איזה חובבנות בתחקיר . הסנגורית הארצית אחת הטובות שהיו לנו.

אם היה הסכם ממון הצדק עימך.אם לא היה הסכם ממון הרכוש הוא משותף ולא משנה מי הביא מה לנישואין

חבל שהתחקיר שלכם לוקה בחסר

פסק הדין עסק בבית שמעולם לא היה שייך לאישה, ומעולם לא היתה לה כל שותפות או חלק בו. בית זה היה רכושו של הגבר לפני שנישאו, ולכן - אין שום סיבה שחצי מבית זה יעבור לחזקת האישה. אין שום קשר לכן בגידה, לא בגידה. יש רק קשר לתעמולה שקרית, ותאוות בצע.

נוטה להסכים לכותרת..

ואכן לא הייתה אף יועצת משפטית לממשלה אישה, על אף שהיו לא מעט מועמדות לתפקיד.

כמו שכבר נכתב וגדש את הדיון הצבורי בפס"ד זה, גם פה נכתב " שופטי העליון ..., שאישרו ..פסק דין ... שקבע כי בגידת אישה היא עילה ..לשלילת חלקה בבית המשותף". לפי מה שאני זוכר ממה שקראתי, היה לבני הזוג רכוש משותף (שכלל בית) ועוד רכוש לא משותף (שבצד הבעל כלל בית אחר). החוק קובע שרכוש לא משותף אינו מחולק בגרושין אבל הצד שרוצה בשתוף גם ברכוש לא משותף יכול לזכות בשתוף אם יוכיח שהיתה כוונת שתוף מצדו של הבעלים, והיא שגרמה לצד השני להאמין שבגרושין גם רכוש זה יחולק כמו רכוש משותף. בנדון שלנו, על אף הבגידה, נפסק, לפי החק והתקדימים, שהרכוש המשותף יחולק כרגיל. רק באשר לרכוש הלא משותף, שלגביו טענה האשה שהבעל גרם לה להאמין שגם הוא יחולק אם יהיו גרושין, אמר בית הדין ואשר בית המשפט העליון, שמובן שכוונת הבעל לחלק את רכושו הפרטי היתה על סמך אמונתו שאשתו נאמנת לו וממילא היא בטלה כשהתגלה ההפך. | תזכורת: בעבר הורשע ערבי באונס יהודיה, על אף שלא היה ספק שהיחסים היו מרצונה, אלא שהאשה שכנעה שרצונה היה מבוסס על אמונתה שהגבר יהודי, וכשהתגלה, לאחר היחסים, שאינו כזה, בוטלה הסכמתה למפרע, והוא נדון למאסר על אונס.