כאשר הנציבים קובעים שהתלונה "מוצדקת." אז מה? שם השופט/ת לא מתפרסם ואיש איננו יודע על כך. במקרים קיצוניים יש בסמכות הנציב להעביר את התלונה שמצא כמוצדקת לועדה למינוי שופטים שתדון בעתידו של השופט/ת. אבל מה עם מקרים שאינם קיצוניים? השופט לא יישן בלילות הבאים, וייתכן שקידומו יתעכב. זהו? כל כך קשה לשכנע את הנציב כי התנהלותו של השופט היתה לקויה ואז זה מסתיים בלא כלום. "הצורך להגן על המערכת" נימוק המועלה ע"י הנציבים הנמנעים מציין שמות, למעשה פוגע בדימוי מערכת השיפוט בעיני הציבור שמצטיירת כמועדון חברים סגור בו החברים מגינים איש על רעהו. בספר במדבר בפרק ט"ז, קורח, בן דודו של משה קורא תיגר על מנהיגותו של משה רבינו. משה ענה לקורח ולעדתו, כי הוא התמנה ע"י הקב"ה. לעיני כל השבטים משה ניסה לשכנע את קורח לחזור בו ממרדו. אך לשווא. כדברי משה על הצפוי למורדים, האדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח, עדתו ואת משפחתם ורכושם. אם נציב תלונות הציבור על שופטים היה צריך לתאר את עבירות המרד של קורח ועדתו הוא בודאי היה כותב ש"אנשים בקרב העם הביעו אי שביעות רצון ממנהיגות משה. הם ננזפו עי הקב"ה..."