יש בעיה עים השופטים ועים המנהלים המיוחדים

עורכי הדין מנפחים חוב ואז ההוצלפ חותמת גומי מאשרת מוסיפה ריבית מטורפת

סוף.סוף.נוק אאוט לעו"ד מוצצי דם ערפדים....

משכירים דירה? - רק תמורת ערבות בנקאית אוטונומית !!! שטר ערבות לא שווה כלום. מספקים סחורה? - רק תמורת מזומן בזמן האספקה. שיקים לא שווים כלום. עובדים בשוטף + 90? - זה כמו לעבוד חינם. מסכימים לקבל שיק בעסק? - עדיף לוותר על לקוח המשלם בשיק.

זה הפריבילגיה שהמדינה נןתנת לכל החייבים הרבים שאכלו, שתו, בזבזו, לקחו הלוואות,נהנו על חשבון המדינה ועכשיו פתאום לא יכולים להחזיר הלוואות וחובות ומכריזים פשיטת רגל. מי שאזרח הגון סובל במדינה. מי שמרמה זוכה. הייתכן??

למגיב 13: אתה מציין שחדלות פירעון הינה צורך כלכלי, אך כנראה שאתה אינך מבין דבר בכלכלה (!) איך חוב הוא צורך כלכלי ?! כנראה שמעת פעם אחת שהלוואות הינן מקור צמיחה למשק ואימצת את המשפט, אך זו רק תמונה חלקית של המציאות. אז תן לי לעשות לך היכרות עם הצד השני של המטבע הכלכלי ועל הדרך את המציאות - כפי שציינתי, הרבה מהחייבים צברו חובות משום שבזבזו כספים וכו' (התנהלות כלכלית לקויה). ואז אותם חייבים "התפלאו" כשהגיעו למצב של חדלות פירעון. כפי שציינו אחרים בתגובות כאן, החייבים אשמים במידה רבה בצבירת החובות ואי היכולת לשלם אותם. בכל מקרה, התוצאה היא שעל אותם חובות שלא מוחזרים (החייבים בסוף מקבלים הפטר ללא תשלום חלק גדול מהחובות) הציבור משלם ! ובהם גם אתה אם לא ידעת. הריביות עולות וכך, כדור שלג שפוגע בכלכלה. דבר נוסף, מתן הלוואות לאותם חייבים לא מניע את המשק הכלכלי משום שההלוואות אינן מוחזרות ברובן. מקווה שלימדתי אותך משהו.

חרטה אחת גדול הלכתי לכיוון של הפטר על סכום של 80 אלף סיבכו אותי יותר מבקשים מסמכים דומים שלוש פעמים לא מתיחסים ברצינות לבקשה מסכום של 250 שקל בחודש דרשו ממני 1300 שקל סיבכו אותי יותר לא כדאיי להיכנס לזה שומר נפשו ישמע הוצאה לפועל גוף יותר גרוע מהשוק השחור לא לנסות לא לנסות סיבכו אותי יותר

סוף סוף משהו אנושי קורה במדינה

לכול המייעצים יש כאלה שבאמת נפלו שעורך דין מעקל חשבונות ועושה רע לחייב במיקום לעזור הם אלה שגורמים לתמימים ליפול ההוצאה לפועל במיקום לבוא לקראת החייב זורקת אותו לבחוץ ביגלל זה ישנם אנשים ומישפחות שלמות שנופלות מוסקוביץ שימעון מההוצאה לפועל בתא איש רע גאוותן ונוכל גדול מקבל משכורת עתק ופוגע בשכבות החלשות יישר כח לבית משפט השלום אשר באמת מרים אנשים מהפח ומעמיד אותם על הרגליים

למרות שהשופטים המחוזיים שוב הצליחו להוריד מהם עבודה, אין סיכוי שהמהלך יצליח. שלום עוד מילא, אבל הוצלפ לא מסוגלים לקבל החלטות אפילו במה שיש להם עכשיו.

