2. הסיפור מבוסס על דברים שלא קיימים לצעריינו אי אפשר לרפות לוקמיה. אין בעולם אפילו מיקרה אחד שהשתלת מוח עצם הבריאה את החולה ולא משנה עם זה מקרוב משפחה. שוב הסופרים ישראלים עובדים בחוצפה על הקהל, ומיילה על הקורים אבל גם על הקהל המבקר בתאטרון! והביקורת בעיתונות משתפת איתם פעולה- ממש בושה וחרפה! לא לדבר שהחולה אחרי השתלת מוח עצם צריך כמה פעמים בשבוע אם לא כל יום לנסוע לבית החולים להחליף את הדם! אז אין מה לדבר על הדם זהה של שני אנשים! וממתי הניתוחים כאלה עושים "ביזה חור ברומניה" - כנירה אין גבול לחוצפה למעלי הצגה הזאת. לא לדבר ש"כבר בשעה הראשונה בא לשון". הקהל אחרי הצגה היה מאוכזב מאוד- כולם אמרו שהסיפור לא נירא להם ושהיה נורא משעמם. הצופה המרגיש שעבדו עליו | 08.09.19 (ל"ת)
עוזי וייל: "רציתי לקחת מהקהל את הנינוחות"
2 תגובות לכתיבת תגובה