לא מאפשרות להשתלב בארגונים. מבחינתן אם היית מנכ"ל או סמנכ"ל המסלול הוא חד כיווני. לא מצליחות להבין שאנחנו אוהבים את התחום ואנשים ולא חשוב לנו להיות בראש הפרמידה. חבל, יש המונים במצב הזה שנחסמים סתם. אני שלחתי מ1000 קורות חיים. הטלפון לא צילצל אפילו פעם אחד. לעומת זאת, הגעתי דרך מישהו שפעם היה עובד שלי ונחטפתי פנימה. למרות משאבי אנוש ולא בזכותם. חבל שזה כך

אתה יכול לשאת בתפקיד סופר משמעותי בחברה ולא לנהל אף אחד, או לנהל מחלקה ענקית של שירות לקוחות/ מוקדניות בסוג חברות מסויים וזה לא אומר כלום. החשיבה הזאת היא מאוד של פעם וגם כהשפעה של הצבא, שם, ככל שאתה מתקדם בדרגות אתה מפקד על יותר אנשים. בגלל זה יש לי הערכה גבוהה יותר לחברות שלא מחזיקות אנשי HR שלא מבינים מהחיים שלהם ומקבלות ומקדמות אנשים בהתאם ליכולות המקצועיות שלהם בלבד עם מיון מקצועי בלבד.

תעשייה פח. הכל הצגות. משועבדים. לקפה, עוגיות, קוטג׳ ותן-ביס.

הטייטלים המפוצצים של התעשייה הזו מטעים. היום כל אחד הוא סמנכ"ל או מנכ"ל בחברה X, זה לא אומר כלום והכול תלוי בגודל החברה והישגיה. גם מנהל מוקד יכול לנהל 50 איש. התחום מאד שונה מתעשיות סטנדרטיות שבהן לניסיון יש משמעות...