אני חושבת שנתינת מעמד לקייסים ושילוב בני הקהילה האתיופית בשרותי הדת של המדינה הם דברים הכרחיים, חשובים ודחופים מאוד. צעדים אלו יובילו לשילוב משמעותי של הקהילה בחברה הישראלית ולתחושה של חבריה כי רואים אותם ומתייחסים אליהם כאל שווים. זהו נושא רגיש בעל חשיבות עליונה לבני הקהילה ששומרים באדיקות על המנהגים שעברו אצלם מדורי דורות. מנהגים אלה נשתמרו מהזמן שבית המקדש היה קיים ועל כן לא תואמים את החיים הדתיים הנהוגים בארץ היום. שילובם של הקייסים בשירותי הדת יעזור להם לתת מענה לצרכי הקהילות שלהם והם יוכלו לשמר את מסורת אבותיהם שחשובה להם כל כך. ובמקביל, יעזרו למנהיגי הדת בקהילה אתיופית להתאים את אורח החיים הדתי למציאות העכשווית (ללא בית המקדש, לדאבונינו) מבלי לפגוע במסורת של הקהילה.

אני חושבת שהחלטת הממשלה לשלב את הקהילה אתיופית בשירותי הדת, היא החלטה ברוכה ואף הכרחית. בעקבות הסיור בביתא ישראל ומפגש מקרוב עם אנשי הקהילה, נפתח לי צוהר לחיי היום יום והתרבות של אנשים הקהילה האתיופית. נוכחתי לדעת שהקייסים משמשים כמנהיגים לאנשי הקהילה, אך סמכותם פוחתת כאן בישראל משום שלא ניתן להם המקום לו הם ראויים. בכך שתינתן להם הכרה רשמית כמנהיגי הדת של העדה, הקייסים, יוכלו לשוב למעמד לו הם זכו באתיופיה, ואילו לאנשי הקהילה יהיה המענה הראוי מתוך הקהילה ולא יזדקקו לו מבחוץ. לצערי הרב החלטת הממשלה בנושאים אלו רק התקבלה אך לא מומשה, בפועל לא ניתנו התקניים היחודיים שלהם זקוקים כל כך הקייסים. אני מקווה שבקרוב החלטות ימומשו ויחלו לבצעם בפועל.