ניר, אתה ממש לא הוגן בדברים שלך בהשוואה לרשות השידור: 1. לדבריך: "בשנת 2015 רשות השידור מכרה חסויות לאירוויזיון ב 75 אלף שקל. ב־2017 ...ב־100 אלף שקל... ב־2018 בתאגיד מכרנו חסויות במיליון שקל...- קפיצה של פי 15 ביחס ל־2015" -- אז שכחת כמה דברים: א. בזמן רשות השידור על החסויות הייתה רגולציה מאוד קשה בה לא היה מותר להראות מוצר בכלל. רק משפטים כללים. בשונה ממה שאתם עושים ומראים את כל המוצר ב 6 שניות וזוהי פרסומת לכל דבר ואטרקטיבי למפרסמים. נסה למכור חסות ברגולציה דרקונית ותבין. ב. זוכר מי יזם לחבר את האירווזיון לכוכב הבא? ג. מי שמכר את החסויות זו מחלקת השיווק של הרשות שנלחמה בתדמית קשה, המחלקה מנתה מנהל ו 2 עובדים. כמה עובדים יש לך? כמה כל זה עולה לתאגיד? 2. אתה אומר: "התעדוף שלנו יהיה למי שמפרסם בתאגיד ...נאשר רק למפרסמים גדולים. לא יהיו פרסומות לחברות קיקיוניות, אלא לגופים עוצמתיים..." ----מי שמך להחליט מי היא חברה קיקיונית ומי לא? אתה סוחר בזמן שידור ציבורי ומחליט בעבור צופה משלם המיסים מי יעבור את הסף שלך לקיקיוניות ומי לא? זה הרגע שבו אתה באמת צריך לעשות חושבים!

אבל זה דיי מתבקש שהאדם שמוכר את זמן הפרסום ידאג גם לפרסם הכוזב הזה.