רוצים את כל הכסף לעצמם.מחפשים עבדים.הבוס שלי אפילו הרמת כוסית לחג מתקמצן לעשות.לעבוד רק בחברות גדולות עם תנאים טובים הטבות וכו'..

גברת קופלוביץ, תודה על הכתבה המעניינת. המעסיק שלי לא רוצה לעלות לי את השכר אבל התפשרנו על אותה המשכורת ואני יעבוד 3 שעות ביום!!! נראה לך יא מוכרת בייגלה?

לא הייתה להעלאה של 10,000 ש"ח בחודש, אלא למצטבר בשנה.

אם תחשבו את העלויות של חוסר התפוקה של עובד בתחילת הדרך ותוסיפו את התקורות שלו על העובדים האחרים ועל שיבוש העבודה של תהליכים תגלו שהמחיר של עובד זול הוא יקר. אבל הי... לא משלמים לכם להיות חכמים... משלמים לכם להיות "יעילים"

היא מבקשת מעצמה פעמיים בשנה?

אני לא אבזבז 5 דקות על קורות החיים שלך. תותח או לא, אני לא מחפשת אופורטוניסטים שירעילו לי את העובדים. עדיף להשקיע בעובד שהוא גם בן אדם.

תוספת למשכורת זה לא נעים די קטן שבגללו אנחנו מפסידים לא הרבה כסף כי בינינו חצי מהתוספת כחלון לוקח. כמה דברים שממש לא נעים לנו לעשות אנחנו נמנעים מלעשות ובגלל זה אנחנו סובלים? ולכן! כשלב ראשון ובעיקר לצורך אימון בהתמודדות עם הלא נעים חייבים ללכת לבקש תוספת ואחרי שראינו שזה לא סוף העולם הולכים לעשות את הלא נעים האמיתי (כל אחד עם הלא נעים שלו...). בהצלחה לכולנו...

הנהנים העיקרים מן ההמנעות הם המעסיקים וחבל

אם מרוויחים 10, 20 או אפילו 30, אין היגיון לבקש תוספת של 10,000 ש"ח. מעסיק שלא נענה לבקשת השכר במלואה או לפחות ברובה, תמיד ישאיר לעצמו בראש שהעובד הספציפי מעריך את עצמו בשכר של 20+, ולכן כאשר תגיע הצעה כזו - כנראה יעזוב. ברגע הזה, שעון החול מתהפך... ונוצר "דו-קרב" בין המעסיק ועובד - כאשר המנצח יהיה זה שימצא חלופה ראשון. (מחליף לעובד או מחליף למקום העבודה).