אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

הטכניון תובע את המרצה הבכיר: ניסה להתעשר על חשבוננו

112 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
112.
109 - הפוך על הפוך - הקדשת זמן מלא מתיחסת לזמן ומהווה תוספת של 20% לשכר שלא עודכן משנות ה-90.
חלק מזכויות חברי סגל באוניברסיטאות המחקר הוא החופש לייעץ וליזום גם מעבר למסגרת האוניברסיטה. מייסדי האוניברסיטאות בנו בשכל רב מנגנון של יום בשבוע, שבתונים, וחלתים שבו הפרופסור לא מחויב לאוניברסיטה. הבעיה שמשנות התשיעים הנהלות האוניברסיטאות, כנראה עקב מחסור תקציבי או כל סיבה אחרת, החלו לנכס את אותו יום לעצמן. חבל.
ידען קטן | 05.05.19
111.
ל-108-אתה טועה. הגוש האירופאי בפירוש מבקש מהאוניברסיטאות שלא להפריע לחוקרים במחקר ומסחור.
מענק ה-ERC הוא *אישי*. רוב האוניברסיטאות באירופה לא לוקחות חלק מתוצרי המסחור של מענק זה ומאפשרות לחברי הסגל להשתמש במענק למסחר ללא התערבות האוניברסיטה תוך שימוש בכספי המענק! אבל למה לבלבל עם עובדות.
למנהל הגדול | 30.04.19
109.
105 אבל בדיוק הפוך. המרצה מחוייב לטכניון
איש סגל אקדמי זכאי לתוספת גדולה מיוחדת למשכורת שהתקבלה לאחר שביתת המרצים הגדולה בשנות התשעים שנקראת הקדשת זמן מלא. על אנשי הסגל להקדיש את מלא זמנם לעבודת המחקר בתוך האקדמיה אחרת הם אינם זכאים למשכורת ולרוב גם לא לתואר. לא מכריחים אף אחד לעבוד באקדמיה...
איש סגל | 27.04.19
107.
לא מבין את התגובות כנגד הטכניון
כתוב מפורשות, שלדבר הטכניון פרופסור ששון השתמש במשאבי המוסד כדי לפתח את הרעיון. הסטנדרט בהסכמי העסקה במחקר, שלמעסיק יש חזקה בקניין שמפותח בעזרת משאבי המעסיק. אז, יחד עם זאת שאין לי מושג מי פה צודק באמת, הרי שלשעצמו הטכניון נוהג במידה סבירה. אף אם לכאורה טועה. אם הטענה שמדובר ברעיון שאינו פטנטבילי ומבוסס קוד פתוח, הרי שהפרופסור תמיד יכול היה להציע את הפיתוח אין-כסף ונגמר הסיפור. ברגע שהוא עצמו החליט שהוא יכול לעשות כסף על הקניין הרוחני - הגיוני שהטכניון יבקש להיות שותף. הטיעון שלטכניון אין חזקה על מומחיותו של הפרופסור אינו מחזיק מים. זה פשוט לא עובד ככה. הוא חתם על החוזה שמעיד אחרת.
פם | 27.04.19
105.
העתקתי כלשונה תגובה חכמה מפרסום אחר.
להבדיל ממקומות עבודה עם כוונת רווח האוניברסיטאות מעסיקות אנשים כמו בן ששון בתמורה חלקית מיכולת ההשתכרות שלהם. אבל, כחלק מהתנאים לפרופסור יש זכות וחובה לייעץ ולהקים מיזמים מעבר לפעולתו באוניברסיטה. זה לא רק תנאי העסקה אלא חובה מוסרית לחברה. לאוניברסיטה אסור שיהיה חלק בחברות שכאלה, לפי החוק וההגיון. תקבולים מקניון רוחני הם עסק אחר. פה נשאלת השאלה האם הטכניון יכול לפנות לגוגל או טבע בטענה להפרת פטנט שנרשם בטכניון. אם זה המצב אז בן ששון היה צריך לשלם. כאן ברור שהמצב הפוך והנהלת הטכניון מנסה לעשות קופה על גב הפרופסור.
מישה | 26.04.19
104.
הטכניון טועה. גמ משפטית אבל יותר חשוב ערכית.
