתבי ברכה מאנשים שהיא טיפלה בתיקים שלהם. מענין איך אתה ההיתה בתחילת דרכך. לכל אחד יש טעויות . אני בטוח אתה לא ההיתה מושלם בתחילה. גם אפי נווה לא היה מושלם וגם בהמשך הוא לא היה מושלם גם שעסו אותו כל יכול ואיפה הוא עשיו?
ל78  | 23.01.19
82.
אין שום בעיה לקבל סטודנטים עם בגרות ופסיכומטרי נמוכים
לא כולם השקיעו בתקופת התיכון ואין שום בעיה שיהיו מוסדות שיאפשרו לסטודנטים להוכיח את עצמם. הבעיה שהמכללות הפרטיות במקום לנפות את הסטודנטים החלשים במהלך הלימודים הכניסו אותם לעולם של אשליות באמצעות מתן בחינות קלות ופקטורים. עולם המכללות הפרטיות מתחיל להסריח כמו Trump University (תקראו על זה) ואני חושב שהגיע זמן שהמל"ג יבצע בדק בית מאוד רציני בכל המכללות הפרטיות ואפילו יסגור חלק מהן אחרת הגוף פשוט יאבד כל רלוונטיות.
לדעתי | 23.01.19
78.
אני מנסה לגייס עורכי דין כבר שנה ולא מצליח
מגיעים אלי לראיון עו"ד שלא הייתי נותן להם לעבוד במקצוע. שפה ירודה ואפס הבנה במקצוע. לצערי המכללות יצרו מצב בו השוק מוצף בעו"ד אבל ברמה ירודה. היום מאוד קשה למצוא עו"ד טוב. וצריך להבין שלפעמים עו"ד זה דיני נפשות. עו"ד יכול להרוס לאדם את החיים ברגע, אם ייתן לו שירות משפטי לא מקצועי. לכן המסקנה המפורשת והברורה היא שיש להפסיק את מסלולי למידת המשפטים במכללות. שיתחרו על מקומות באוניברסטאות והטובים יצליחו. כמו בכל מקצוע אחר שיש לו השפעה ישירה על חייהם של אנשים. מהלך כזה גם יצמצם את כמות עורכי הדין. גם ימנע הידרדרות המקצוע. גם יאפשר עיסוק מקצועי יותר. יפחית תיקים משפטיים איזוטריים ויצמצם העומס על בתי המשפט. מהלך שכזה יגרור בחזרה למקצוע עו"ד טובים שעזבו את התחום בגלל הבינוניות שמאפיינת אותו בעשור האחרון. נקודות למחשבה.
ג'וני | 23.01.19
75.
אולי צריך לשאול למה מראש הם הולכים למכללות?
ההנחה המציאותית שהתעלמת ממנה היא שרוב מוחלט של אנשים הפונים למכללות עושים זאת משום שהכישרון שלהם לא הספיק לעמוד בתנאי הסף של האוניברסיטאות. המשמעות היא שבאוניברסיטאות נמצאת רוב השכבה העליונה של מחזור לימודי המשפטים. כך שאולי יש הבדל ברמות הלימוד בין מכללות לאוניברסיטאות, אבל הפער המרכזי הוא באיכות הסטודנטים. אמת, ישנם רבים וטובים הפונים למכללות למשפטים מסיבות מגוונות ולאחר דווקא מחוסר יכולת אינטלקטואלית, אבל הרוב המוחלט פונה לשם משום שלא הצליח להשיג את הציון הרצוי בפסיכומטרי או בבגרויות. צריך לזכור, עריכת דין הוא מקצוע תחרותי. מאד תחרותי. גם סטודנטים באוניברסיטאות הנחשבות צריכים לשמור על ממוצע גבוה בשביל להתקבל למקום טוב. המשמעות היא שאין אדם שרצונו להיות עורך דין מושך אותו ללימודים במכללה. הוא יודע שהוא צריך מקום 'נחשב' אחרת אין לו סיכוי להתמחות סבירה. המשמעות היא, שוב, השתדלות מוגברת מצד הסטודנט למען קבלתו למוסד נחשק. כל מי שלא הצליח בכל אלה (למעט יוצאי דופן) 'נופל' למכללה. מה שבאמת ממפה את השכבה העליונה מהמוסדות הללו.
