הסרט מתחחל יחסית ברצף מהיר, באופן יחסי להמשך, אך דווקא העיניין עולה ככל שמתקדמים בעלילה. המורכבות ויחד גם הריגושים מפתרונות לחידות השונות הצרופות בעלילה. אני מאוד נהניתי וכן הייתי סבלני, יושב ונח לי מול המסך, מאפשר לעלילה להתגלגל קדימה בקצב העצל שלה גם בקטעים הפחות זורמים. היו רגעים של אי נוחות שגם הפכה להיות מעניינת כי היתה מכוונת ושאלתי את עצמי שאלות למה זה. הצבעים היו נהדרים, יושבים במרחק מדוייק ליד הצבע הנכון במרכאות. סרט מהנה.

סרט של קולנוען מקצוען שנעשה עייף, לא פרוע כבר ולכן פחות מעניין, עטיפה אסתיטית מרהיבה שמותירה חלל די ריק, דמויות קלישאיות ולא ממש מעניינות, ההשוואה לשמונה וחצי הגאוני של פליני ממש מגוחכת ומעידה על אובדן יכולת שיפוט של מבקר הקולנוע ובנדרס ממש לא טוב בסרט זה, הוא עדין מלא קסם אישי ויפה מידי ואין גיבוי להדגשה שהוא שבר כלי, מכף רגל ועד ראש. חיבוטי הנפש שלו בנאליים להפליא!

העיצוב מהמם מתחשק לגור בבתים שבסרט. אולי אלמודובר היה צריך להיות מעצב ולא במאי קולנוע

לאוהבי אלמודובר ולאוהבי סרטי איכות לא להחמיץ ישבתי מרותק למסך

סרט מיוחד במינו. אירוע תרבותי.

כמה מרענן לקרוא טוקבקים תרבותיים ועיניניים.

באמת מפעים את הלב ואת כל החושים!

וואו מדהים להפליא יצירת מופת

בתום הקרנת הסרט המרגש בסינמטק ירושלים, נערך ריאיון-שיחה של הבמאי הישראלי המעולה אבי נשר, עם אחיו של פדרו אלמודובר, אוגוסטין, כימאי במקצועו, אדם נעים שיחה וצנוע. לשאלתו של נשר השיב אוגוסטין שפדרו כלל בסרט מסיפוריו שלו ושל שתי אחיותיהם בתוך הזיכרונות וסצינות של הסרט. זה מסביר מדוע אין חפיפה מלאה בין הביוגרפיה של פדרו לבין סיפוריו בסרט זה ובאחרים. בקשה מאבי נשר: אנא, העלה על הכתב את שיחותיך עם אוגוסטין, כולל ריאיון זה, לטובת ציבור אוהבי הקולנוע.

אני באופן אישי הבנתי כמה הסרט גאוני רק ככל שהשעות עוברות מאז שראיתיו. בזמן-אמת, הסרט לא ברור כל-כך; קצת איטי; ולא ברור מה אלמודובר רצה להגיד, בעצם. הסצינה האחרונה מחברת תוך חצי דקה את כל הפאזל לאמירה פשוטה וקוהרנטית. היופי של פנלופה וגם היופי הגברי והקסם (וקצת גם הכיעור) של מדריד כולם מגולמים נהדר על המסך. איזה גאון הוא.

מפעים ומרגש , יפהפה מבחינת הפריימים והאסתטיקה. בקיצור רוצו לראות.

אנטוניו בנדרס במשקפי 60's שחורות - ברור שמוקדש לפליני ומסטרוייאני. טיפול אמיץ בנושא הפחד מזיקנה.

מרוב גאונות הוא נדפק...