גם אם שופט ימצא בטעות שלטכניון מגיע חלק מהחברה, הטעות הגדולה היא בפילוסופיה החמדנית של הטכניון. מה שבטוח שהטכניון חייב להתנקות ממשרדה של בן ארי שמוביל את ציד המכשפות וההכפשות הזה בשם הטכניון (כולל הבוטים בתשלום שמגיבים פה כמו 103).
לעובדה מ 103 | 26.04.19
101.
פרץ לביא
פרץ לביא המופקר גורם נזק שיפגע בשם הטכניון, ויקשה לגייס תרומות, חברי סגל, וסטודנטים. פגיעה שתיקונה יקח שנים. הכי מופרע מצידו של לביא היא הגשת תביעה לא רק נגד בן-ששון. הוא גם תבע את הדוקטורנט שלו - איזו אוניברסיטה תובעת תלמידים שלה? אפילו פטנט אין כאן. ושיא המופרעות: הוא תבע את אבא של בן-ששון ואשתו. כל הטרוף הזה, ולביא בכלל עוזב בספטמבר. אני ״משוכנע״ שהוא תאם הכל עם המחליף שלו, שיאלץ לנקות את הבלאגן הזה. כל כך הרבה חכמים, ואף אחד עם טיפת שיקול דעת בהנהלת הטכניון.
איש טכניון | 25.04.19
98.
בעלות קניין רוחני עד איזו מידה?
אינני יודע אם וכמה התנהל דו שיח בין הטכניון לפרום' בן ששון טרם הגשת התביעה. לטכניון יש כנראה זכויות משמעתויות כלשהן על הקונספט התיאורטי שהוכיח בן ששון. יש הבדל עצום בין קונספט למימושו. בלתי סביר שיהיו לטכניון זכויות רבות בטכנולוגיה שפותחה מחוץ לכתליו וללא מימון שלו, גם אם פותחה בהשראת אותו קונספט .
שמוליק | 24.04.19
97.
תגובה למגיב 79, שונה מהמקרה של פרופ' שלזינגר
המקרה של מכון וייצמן ופרופ' יוסף שלזינגר שונה מאוד. בו ניסו לרשום בעלות על פטנט לתרופה, ומכון וייצמן וחוקריו זכו בתביעה. בפיתוח התרופה, היה נוגדן מסוג ששלזינגר פיתח, אבל פריצת הדרך למוצר מסחרי, התבסס על עבודת מו"פ מוצלחת שנעשתה אחרי זה בידי 3 חוקרים במכון וייצמן, בה הגו רעיון חדש ומימשו אותו, כשהצליחו לחבר לנוגדן מרכיב כימותראפי. רישום הפטנט התבסס על העבודה שבוצעה במכון.
שמוליק | 24.04.19
95.
קישור לתקנות הקניין הרוחני המחייבות את פרופ' בן-ששון
ראשית - שירות לציבור הקוראים. תקנות הקניין הרוחני של הטכניון נמצאות כאן: https://manlam.net.technion.ac.il/files/2017/03/by-laws.pdf אלה התקנות המחייבות את פרופ' בן-ששון כעובד הטכניון. אפשר כמובן להתווכח האם הן קשוחות מדי, אבל - פרופ' בן-ששון לא עשה זאת במשך שנותיו כחבר סגל. אולי לא למותר לציין כי גם לא הפגין תמיכה במאבקים שונים של חברי סגל אקדמי לאורך שנותיו במוסד - למיטב זכרוני. על כל פנים, מן הכתבה נראה שביקש להתחמק מתחולת התקנות הללו, וזה לא מקובל. בלי קשר לכך - פרופ' בן-ששון הוא חוקר ומורה מוכשר ובעל זכויות רבות בתחומו.
דוקטור (מן הטכניון) | 24.04.19
89.
טעות קולוסאלית של הנהלת הטכניון
נתחיל מזה שאין לטכניון בכלל בסיס לטענות שלו. ברגע שמאמר פורסם והקוד שוחרר כקוד פתוח, כל אדם יכול לעשות בו כרצונו - כולל החוקר שפרסם את המאמר. כשהטכניון רוצה להגן על רעיון שפותח אצלו, הוא עושה זאת באמצעות תביעת פטנט. משלא עשה כך - הרעיון שייך לכל דיכפין. בלי קשר לצדקת טענת הטכניון, מלחמה באנשי הסגל שלו היא טעות אסטרטגית נוראית. גיוס חברי סגל מצוינים היא המטרה החשובה ביותר, ועכשיו הטכניון מצטייר כמוסד שנלחם בחברי הסגל שלו. מדענים מצטיינים יעדיפו את אוניברסיטת תל אביב שהיא הרבה יותר ידידותית לפעילות חברי הסגל שלה בתעשיה. והערה קטנה לסיום: הטכניון מתהדר בכך שנתן לפרופ׳ בן ששוןן מליוני שקלים למחקר. זו הצגה מעוותת מאוד. בן ששון זכה במענק ERC בסך מליוני שקלים בזכות מצוינותו האקדמית. הטכניון שימש כבלדר שמעביר את הכסף מהאיחוד האירופי לבן ששון ובדרך שלשל לכיסו אחוזים נכבדים. אם פרופ בן ששון יחליט לעבור לאוניברסיטה אחרת, הכסף יעבור איתו.