אדם ברוֹך | 23.01.19
74.
אי אפשר לפטור את התלמידים עצמם מאחריות
העניין מורכב יותר. המכללות הן לא איזה סוג של נוכל שמבטיח הבטחות באוויר לתלמידים תמימים שבאים מלאי רצון ללמוד משפטים ומתאכזבים. יתכן מאד שזה לא מקרי שתלמידים מסויימים מגיעים דווקא למכללות האלו, ולא מדובר כאן על מקרים של חוסר יכולת, משום שהם משלמים כאן שכר לימוד שעולה במאות אחוזים על זה של אוניברסיטה. אי אפשר להתעלם מכך, שיש כאלו שבאים דווקא בגלל ש: - אין או כמעט אין תנאי קבלה וסינון משמעותיים. - כי הם מודעים לכך כי כאן, בניגוד לאוניברסיטה - "שילמת - עברת". - כי במכללות האלו, לא יעשו להם כלום אם הם לא מגיעים לשיעורים ולא לומדים. יהיו נדיבים בהרבה במתן פקטורים אם הציון במבחן נמוך. במילים אחרות - אי אפשר לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה. למקומות שמיועדים מראש לקבל כל אחד (אם יש לו יכולת לשלם תשלומי עתק), הגישה שם יותר נוטה ל"הלקוח תמיד צודק" מאשר לגישה של מוסד לימוד קלאסי; לא מקשים על הסטודנטים בדרישות בעת הלימודים או מטילים עליהם תוצאות אם הם לא לומדים, ועוד - יגיעו סטודנטים מסוג מסויים.
הלך זרזיר אצל עורב | 23.01.19
73.
כל מילה בסלע. מכללות זונות. מרצים מהתחת. רק כסף - לא איכות.
לא ממיינות כמו שצריך בקבלה, ולא מסננות בהמשך הלימודים. אח"כ מקבלים גם עורכי דין זבל, שברבות הזמן - אם שוכבים עם האדם הנכון - אפילו מתמנים לשופטים. (כל האמור בלשון זכר הכוונה גם לנקבה, וההיפך גם...)
נחמן מאומן ומיומן | 23.01.19
69.
המכללות - מסחט כספים
ממה שאני יודע ממקור ראשון, המטרה היחידה של המכללות זה לעשות כמה שיותר כסף. אז מקבלים ללימודים מי שלא מסוגל, מביאים מרצים פחות טובים, עושים הכל כדי לסחוט במהלך הלימודים עוד ועוד כסף מהתלמידים בתוענות שונות ומשונות, לא עומדים בהבטחות (גם כאלה שכתובות, הרי לא בעיה למצוא תירוץ התלוי בסטודנט כדי להפר הבטחה). בעיה נוספת היא שיש כאלה שלא מסוגלים לעבור תואר כמו שצריך ולא מוכנים להודות בכך ולהתפרנס מעבודת כפיים.
אבי כהן | 23.01.19
67.
עורכי הדין בנו המכללות עבור ילדיהם שלא עברו את סף הכניסה לאוניברסיטאות
בשביל שלא יצטרכו ללמוד באנגליה, נפתחו מכללות בארץ. כי מבחינת עורכי הדין, כסף קונה הכל. במכללות (בהכללה שאולי צריך להחריג מנה מספר מהן) , הלימודים הם חפיף, ועושים הכל "למען הלקוח" - וכשהמדד הוא הציונים, אז הפקטורים חוגגים והלימודים קלים, והעיקר שהתלמיד יהיה מרוצה וימשיך לשלם. צריך לאפשר לעורכי הדין כאלו לעבוד, אבל לחייבם להציג בכל משרד את תעודת הסיום וציון המעבר בבחינות הלשכה.
גדי | 23.01.19
65.
