אפשר להודיע למטופל מי ינתח אותו אבל לא בטווח של שבוע. ניתן לידע אותו יום יומיים לפני הניתוח. במידה ולא יהיה מרוצה מהמנתח המיועד יש לחייב אותו, בלי לפגוע בצורך ברמה רפואית נאותה, לותר על הניתוח האלקטיבי המערכת הציבורית ולפנות לפרטית. אין פסול בכך שמטופל לא מרוצה מהשרות במערכת הציבורית ופונה למערכת פרטית עם הביטוח הפרטי עליו שילם כל השנים.

יש מערכת מסודרת ויש לה קבלת החלטות מסודרת ומקצועית וזה לא ענינו של החולה להתערב בכלל. זו דעתי ואני חושב שכל מי שמתנגד לשיטה הזו, טועה ומטעה. יש דרג מקצועי ויש דרג מטופל והמטופל לא צריך להתערב בהחלטות של הדרג המטפל.

הנוהל לא ישים במערכת הציבורית ויגרום לציפיות מצד החולים שהרופאים לא יוכלו לממש, יביא לעימותים ואכזבות מיותרים לחלוטין. שאלה עלולים להשפיע על שביעות הרצון של המטופל מהטיפול ואולי אף על איכות הטיפול. לכן לדעתי, צודק בהחלט פרופסור אידלמן.

יש לבית חולים את ההסדרים שלו ואת האילוצים ותכניות העבודה שלו וזה לא תכנית פזמונים כבקשתך בגלי צה"ל. מספיק לעשות מכל דבר ענין ומהומה.

חלילה בבורות. הנה, קבל: "פרופסור ליאוניד אידלמן (נולד ב-1952) הוא רופא ישראלי, יושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל בשנים 2009–2018 ונשיא ההסתדרות ההסתדרות הרפואית העולמית החל מאוקטובר 2018, פרופסור חבר קליני בחוג להרדמה וטיפול נמרץ, בית הספר לרפואה, באוניברסיטת תל אביב, מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בלינסון." סוף ציטוט.

יש אילוצים מחלקתיים וכו' ולא צריך ליצור ציפיות אצל הלקוח ואכזבות אחר כך, אם בסוף ינתח אותו בגלל סיבות כאלה ואחרות מישהו אחר.

ממש כמו התנגדות ההסתדרות הרפואית למניעת פגישות עצמאיות עם תעמולנים רפואיים.

וכמובן שהסיבות שלנו שונות לחלוטין, אידלמן דואג רק לכסף, אבל אם רוצים להיות כנים, השיטה שבה מודיעים למנותח מיהו המנתח, תוביל לכך שבחיים לא יתבצע ניתוח על ידי מתמחים (כי אנשים שישמעו שמתמחה מנתח אותם יעדיפו למות או לשלם פרטי), וזה יפגע אנושות במקצוע. לכן אסור להודיע את שם המנתח.

לכן אזרחי ישראל פונים לביטוחים פרטיים כי הם לא רוצים לתת לרופאים עלומים ולסטגרים לחתוך את גופם

חשבתי שרוצים להשאיר את המומחים במערכת הציבורית ומה עושה הסתדאות הרופאים? דוחפת אותנו לרפואה הפרטית.