מרצה בטכניון | 23.04.19
82.
הרעיון זכה בפרס טיורינג, ומה עלה בגורלו של טיורינג?
הטכניון מלא אנשי סגל מתוסכלים, ומנהלים שמרוויחים כסף וטוב ומעסיקים עורכי דין שומרים שהמורים הישארו מתוסכלים, הפרופסור עסק במחקר ולימוד בתחום התמחותו, עם פיקסו היה מלמד בטכניון, מקבל מענקים, צבעים בדים וניירות והיה עושה סקיצה של גרניקה במסגרת הטכניון, ובבית שלו היה מצייר את התמונה מכספו ובזמנו האישי, האם התמונה היא קניין רוחני של הטכניון? התשובה היא כן! הוא הרי חתם בחוזה שכל מה שהמוח שלו מייצר קטן כגדול בזמן עבודתו בטכניון הוא קניין רוחני של הטכניון. השאלה מדוע אנשים ברמה גבוהה כזו מוכנים לחתום על חוזה שטני שכזה? עבור ב תמורה זעומה?או שהם לא מאמינים בעצמם או שהם זקוקים נואשות לכסף, נשאלת השאלה מה עם אותם חברות כמו מזור רובוטיקס או נובוקיור גם נצרכו לשלם קניין רוחני לטכניון? לדעתי צריך לסגור עם הטכניון משהוא כי עורכי הדין של שני הצדדים הריחו דם/ כסף עם החברה הזו הולכת להפוך לשחקן מרכזי במטבע הדיגיטלי ואת העסקאות המקוננות לגדביודילי אז מדובר בהמון כסף.
גדי | 22.04.19
81.
הטכניון רק דורש את חלקו מתוך החלק של חבר הסגל. וזה בדיוק החוק
הטכניון לא מפריע לכל שיתוף פעולה עם התעשיה. נהפוך הוא. מכתב התביעה נובע שהטכניון מבקש רק את חלקו מתוך הזכויות של חבר הסגל, ולא משאר השותפים להמצאה או המשקיעים. זו דרישה לא רק הגיונית אלא גם בהתאם לחוק, להסכמי העבודה ומה לא. כך הטכניון ואוניברסיטאות אחרות מסחרו בהצלחה רבה המצאות רבות
יוסי השומרוני | 22.04.19
76.
השאלה האם לנשיא אוניברסיטה יש זכות כלשהי על רווחי מיזם שלא עושה שימוש בקניין האוניברסיטה
הטענה שהפרופסור או הסטודנט חשבו על הרעיונות כשהיו בטכניון ב-mit או על הירח לא רלוונטית. לפי הכתוב הם יצאו החוצה ורק אחכ גיוסו והתחילו להריץ עסק שמבוסס על קוד פתוח. אם המחוקק נותן לנשיא אוניברסיטה את החופש למנוע מהציבור הצלחות של מיזמים על ידי תביעות סרק אז צריך לתקן את החוק ולהוציא את אפשרות הנזק מהנהלות האוניברסיטאות. פה זה מקרה מובהק של ניצול יתר של מרות (נשיא הטכניון). בכלל לא ברור לי הקטע עם לביא - הוא נשיא שם כבר איזה אלף שנה. לא מחליפים אותו?
הקורא | 22.04.19
72.
יש הבדל גדול בין רעיון 💡 למימושו.
אם אדם שאינו חבר סגל בטכניון, היה משתמש בתכונה התיאורטית שבן ששון הוכיח ופרסם, כמובן שלטכניון לא היתה כל עילה חוקית לתביעה. הפיכת התיאוריה למימוש פעיל, הוא דבר לגמרי אחר, מפיתוח מוצר חומרי שמנצל את התכונה. מוטב לטכניון מראש להתפשר על אחוזים נמוכים בהרבה מכפי שדורש בתביעה, וגם שישקיע כספית במניות.