שאלות קשות
בהחלט מעורר מחשבה, גם אני נדהמתי לצפות בנתונים אתמול. אכן נראה שהטענה מוצדקת וזה עצוב מאוד. עם זאת, מעוררת תהיה מדוע. הרי מבחינת רמת המרצים אין ספק שאותן מכללות מחזיקות בזכות תנאי שכר יפים למשוך אליהם מרצים מאוד איכותיים. האם יש סיכוי שהאונבירסטאות, יותר מקושרות לגופים שכותבים את מבחן ההסמכה. האם ייתכן שהן מקבלות מעיין מיקוד או איזשהו כלי שמאפשר מיקוד בהכנות לקראת הבחינה? לא יוד, אולי זה נשמע קקונספירטיבי מידי. עדיין התשובה הברורה מידי מהעולה בכתבה ואצלי מהנתונים אתמול, קלה מידי.
עמית | 23.01.19
61.
הסטודנטים אשמים
המסקנה במאמר הזה מזכירה את הבדיחה על הזבוב שלא שומע. תלשו לו את הכנפיים, אמרו לו לעוף והוא לא שמע ולכן לא עף. מה הקשר למכללות? אלה פשוט הסטודנטים הגרועים, שמנסים בכח לקבל הסמכה מקצועית אבל אין להם את הכישורים הנדרשים לכך. הטובים הולכים לאוניברסיטאות ולמכללות הטובות ועוברים בלי בעיה. לא כל מצורע וזב חותם צריך השכלה אקדמית.
אחד שתמיד יודע | 23.01.19
60.
סוף סוף כתבה שמצביעה על האשם האמיתי
בשנות ה-90 התבצעה מהפכה אקדמאית ומכללות קיבלו אישור מהמל"ג לפתוח מסלולי הכשרה ללימודי משפטיים - מלבד 2-3 מכללות אשר משקיעות בסטודנטים ומקנות להם רמת לימודים נאותה - דומה שהאינטרס היחידי שמניע את שאר המכללות הוא האינטרס הכספי והן מעניקות תארים לכל דורש. לא ניתן להסביר את הפערים המובהקים בין בוגרי האוניברסיטאות שעוברים את הבחינה בשיעור של למעלה מ-80% לבוגרי מכללות שעוברים את הבחינה ב-20-30%.
עו"ד בוגר העברית | 23.01.19
58.
חוסר הבנה בסיסי
לא מכללה ולא שום גוף אקדמי אחר אמור להכשיר בעלי מקצוע. האקדמיה מלמדת תאוריה, נותנת לך את הכלים ללמוד ובעיקר מעודדת (או אמורה לעודד) חופש המחשבה ויצירתיות. בשביל לעבור בחינות לשכה צריך שילוב של שכל והשקעה. אם אין לך את זה לא תהיה עו"ד. נ.ב קורס בתורת המשפט לא מכשיר אף אחד להיות עו"ד.
עו"ד | 23.01.19
56.
המכללות לא סיפקו את הסחורה? התעלמות מהבעיה הבסיסית
המכללות מקבלות סטודנטים ברמה נמוכה יותר ובחלק לא מבוטל מהמקרים כאלה שאינם עומדים ביכולות הסף הנדרשות ללימוד המקצוע שאליו הם מכוונים. התוצאה היא בין השאר דרישות לימוד נמוכות יותר שמכשילות גם רבים מהסטודנטים הכן מתאימים. ובמשפטים יש לפחות את מבחן הסינון הארצי האחיד. מה קורה עם המקצועות (מהנדסים?) שבהם הענקת התעודה היא בידי המוסד לבדו..
מישו | 23.01.19
51.
סוף סוף למישהו יש אומץ להגיד את הדברים כמו שהם
סוף סוף מישהו/י שכותבת את האמת! מתמחים יקרים בחרתם מקצוע שכנראה לא מתאים לכם! האחריות של עורך דין היא גבוהה מאוד זה לא פחות מחיי אדם! כמו רופאים! אדם שנאשם שלא בצדק ולא מזוכה בדין בגלל חוסר יכולתו של עורך הדין שלו או בגלל מחדליו החיים שלו נהרסים
טל | 23.01.19
49.
ניתוח פשטני שחוטא לעקר
תנאיי הקבלה באוניברסיטאות שונים מאלו הנהוגים במכללות. אדם שהשיג 700 בפסיכומטרי, סיכויו לעבור בחינת לשכה בנוסחה הקיים גבוה יותר. המדובר במבחן של שינון וזריזות מחשבה. לא פעם נשמע מפיהם של שופטים ותיקים ומוערכים, שהם עצמם סוברים שלא היו צולחים את הבחינה. ולא, אין לי שום אינטרס. אני את הבחינה עברתי בהצלחה.
