יצא איפה , שהסחטנים לא בהכרח מייצגים נאמנה את הציבור.

בשיטה האנגלית קרוב ל 40% ויותר מבוזבזים, אבל השיטה היא יציבה והיא קיימת כמאתיים שנה עם שינויים מעטים. בישראל בגלל שיטת הבחירות היחסית עם אחוז חסימה נמוך אנחנו נידונים לחוסר יציבות מתמדת. לא עוזר לנו שמספר הקולות המבוזבזים נמוך. כדי לייצב את השיטה אפשר לעבור לאחוז חסימה של 5 או אף 7. מספר המפלגות ירד ל 3 או ארבעה וכך נקבל יציבות, הממשלות יגיעו יוכלו לעבוד בשקט יחסי ואין סיבה שלא נוכל להחליף את השילטון.

אתה מתכוון ל-96 ו-99 (ב-92 אחוז ההצבעה עלה ומספר המפלגות קטן לעומת 88). הסיבה פשוטה - הייתה אז הצבעה ישירה לראשות הממשלה, מה שנתן חופש להצביע למפלגות הקטנות ללא החשש לבזבז את הקול. זה הוביל למפץ של מפלגות בכנסת ששיאו ב-99 (וזה הוביל לביטול השיטה).

הניתוח מוטעה לחלוטין. הוא לא לוקח בחשבון את היחס בין כמות הקולות המבוזבזים לכמות המפלגות המתמודדות, ובנוסף לא לוקח בחשבון את האפשרות שבעקבות אחוז החסימה הגבוה ואי התמודדות של מפלגות בעקבות כך ב-2015 יש כאלה שלא הצביעו, ואם אחוז החסימה היה נמוך יותר והמועמד שלהם כן היה מתמודד הם כן היו מצביעים. בנוסף, ניתן לראות באופן עקבי (למעט יוצא דופן שצריך לבדוק אותו בשנים 92 ו- 96) שהגדלת אחוז החסימה מקטין את מספר המפלגות בכנסת, מה שמעיד גם על "בזבוז" קולות יחסי או חוסר ייצוג עבור אוכלוסיות מסויימות.