שמוליק | 22.04.19
71.
לאזרחים המבולבלים...
ניצחון הטכניון זה האינטרס שלכם. יושב חוקר בטכניון, מקבל משכורת וקרנות מחקר (כסף ציבורי להזכירכם), וכאשר הוא רוצה למסחר את המחקר שלו, אין לו חשק לחלוק עם המוסד שקיים אותו כל השנים. יתר על כן, אך תשכחו שמקום העבודה של החוקר נותן לו גישה למשאב האנושי האיכותי ביותר שקיים (מאסטרנטים ודוקטורנטים)- גישה שכל חברה חיצונית היתה מתחנת לקבל.
חוקר באקדמיה | 22.04.19
68.
אסור היה לטכניון להשתמש בהצעה לצורך פשרה
כשאני מקבל מכתב התראה ושולח מכתב תשובה ומציע בו פשרה, לצורך מו״מ בלבד, אסור לצד השני להשתמש בו לצרכים משפטיים. מדובר במסמך חסוי. עצם השימוש בו מהווה עבירה אתית ואני מקווה שתוגש תלונה לוועדת האתיקה נגד עוה״ד של הטכניון. כל הרעיון של מו״מ הוא שיהיה חופשי מחשש שהדברים שנאמרים ונכתבים בו ייצאו החוצה, לאחר מכן.
עו״ד | 22.04.19
61.
לא יהרוג שום דבר
חלק מהתגובות פה מתלהמות יותר מדי נגד הטכניון. אף אחד לא יברח וזה לא יהרוג את ההייטק. אני לא יודע את הפרטים של המקרה הזה אבל באופן כללי ברור שאם מחקר של חבר סגל במוסד מחקרי מוביל לפיתוח טכנולוגיה אז למוסד יש זכויות בהמצאה. זה נהוג בכל העולם וזה מובן מאליו.
רוני | 22.04.19
53.
פתרון פשוט וצודק
מחקר אקדמי נועד לקדם את טובת הציבור. זה נעשה בצורה הטובה ביותר על ידי פרסום התוצאות. במקרה של מחקר תכנה הפרסום יכול להתבצע על ידי הפצה פתוחה של התכנה. זה מתיר לכל מי שמעונין להשתמש בתכנה כרצונו בחינם. הטכניון יבצע את שליחותו ליצור ולהפיץ ידע בעל ערך והחברה של בן ששון תוכל, כמו כל גופ אחר להשתמש בתכנה הפתוחה כרצונה. זה גם ימנע סיבוכים נוספים כמו חלוקת תמלוגים לסטודנטים ואחרים שתרמו למחקר.
אור לגוים | 22.04.19
50.
על פניו הטכניון צודק
יש להם נוהל חתום והפורפסור הפר אותו. הוא ידע זאת והעריך שהנזק יהיה קטן אם בכלל . הוא גם יודע שבית המשפט יקרע אותו ולכל מציע מייד פשרה ועדיין לא כתבנו על המשקעים שבטי שמו סעיף שקובע שאם תהה תביעה זכיות הנתבע יפצע את המשקעים על האובדן. בקיצור הצד האפל והשפל של המיזם
יזם בתחפושת | 22.04.19
48.
22 לא יודע על מה הוא מדבר
רוב חברות הטכנולוגיה זוכות להשקעה ממשקיעים אמריקאים. הם לא משקיעים בחברות שה-IP שלהן יושב ישראל אלא בחברות אמריקאיות. גם החברה הזו, ברגע שנכנס משקיע ממזמן עברה אל מעבר לים והשאירה פה חברת שירותי פיתוח תוכנה שעובדת לפי מודל של קוסט פלוס (כלומר העלויות+5/10%). המדינה כמעט לא רואה מזה מיסים. ביום שיעשו אקזיט רשות המיסים תוציא שומות משוגעות, ותטען שהידע נמצא כאן. יעשו הסדר וישלמו מעט מאוד.
סחבק | 22.04.19
43.