עס | 23.01.19
48.
מכללות אשמות באופן חלקי
מכללות אשמות בכך שלא דאגו לנפות את הסטודנטים הלא מתאימים כבר בשנה הראשונה של התואר ובמקום זאת מכרו לסטודנטים חלומות של עושר וגדולה בעולם המשפטים. המודל העסקי עבד בהצלחה שנים רבות עד שמשרד המשפטים יחד עם לשכת עורכי דין שברו אותו. מצד שני סטודנטים אנשים מבוגרים שצריכים לדעת לקחת אחריות על חייהם. כואב להשקיע 3-4-5 שנים מהחיים ומאות אלפי שקלים ובסוף לצאת ללא רישיון לעסוק בתחום, אבל זה החיים והם צריכים להבין שתשלום כסף למכללה פרטית לא מבטיח מעבר בחינות הסמכה. בסופו של דבר סטודנטים במכללות פרטיות שלמדו והשקיעו כנראה עברו את הבחינה. סטודנטים שחשבו שמכללה פרטית זה הנתיב המהיר לרישיון עו"ד חטפו את הכאפה בפנים.
לב | 23.01.19
40.
טעות בזיהוי. מוסדות הלימוד ה״גרועים״ הם פשוט אלה שמקבלים את הסטודנטים החלשים יותר
המוסדות פועלים כפי שסביר שיפעלו, וממילא אין קשר בין בחינות ההסמכה לבין ההכשרה לעריכת דין. מזעזע שמאפשרים למסכנים האלה להשקיע 5 שנים מהחיים ועשרות אלפי שקלים בלימודים ובהתמחות, רק כדי לגלות בסוף שהמשוכה האמיתית היא מלאכותית ומוקמה כך שלא יוכלו לעבור אותה. רוצים פחות עורכי דין? אל תאפשרו לאנשים להיכנס למסלול הזה. פשוט התעללות לעצור אותם רק בסוף הדרך. או שתבוטל בחינת ההסמכה, או שתוקדם לתחילת הלימודים כתנאי קבלה. ככה לפחות יבזבזו רק שנה מהחיים במקום חמש, ויפנו לעיסוקים אחרים.
צופה מהצד | 23.01.19
37.
המתמחים מתעלמים כי נוח להתעלם אחרי ששילמו כל כך הרבה כסף
אומנם האחוזים לא כמו שהיו בעבר שם לאוניברסיטאות ולבינתחומי היו 80-95% הצלחה. אכן גם הלשכה הודתה שיש להעלות את רמת הקושי , אבל ואבל גדול - הכישלון הקולוסלי של המכללות פה זועק לשמיים. מככת נתניה, מככלת שערי משפט, ושאר ירקות - אחוזים עלובים. כנראה רמה עלובה של לימודים שרק המוכשרים ביותר עוברים מהמכללות הקקיוניות האלה.
דדו | 23.01.19
36.
פשוט נכון
עובדתית, בוגרי האוניברסיטאות המובילות לומדים ברמה גבוהה (ורף הקבלה אליהן הוא גבוה כבר בכניסה) ושיעורי ההצלחה בבחינות הלשכה גבוהים, לעומת כל המכללות למשפטים שצצו כפטריות אחר הגשם, אליהן כל אחד יכול להתקבל ובלבד שיש בכוחו לשלם. עצתי לכל מי שמתקבל ללימודי משפטים באוניברסיטה ואשר יש לו נתונים אישיים גבוהים, לבחור במקצוע אחר, כי המקצוע הזה איבד מזמן את יוקרתו וזה רק הולך ונהיה יותר גרוע. בסופו של דבר, הציבור ישלם את המחיר ויקבל רמה נמוכה וחוסר מקצועיות.
בוגרת האונ' העברית  | 23.01.19
34.
המכללות זו מסחטת כספים מציבור שלא מתאים ללימודי משפטים
האוניברסיטאות יודעות למיין ולקחת את התלמידים בעלי הסיכויים הגבוהים להצליח בלימודים. הבעיה היא שיש לא מעט שקשה להם לקבל את הקביעה, שלא מתאים להם ללמוד. והאמת שיש בודדים שהאוניברסיטאות מפספסות. אך לגבי הרוב מדובר בכאלו שיותר משחשוב ללמוד, חשוב להם התואר, שנותן כרטיס כניסה למשרות נחשקות. ואת הנישה הזו מצאו המכללות ומנצלות את המסכנים, שלרובם אין סיכוי.
צודק בכל מילה | 23.01.19
30.
הסיבה לפער בין סטודנטים באוניברסיטאות למכללות
מוסדות אקדמיים לא צריכים להכשיר מתמחים למבחני לשכה והם באמת גם לא עושים את זה (גם לא באוניברסיטאות). אם תבחנו את הפער בציוני הפסיכומטרי, למשל, בין סטודנטים באוניברסיטאות לבין אלו במכללות, תמצאו התאמה לפער בציוני בחינת לשכת עורכי הדין. הסיבה לפער במבחני הלשכה בין הסטודנטים באוניברסיטאות למכללות לא קשור למוסד שבו הם לומדים. לרוב, הסטודנטים הטובים שמקבלים ציוני פסיכומטרי גבוהים ויכולים ללמוד באוניברסיטאות, לא לומדים במכללות. כמו שיש להם את סט הכלים ללמוד לפסיכומטרי יש להם גם את סט הכלים ללמוד למבחני לשכה. אלה כלים שהיו להם מלכתחילה, והם לא נרכשו במוסד האקדמי (שבו רוכשים כלים אחרים, חשובים לא פחות). הסטודנטים במכללות יודעים זאת, אבל מחפשים את מי להאשים (המכללה, הלשכה, המל"ל, משרד המשפטים) במקום לעשות בדק בית.
עורך דין | 23.01.19
28.
בתור בוגר אוניברסיטה אני מודה שאין שום קשר בין הלימודים האקדמיים לבחינה
סיימתי את לימודי בהצלחה באחת האוניברסיטאות הטובות יותר, התמחיתי במשרד גדול ועברתי את הבחינה שנערכה ביוני 18. אני מבקש להבהיר לכל מי שעוד סופק בדעתו - אין שום קשר בין הלימודים האקדמיים לבין החומר הנלמד לבחינה. אפס. יתרה מכך, אין שום קשר בין החומר הנלמד לבחינה לבין הידע הנדרש על מנת לעבוד במקצוע (ועובדה היא שעל חלק מהשאלות אפילו שופטי בימ"ש העליןו היו חלוקים בדעתם). נראה שהבחירה של הלשכה לפרסם שאלות בעלות מספר תשובוץ אפשריות (כפי שניתן להיווכח מהפערים הנרחבים בין הפתרונות של חברות ההכנה לפרתון הרשמי של הלשכה), יחדיו עם בחינת מטלת הניסוח הסובייקטיבית, מאפשרים ללשכה 'להנדס' את הציונים ולהגיע לאחוזי המעבר (הן כללים והן בחלוקת לפי אונ'/מכללות) הרצויים לה.
בוגר אוניברסיטה | 23.01.19
26.
התואר לא נותן כלים למעבר המבחן, גם לא באוניברסיטאו
למדתי באוניברסיטה, ועברתי את הבחינה האחרונה (הבחינה הראשונה שניגשתי אליה), אפילו בציון גבוהה. וזה לא משנה את העובדה שהבחינה הזו לא הוגנת. כשהתשובות שהוועדה בוחרת לא הגיוניות. כש5 אחוז מהשאלות נשענות על החלטות בית המשפט חודשיים-שלוש לפני המבחן. כשחברת ההכנה שהיא חברת בת של הלשכה לא מסוגלת לפתור את הבחינה תוך שבוע בעזרת 15 עורכי דין עם ספרים פתוחים. לגבי אחוז הנכשלים באוניברסיטאות אחוז הנכשלים הכפיל את עצמו פי 4 תוך שנים בודדות שלא לדבר על זה שב2010 באוניברסיטת תל אביב אחוז הנכשלים היה 1% .
