בוסטו שיחקה השנה 10 משחקים בלי קיירי אירווינג. היא ניצחה 9:1 במשחקים אלה. ללא מרכוס סמארט: ניצחה 5:2 ללא גורדון הייווארד: הפסידו 2:4 ללא טטום הפסידו 2-4 ללא טום עשו: 4-4 אירווינג הוא שחקן של פוזות. חסר ערך.

יש שחקנים צעירים שהגאווה עולה להם לראש לפני שהשיגו משהו. הם משקיפים על הליגה מתוך האולימפוס הדמיוני שבמוחם. כך היה סטפון מרבורי. הרס קבוצות רבות בכשרון רב. כך היה אלן אייברסון. וכך היה שחקן בשם דריק קולמן ששיחק לצד דראזן פטרוביץ בניו ג'רסי. ועכשיו קיירי אירווינג. הוא עזב את קליבלנד שאיתה הגיע לפיינאל וגם זכה באליפות. למה? מי שחושב שהוא היה מרכיב דומיננטי בהצלחה היחסית של קליבלנד - שישים לב שקליבלנד הגיעה בלעדיו עד לגמר ה-NBA - פעמיים. פעם כשהיה פצוע ופעם אחרי שעזב אותם. גם בוסטון הצליחה בעונה שעברה בלעדיו (פצוע) - טוב יותר מאשר העונה שהוא "הבריא". כלומר - הוא גרם להחלשת הקבוצה.

"המספרים שלי, המורשת שלי, הכבוד שלי, אני, אני " ושוב ושוב - אני.

שנה שעברה, ללא קיירי והייוורד, הסלטיקס הגיעו לגמר המזרח ורק קליבלנד של לברון עצרה אותם אחרי 7 משחקים!! לא היה שום אגו והעסק פשוט דפק כמו מכונה משומנת. כל אחד ידע בדיוק את מקומו במרחב. מצד שלישי ברור גם שכמה שתסחט את אותם "חוטבי עצים ושואבי מים" בסופו של יום בלי אולסטארים מוכחים אתה לא לוקח אליפות!! ע"ע אליפות הטריו ב-2008. האתגר של דני איינג' הוא קשה בלי ספק. קודם כל שיהיה בריא כמובן, אבל אני בהחלט חושב שקיירי לא מתאים לקונספציה וצריך להקריב אולי עוד שנה או שנתיים עד שימצאו את האולסטארים שיתאימו ל-DNA של המועדון ולא להיפך...