אקדמאים חיים רק משאריות
אם הטכניון ידע שיש לו משהו כלכך טוב במשך כלכך הרבה שנים, למה לא מסחר אותו כבר מזמן? ככה זה בפקולוטות להנדסה, הם גיבורים עם הטכנולוגיה שלהם רק אחרי שמישהו לוקח אותה החוצה ועושה ממנה משהו שימושי, עד אז זה בעיקר מאמרים חסרי תוחלת והמון כבוד. הלוואי והטכניון יפסיד, לא רק בתביעה, אלא יפסיד אנשים טובים, כי הרי האקדמיה גמורה כבר מזמן. אדם כמו בן ששון לא צריך מליון שקל מהטכניון ושיוציאו לו את המיץ, הוא יכול בקלות לגייס 20 מליון דולר, וצוות מוכשר, כמו שאתם רואים.
און | 22.04.19
42.
יותר סמליות ממהות
כל ההיטק מבוסס על ידע שפותח בעיקר בכספים ציבוריים באוניברסיטאות ומכוני מחקר מדינתיים ומבוססי תרומות (אולי קצת גם על דברים שפותחו במחלקות המחקר של חברות הענק הקיימות, שזה די דומה). הייתה לזה תרומה עצומה לקידום הסופרלטיב הידוע שהסקטור הפרטי יעיל יותר... בטח שהוא יעיל יותר, הוא יעיל בלעשות כסף למעטים שיודעים לנצל הזדמנויות. ולא, אני מאוד לא קומוניסט, אבל גם לא פתי.
מעט ומאוחר | 22.04.19
32.
האוניברסיטאות בארץ מדכאות יזמים, למה לא לאמץ מודלים שעובדים כמו בMIT
בתור יזם שניסה לעבוד רבות עם פרופסורים וד"ר-ים מהטכניון, וויצמן ואריאל, עולה כי לא משתלם להם לשתף פעולה בגלל התנהגות המוסד. המוסד דורש אחוזים נורא גבוהים, וכאב ראש בירוקרטי. במצב זה כולם מפסידים. המדינה משקיעה כסף באוניברסיטה כדי שתצבור ידע, אולם האוניברסיטה בתורה סוחרת בידע הזה בדרקוניות רבה, במקום שתקדם שיתופי פעולה. גם אם ביותר זול, הרי שבתוחלת כולם ירוויחו. כל יזם שניגש למשקיעים עם טכנולוגיה מתקדמת, יודע שהשאלה הראשונה שהמשקיע שואל זה אם לאוניברסיטה יש יד במיזם\בטכנולוגיה. כי אם כן, הסיפור הרבה יותר מורכב, משקיעים מחכים על הגדר עד שיגיעו כל האישורים מהמוסד. לא מעט מיזמים נופלים בגלל חוסר רצון לשיתוף פעולה מצד בעלי באוניברסיטאות מצד אחד ומצד שני משקיעים שלא רוצים קשר עם האוניברסיטאות בארץ. חבל מאוד.
אחד שניסה | 22.04.19
30.
אם הטכניון לא היו כל כך חמדנים הם היו שותפים של יותר עסקים
עם כל הכבוד לקבל 50% מעסק חדש ? בכל האונברסטאות בעולם כולל MIT והארוורד האוניברסיטה לוקחת אחוז הרבה יותר נמוך סביב -15% מחלקו של חבר הסגל. ב-50% ברור שאין תמריץ לפרופסור לעזוב ולפתח מדע שימושי ולהשאר בכתיבת מאמרים חסרי תוחלת שמעניינים את אנשי האונברסיטה בלבד. איך אמור להתייחס הקרן המשקיע 30 מיליון דולר במיזם שיכול להיכשל אם האוניברסיטה מקבלת 50% על כלום. האם הרווארד קיבלה 50% מפייסבוק כי שם המיזם קם? שוב זה החמדנות שהרגה את החתול. מציע לאוניברסטאות בישראל לבדוק מה קורה בעולם ולהתאים את עצמם אחרת אף מוח לא יחזור לאקדמיה שתמיד תגביל את צעדיו....
איש | 22.04.19
27.
כל השיח מפספס את המטרה - הגדלת הכנסות המדינה ממסים והגדלת הכנסות הטכניון.
