אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הסרט "ג'ודי": להיכנס לנעליים האדומות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
ביקורת על הסרט ג'ודי
דעתי על הסרט כיובל כספין. סרט פלקטי משחק נוגע ללב.סצינה אחת חריגה לטובה היא הסצינה עם שני הגייז המעריצים בפתח המועדון. פתאם הסרט יוצא מנוסחתיות. המשחק של רנה זולווגר לפעמים , לוקה בעודף תיאטרליות, אובר אקטינג., שמדגיש את המאמץ יתר על המידה אבל יש גם רגעים שהיא נוגעת ללב. ולמענם שווה לראות.
חוה ל.  | 07.01.20
2.
סרט פלאקטי משחק נוגע ללב
צפיתי אמש בסרט בניו יורק .למרות שהסרט מתרכז בשנה האחרונה בחייה של גודי גרלאנד עם פלאשבקים לעברה כילדת פלא שעוברת התעללות על ידי האולפנים ...הסרט ערוך בגסות ..ובכל זאת מצליח לגעת בלב בעיקר בזכות משחקה של רנה זלינגר ( שאופרה בגאונות כפי שנראתה "גודי" באותה שנה אחרונה הפלאשבקים "אמורים" להסביר את מצבה הנפשי מן שעור בפסיכולוגיה בשני גרוש ולכן כפי שהם עשויים הם מיותרים כפי שכתבתי רנה זלינגר מדהימה במשחקה ובשירתה גדלתי על " מעבר לקשת" שאמא שלי ז"ל כל כך אהבה
יובל כספין | 02.10.19
1.
התהילה, היא זמנית
הבעיה של הכוכבים/ות שהם לוקחים את עצמם/ן, ברצינות רבה מידי ומופרזת ביותר. הם/ן מאבדים/ות את אמות המידה הסבירות שהם/ן רק בשר ודם. כל ירידה בפופולריות, גורמת לדיכאון עד כדי אבדן חושים. מכאן ההידרדרות עד לסכנת מוות. לתהילה יש זמן קצוב, ולא יתכן אחרת.
גבי | 29.07.19
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת