רוב היוצרים מחוברים לאנשים הנכונים... ומכירים את הדרך. ומה עם יוצר עצמאי הוא מאוד עניו ולא צועק כל היום אני ואני.....

כשקרנות ופסטיבלים דוחים סרטים בלי לצפות בהם ומעדיפים לממן סרטי מקורבים אין ברירה אלא להבטיח שהכספים יחולקו באופן שוויוני. מעניין כמה תסריטאים מוכשרים לא מומנו בגלל השחיתות הקיימת.

לא ציינת אף לא בימאית אחת

"תקציב הקולנוע" בדיחה עצובה. קופה קטנה של עשרה מפיקים וחמישה במאים. טפוי

כמה רדוד. אולי יעמיק כבוד הכותב וינסה לענות על שאלת השאלות - מדוע על מדינה לתמוך ביצירה תרבותית? אז אולי מסקנותיו הנחרצות תהיינה שונות במקצת. ולא, אני לא נפגע קרנות.

הלקטורים יקראו תסריטים אנונימיים (עם מספרי ת"ז /קוד) ..תסריטים שייבחרו יגישו חבילות הפקה (חברת הפקה ובמאי) לבחינת הקרן.

במסגרת לימודי הקולנוע שלי וגם קצת לאחר מכן, גיליתי שיש העדפה משמעותית למקורבים וחברים או במילים אחרות - תרבות מאפייה. הדבר שהכי צרם לי הוא שזה אפילו לא מוכחש או מוסתר.

הרבה תסריטים טובים נדחים על רקע אפלייה, נפוטיזם וסרטים קודמים של יוצרים. יכול להיות שקריאת תסריט בלי לדעת את שם היוצר ומה הרקע שלו תגרום לאישור של תסריטים מגוונים יותר. מה שכן, אני מאמין שיוצרים שכבר "הוכיחו את עצמם" כלומר יצרו כמה סרטים משמעותיים/זכו בפרסים וכו, בהחלט זכאים למסלול משלהם, שונה במקצת.

זה לא משנה -כי הלקטורים הם אנשי התעשייה-וחבריהם יעבירו להם את שם התסריט וזמן הגשתו-והמאפיה תמשיך לחגוג

אם היוצרים שהוזכרו במאמר יגישו תסריט טוב הם יזכו בתמיכה בכל מקרה.

שנים על גבי שנים אני לא מקבלת תמיכה כי אני לא בקליקות . כעת סוף סוף תהיה חלוקה שיוויונית.

לא כל יוצר שהוכיח את עצמו מצליח ליצור שוב ושוב סרטים טובים. השמות שהזכרת הם בדיוק הדוגמאות לכך שלא כל סרטיהם בהכרח טובים, רק חלקם