אחת שעברה  | 23.01.19
25.
ואולי אלה שניגשו למכללות לא עמדו בתנאי סף של
האוניברסיטאות? במקרה הטוב הם חכמים אבל לא יודעים ללמוד ולכן ציוניהם לא היו טובים. במקרה הרע הם לא חכמים, ואין להם מסוגלות לעבור בחינות קשות. שום כסף לא יחליף שכל וישיבה על הישבן כדי לדגור על הספרים. יש דברים שאי אפשר לעשות באינסטוש.
מינרוה | 23.01.19
21.
בחינות לשכה
חבל שאתם כל הזמן מפרסמים כתבות בעד לשכת עוה"ד כאשר הם מכשילים בצורה מתוכננת ומכוונת מתמחים/משפטנים. התנהגותו של יושב ראש לשכת עוה"ד החשוד, בפלילים, מועל באימון הציבור, במתמחים וביטחון המדינה, גרמתו לעוגמת נפש לאלפי משפחות מדבר בעד עצמו. מה עוד צריך לקרות?
אבי | 23.01.19
19.
גם הטענה בכתבה הזו אינה מדויקת לגמרי
אמנם נכון שאי אפשר להאשים את הבחינות אבל לא כל האשמה היא רמת הלימוד במכללות. אולי האשמה היא פשוט ברמה הנמוכה של הסטודנטים עצמם? סטודנטים אלה מן הסתם אינם ראויים להיות עורכי דין. האוניברסיטאות ידעו לסנן מועמדים חלשים בעוד שהסינון היחיד במכללות הוא הכסף
אחד שמבין | 23.01.19
16.
המכללות מטעות את הסטודנטים פעמיים
פעם אחת כשהן מקבלות את המועמדים ללימודי משפטים עם רף קבלה נמוך, מה שמתפרש על ידם כאישור לכך שיש להם הנתונים הדרושים. אילו נאמרה להם האמת - שאין להם הכישורים הדרושים - יכלו לפנות לכיוונים אחרים. אבל כשהמכללות מקבלות אותם הם מפסידים גם המון כסף כשכר לימוד שהם משלמים וכהוצאות למטרת הלימודים וגם זמן יקר, אותו הם שורפים על כלום, כשבזמן הזה יכלו ללמוד מקצוע אחר, שהדרישות שלו נמוכות יותר. ופעם אחת כשרמת הלימוד במכללות כל כך נמוכה שאיננה מאפשרת עמידה בבחינה. המועצה להשכלה גבוהה לא יכולה לשתוק על כך.
אזרחית | 23.01.19
15.
עוד מהנתונים הראשונים ניתן היה להסיק שזו הבעיה
המדינה צריכה לסגור את המוסדות הללו עד שיעברו תוכנית הבראה הכוללת פיקוח הדוק על רמת הלימודים. בנוסף, ייתכן שהבעיה היא בסך הקבלה הנמוך שמציבות אותן מיכללות ואז גם שם נדרשת התערבות ופיקוח ממשלתי. לדעתי מכללה ש50% ממנה נכשלים צריכה להיסגר. זה ידרבן גם את המכללות להעלות את סף הכניסה. המצב עכשיו הוא פשוט מגוחך כל אחד פותח מכללה ו״מלמד״ תואר.
מאור | 23.01.19
12.
הבעיה שאין שום סינון. שום רמה כולם כי כולם משלמים
בתור סטודנט במכללת אונו, במסלול אקדמאים - זא עם תואר ראשון קודם, התרשמתי שרוב הסטודנטים שהיו במסלול שלי הם לא העפרונות הכי חדים בקלמר. אני מחריג מהאמירה הזאת את הסטודנטים האקדמאים וגם את המבוגרים יותר בעלי הקריירה והמשפחות שהלכו ללמוד במכללה בגלל שיש מסלולי ערב שמאפשרים לעבוד. רוב הצעירים שזה המפגש הראשון שלהם עם לימודים אקדמיים, מפליאים בבורותם, בעלי עברית עילגת, חוסר בידע כללי, אנגלית. תחשבו - כיתה טיפולית בתיכון. בודדים מהצעירים(ויש כאלה בכל זאת) שמתאימים והם מרכיבים את האחוז של העוברים.