בשביל שני אלו צריך להתמקד במיסוי החברה לאחר שצמחה (ונשארה בארץ!!! רשויות המדינה ידועות כמבריחות של יזמים לארה"ב) ולא לנגוס במימון בשלבים המוקדמים (וגם במוטיבציה או ביכולת של המייסדים לבצע). עם ראייה מעט יותר ארוכת טווח ניתן להגיע להישגים מאוד מכובדים הן מבחינת החברה והמייסד והן מבחינת המדינה והטכניון, ללא פגיעה של אחד בשני. גם כך רוב המייסדים בוחרים לתרום סכומים נכבדים למוסד בו צמחו - אבל זה לא יקרה עם כתב תביעה כמובן. חבל שלא הגיעו להסכמות לפני, דיון ציבורי מבזה את שני הצדדים (ובמיוחד את הטכניון). עם כל הכבוד לכל המגיבים ולכתב הנכבד, עלינו לכבד את היזמים ואנשי העסקים מעט יותר מנשיא הטכניון. גם אם נעשתה עבירה - יש להגיע להסכמות באופן פרטי וללא ביזוי הטכניון והרחקת סטודנטים מצטיינים. לתואר שני בטכניון אני לא אמשיך.
סטודנט להנדסת חשמל בטכניון | 22.04.19
24.
חלק ממטרות האוניברסיטה זה לפתח ולתרום לתעשיה. עושה רושם שהנשיא מפריע.
נשיא הטכניון חי כנראה במציאות מדומה. פתיחת חברה על ידי חוקרים באקדמיה ובתעשיה היא דבר מקובל ומאושר בארץ ובעולם. הדרך שבה בוחר נשיא הטכניון לצבוע את המאבקים שלו מכוערת ומיותרת. הלוואי והיו עוד רבים שפועלים כמו הפרופסור ומקימים חברות מוצלחות.
מישה | 22.04.19
20.
שעל שיטות מתמטיות אין פטנט. מישהו בטכניון מבולבל
לגבי החזרת השקעה לציבור - מי קבע שהנהלת הטכניון היא ה״ציבור״? עדיף לשחרר שיצליח. לגבי סטודנטים - הסטודנט הצטרף לפי מה שכתוב לאחר לימודיו כשותף. הלואי ולי יציעו משהו כזה. לגבי מובילאי - זו הצלחה ענקית שרק תורמת לחברה. וכמה שזה נשמע מוזר גם לאוניברסיטה העיברית. לגבי משפטנים של בן ארי שמגיבים בתשלום - אפשר להוציא כסף ציבורי בדרכים אחרות.
החוק קובע | 22.04.19
19.
גם צהל צריך לתבוע % מכל אלה שמפתחים בשירות
צהל צריך גם לתבוע בשם משלם המיסים אחוזים מכל אלה שבשירותם ,תוך שימוש במשאבי הזמן והמיכשור הצבאי,מפתחים דברים שאחרי השיחרור עושים עליו אקזיט. אל דאגה ,גם אז תהיה נהירה ליחידות הטכנולוגיות,הם רק יחזירו קצת למי שהכשיר השקיע ולימד אותם
משלם המיסים | 22.04.19
14.
להגיב בלי להכיר
לחברי סגל בטכניון יש הסכם העסקה, בתוכו גם סעיפים על קניין רוחני של ההמצאות שלהם במסגרת המחקר בטכניון. גם לסטודנטים ( תואר ראשון , שני, דוקטורט) יש סעיפים כאלה בחוזה שהם חותמים מול הטכניון. לכל מי שלא מכיר את החוזה/ הסכם - חבל להגיב סתם. המטרה היא כן לעודד מחקר ומימוש של המצאות לשיפור איכות חיים וטובת האנושות, אבל חלק מהכסף חוזר לטכניון כדי להיות מושקע במחקרים חדשים.
יוסי | 22.04.19
3.
הטכניון הרגו לי סטרטאפ
לפני כעשור הגיתי רעיון לסטרטאפ מבטיח עם פוטנציאל מטורף. חברתי לפרופסור מהטכניון בעל שם עולמי בתחום בו ביקשתי להתמקד. כחלק מתנאי ההעסקה הפרופסור ביקש את אישור הטכניון לפעילות שתוכננה להתקיים מתקציב פרטי מחוץ לשעות העבודה בטכניון ומחוץ לכותלי הטכניון. הטכניון דרש 80% בעלות במיזם מבלי לתרום דבר מה שהרג את המיזם. גם פגישה עם מנהל הפיתוח העסקי לא הועילה. לאור הנ"ל המיזם לא קם ובמבט לאחור על פי נתונים שיש בידי אין לי כל ספק שהוא היה מצליח ומגיע לחברה שמוכרת מאות מליוני דולרים בשנה. כמה עלובים הם
ירון | 22.04.19
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת