כך שגם אם הטענה שלך שצריך "50% תשואה" נכונה, הרבה יותר קל להגיע ל-50% תשואה כשמשלמים פחות על החזר הריבית של ההלוואה.

לא שהכסף יוצר זול לאורך זמן אלאצשגם הנכסים הופכים יותר ויותר יקרים (שזה כמובן הצד השני של אותו המטבע). למשל גם אם אתה מרוויח יפה תתקשה לקנות דירה מהסיבה הפשוטה שהנכסים מתייקרים מהר יותר מעליית השכר (וזה מבלי להתייחס לסיכון שאתה לוקח על עצמך). בתכלס מה שנשאר לעשות זה להשקיע בקטנה פה ושם, לשבת על קופת מזומנים עד שיגיע המשבר ואז לקנות נכסיפ ולקוות לטוב.

התוצאה היא שכולם מהמרים בכל מני קריפטו או נדלן, כולנו אנשי עסקים או שאין חסכונות. השוק לא נותן תשואה ראויה (כזו שתאפשר לאדם לא להוריד רמת חיים בפנסיה לאחר קריירה באורך סביר). חבר׳ה שהיום בגיל 30 - 40 עדיין לא מבינים מה קרה להם אולם דור שלם אכל אותה ברובו (הרוב לא יעשו אקזיט :()

כאשר העולם מאוד תחרותי וכשמאוד יקר להקים עסק וכש-40% מהסקים פושטים רגל תוך שנה. כל יזם מצפה למינימום 50% תשואה מהעסק שהוא מקים אחרת זה לא שווה את הסיכון. אם הריבית 0% או 5% זה לא מה שישפיע על צמיחה כלכלית. צריך להוריד את הסיכון והבירוקרטיה לעסקים.

למי שאין יהיה לו פחות, למי שיש יהיה לו יותר. זו הכלכלה כולה על רגל אחת.

לא מגיע כלל לכלכלה האמיתית, ולצריכה. כוווווולם יודעים את זה, וכוווולם מרוצים מזה - כי כך הבנקאים מרוויחים הרבה מאוד כסף (קונים אחד מהשני מניות כשבכל גלגול מחיר המניות עולה, וכך הם מרוויחים מיליארדים), וכל השאר, ה"נחותים" ממשיכים להלחם על חייהם.

זה שהכסף זול מידי זה סיבה שלא לעבוד? אתה מקשיב לעצמך זה התאוריה הכי טפשית ומופרחת שאפשר לדמיין, הרי אם הכסף זול מדי אז תדרוש יותר שכר, מה קשור כמה ריבית תקבל על החיסכון?! חוץ מזה לרוב האוכלוסיה היצרנית הכסף לא מאוד זול הריבית הממוצעת שאנשים בפועל לווים בה היא בין 6 ל 10 אחוז

בסוף מה שקורה הוא שלעובדים היצרניים אין אינטרס לעבוד קשה מדי, כי הם חיים בתחושה שהכסף שהם מרוויחים זול מדי וחסר ערך. יש כלכלנים שדווקא מאמינים בגישה של העלאת ריבית לצורך תמרוץ הכלכלה, קולם בדרך-כלל איננו נשמע.

ריבית נמוכה מתמרצת את הכלכלה ויוצרת אינפלציה. אומנם אמפירית זה נראה שמדינות עם ריבית נמוכה פשוט נתקעות על חוסר צמיחה ואפס אינפלציה, אבל צריך לזכור שכלכלה זה דת ולא מדע

הפתרון הוא הפוך. קיצוץ הדרגתי בתקציבי הרווחה בכדי שאנשים ייקחו אחריות על חייהם. בפער ישתמשו להגדלת לימודי מקצוע והשכלה של הצעירים.