מתמחה | 23.01.19
9.
כל מילה בסלע
מספיק להסתכל על התפלגות אחוזי המעבר בין המוסדות בכל הבחינות האחרונות (והם פורסמו) כדי להבין שזה לא מצב חדש. במכללות המדוברת אין ציוני רף לקבלה ללימודים וכנראה שגם אין הקפדה על איכות הלימוד. רוב האנשים שמגיעים לשם לא היו יכולים להתקבל לאוניברסיטה גם אם היו מנסים והם גם לא ראויים לשמש כעו"ד. גם אחרי המבחן הם לא מצליחים לרוב למצוא עבודה במשרד נורמלי ומגיעים למשרדים קטנים בשכר של מזכירה במקרה הטוב ובמקרה הרע לא מוצאים עבודה ומקימים משרד עצמאי. ראיתי מספיק לקוחות של עו"ד כאלו, שבוכים עד היום על הנזק
שירה | 23.01.19
8.
זה לא רק זה
גם אם נניח שהמכללות השתמשו בכסף כדי להביא מרצים טובים, יש 2 נקודות נוספות: 1. הסטודנטים שמגיעים לאוניברסיטאות הם בעלי ציונים יותר גבוהים בפסיכומטרי ובגרויות, שיש בין זה מתאם לנדרש במבחני לשכה (לא יודע אם זה מעיד משהו על היותם עו"ד טובים או לא). 2. האוניברסיטאות מנפות תלמידים חלשים לאורך השנים, אני למדתי חשבונאות בירושלים, התחלנו 100, סיימנו 60. המכללות (החלשות) ישאירו כל אחד אם הוא עדיין משלם.
ארז | 23.01.19
6.
הברירה טבעית
נראה כי שוב הוכח מה שכל אקדמאי בר דעת יודע, מי שמשקיע מצליח. אין קיצורי דרך וארוחות חינם. יש הרבה אקדמאיים ללא יכולות מתאימות או עצלנים מכדי להשקיע (אך עם "כיסים עמוקים"). תמיד יהיו מי שינצלו זאת. לדאבונם של מרבית בוגרי המכללות החגיגה עבורם נגמרה (וזה לא בהכרח רע). לרשותם עומדות 3 ברירות: 1. להמשיך להתבכיין בתקשורת 2. להרשם לאוניבריטאות ולהשקיע בלימודים 3. הסבה מקצועית בהצלחה לכולנו
נכשל | 23.01.19
4.
סליחה?
אולי הסטודנטים לא עוברים כי הם פשוט טיפשים? מה לעשות שכשהם צריכים להתמודד עם העולם האמיתי הם נכשלים? דרישות הקבלה למכללות למשפטים הן כ"כ נמוכות שמגיעים לשם אנשים שבקושי סיימו בגרות. כל פרחה שלא יודעת מה לעשות עם עצמה לומדת משפטים וחושבת שהיא תקנה בגדים יפים בזארה ותהיה מאממת בבית משפט. לא משנה שהיא לא פתחה ספר בחיים שלה וקיבלה 200 בפסיכומטרי. העיקר שלאבא היה כסף לשלם למכללה. תבדקו מה אחוז האנשים שלמדו משפטים באוניברסיטה ונכשלו במבחן ותבינו הכל.
מיקו | 23.01.19
3.
אין שום צורך במבחן הסמכה לעריכת דין
זו שיטה שמטרתה היחידה היא אך ורק להקטין את התחרות במקצוע ולהעלות את שכרם של עורכי הדין הותיקים. אפילו מכללות שלא מסוגלת לייצר מהנדס ראוי אחד, מצליחות לקחת צעירים מהאוכלוסיות הבעייתיות שמגיעות אליהן ולגרום להם לעבור באותה רמה כמו אוניברסיטת חיפה. משפטים הוא לא תחום של מחקר אקדמי או ידע מעמיק אלא רק הכשרה מקצועית די פשוטה. חבל שתתבזבז על צעירים מוכשרים שיכולים לעשות משהו משמעותי בחייהם. השאירו את עריכת הדין לאנשי המכללות.
לסגור את הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות | 23.01.19
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת