עד שמורה מקצועי בארץ,המלמד מקצוע נדרש (מדוייקים, אנגלית, מחשבים), לא יקבל 25 אלף שח, המצב רק יילך וידרדר. צמצמו בבגרויות של תושבע, הסטוריה,אזרחות,תנך ולשון ותתחילו להוציא תלמידים עם כישורי חיים אמיתיים

מעמד המורה, תנאי השכר, מזמנים מורים גרועים. רוצים חינוך יותר טוב לילדיכם? תילחמו בשביל המורים על תנאי שכר ועל מעמדו, מורים טובים ואיכותיים ירצו להשתלב המערכת, ירצו להישאר בה וילדיכם יקבל חינוך טוב יותר.

אתה אידיוט - לך תהיה מורה ואם אתה חושב שתחזיק מעמד אני הנס קוגלגר אתה ורבים כמוך יודעים רק להתלונן ובכלל לא מבינים מה קורה במערכת החינוך. אני יושבת בוועדת חינוך בישוב שלי ויש בועדה הורים כמוך שחושבים שלמורים אין חיים ושהם צריכים לעמוד לרשות ההורים והילדים 24/7, להרוויח פרוטות ואז לשמוע מגאונים כמוך שהם לא עובדים... במדינה שלנו להיות מורה זה יותר גרוע מלהיות עובד בזבל

ההפרש נראה על פניו בתוך טווח טעות הדגימה.

ונותנים חינוך איום ונורא לילדים שלנו בחצי משרה שלהם (⅝ ביום בלי יולי אוגוסט ושום חגים דתיים/לא דתיים). גואל נפגש של אנשים פשוט כאלה שלא התקבלו לעבוד בזבל

פגשתי עשרות מנהלות. רובן ברמה נמוכה וכברירת מחדל. ממש בושה וביזיון

כי לעבוד 36 שעות משרה מלאה, 26 שעות מול כיתה של 40 ילדים, דרישות רבות ממנהלים ומפקחים, הורים לא קלים בחלק מהמקרים ובעיקר ילדים מדהימים אך עם בעיות רבות מבתים לא פשוטים יוצרים עבודה קשה מאד, שוחקת שכלכלית ממש לא מתגמלת.

יש רבים שמגיעים למסקנה שהמקצוע פשוט לא מתאים, ולא רק בהוראה. הנתון הרלוונטי: כמה עוזבים בשלוש השנים מהשנה הרביעית עד הששית

מאוד קשה למצוא עבודה אחרי הלימודים. מצאת עבודה? כנראה זה בשעות אפקטיביות (ללא תשלום בחופש הגדול) או שקיבלת 70% משרה והשכר הצפוי הוא 4,800 ש"ח ברוטו. ונניח שמצאתם עבודה במשרה מלאה בשעות תקן - מהר מאוד תגלו מה זה חדר מורים עוין. מורה למורה - זאב. הכישלון של האחד הוא ההצלחה של השני. תקראו לשיחות נזיפה אצל המנהל בכל שבועיים, תלמידים איומים יתלוננו עליכם מאחורי גבכם והם אלו שיקבלו גיבוי עיוור מצד ההנהלה. והחלק היפה זה בין פורים לפסח: תיקראו בכל שנה לשיחה אצל המנהלת והיא תודיע לכם שנכשלתם ולכן אינם ממשיכים בשנה הבאה. לקופאית בסופר או שומר בחניון יש תנאים טובים יותר בשכר זהה לזה של מורים.

הדרישות מהמורים ומהמנהלים אינן הגיוניות, אין שכר הולם למידת ההשקעה, החינוך שצריך להיות בסולם עדיפות גבוה אם לא ראשון נימצא בתחתית ,

הגעתי ללמד במסגרת הסטאז בבית ספר במחוז ת"א. הגעתי מלאת שמחה ורצון ללמד. כל הסיפורים על התמיכה והמעטפת התומכת נשארו על הנייר. לא חנכו אותי, לא הציגו בכתב או בע"פ את הכללים בבית הספר. היתה אלימות בכיתות. כשביקשתי סיוע בהשתלבות אמרו לי להסתדר לבד. הגרועות מכולם היו מנהלת בית הספר וסגניתה. פשוט חרפה. לאחר ההתנסות המצערת הזו החלטתי לעזוב את מקצוע ההוראה. איש ממערכת התמיכה בסטאזרים לא פנה אלי ושאל אותי למה פרשתי, לו היו שואלים היו יכולים להפיק לקחים.

ציון של 536, על פי תקנון המבחן (פחות או יותר) שווה ערך למי שסיים כיתה יא יודע לצמצם את התשובה הלא נכונה בעליל ולנחש מתוך האפשרויות הנותרות. וזה הממוצע של המורים שנשארו במערכת... מעניין לדעת מה החציון

משכורת מינימום, הורים שלא מפסיקים להתקשר, ילדים על כדורים ומנהלים שמנוהלים על ידי ראש עיר ואינטרסים אישיים על סמך הכרות. גועל נפש של מערכת!