צריך לסגור את ה ציינג שמלווה בריבית

זה מבורך שהמדינה דואגת לכך שחייב יקבל סיוע במצב הלא פשוט שהוא נקלע אליו. עם זאת, החוק במתכונתו יתן לגיטימציה לאנשים להיות קלים על ההדק (לא פלא שכל שנה נפתחים 40-50 אלף עסקים ונסגרים 35-40 אלף) שלבסוף אנו משלמים את המחיר היקר במיסים ויוקר מחייה.

עסקתי בתחום שנים רבות. נתקלתי בעסקים טובים שקרסו לפתע. פעמים רבות כשהדור השני נכנס לעניינים. אדם רציני, כאשר העסק כושל הוא מארגן את סגירתו בצורה מסודרת בלי להכנס לחובות ענקיים. למפעל הפיס עם השיטות שלו יש אחריות לחלק גדול מהמתמכרים שאולי לא היו נכנסים לקזינו מחתרתי או נודעים להמר בחו"ל, אלא נכנסים למקום תמים ומזמין של מפעל הפיס, ומוצאים עצמם מכורים.

חדלות פירעון היא צורך כלכלי הן במקרו והן במיקרו. האדיוט הטהרן , מגיב 3, שהעיר שיש לחנך חייבים, אינו מבין דבר בכלכלה. בכלכלה המודרנית צמיחה קמה מתוך חוב. ללא חוב אין צמיחה. לקיומו של חוב יש אחריות משותפת, לנושה ולחייב. כאשר החייב הוא איש פרטי הדרך הנכונה היא לבצע חדלות פירעון. .בגופים גדולים וציבוריים, בוודאי ממשלתיים, ישנם בעלי תפקידים שגורמים לנזקים כלכליים שהציבור משלם עליו. לרוב אותם בעלי תפקיד , לא ניזוקים ואפילו זוכים לקידום.

מה עושה אדם שלא מוכשר לנהל עסק מחד.ומאידך מפאת גילו בסביבות ה60 אף אחד לא רוצה אותו בעבודה או שמציעים לו עבודות בשכר מינימום.לכן כאדם נורמלי יינסה להשיג יותר ממינימום ע"י כך שיפתח עסק יתמקד ביידע שלו.ואז יש כמה חודשים בשנה שחלשים ובגלל שהמיומנות שלו בניהול עסק נמוכה לא היה מוכן למצב של חודש ללא עבודה.ואז הוא לוקח הלוואה ועוד אחת ועוד אחת והרי לך פושט רגל שבגלל שהשוק דחה אותו מפאת גילו הסתבך.לדעתי כאן צריכה המדינה להתערב.שידאגו לגיל הבעייתי שלפני הפנסיות.

החוק בכללותו מהווה חינוך רע לחייבים שלא צריכים לקחת אחריות ופשוט בדרך קלה לברוח ולהפטר מאחריות..אחכ מתפלאים למה יש,תאונות פגע וברח..למה שותים ונוהגים כי ככה זה החינוך הכל קשור להכל..

מזל שמערכת המשפט עוברת רפורמה לפחות בנושא זה. ישנם אנשים לא מעטחם שחוו פשיטות רגל ועסקים שעבדו ממש יפה אך הרקע הביתי הוא קשה והולך לתהליכי גירושין שבעיקבותם העסק קורס. לכן חשוב שנושא זה יראה באופן חד משמעי ויובן ע"י בימ"ש וכך גם יועבר באופן מקצועי לתובע תאב הבצע ונציגיו.

תגובה ל-4: שאלת איזו תועלת יש למשק שאדם מנוע מלעבוד. אז ככה, ראשית, אדם עם חובות לא מנוע מלעבוד. להיפך, הוא חייב לעבוד (!) אחרת אין תועלת בהליך פשיטת רגל. תגובה ל-5: ראשית, תקרא עד הסוף. כתבתי שלא מדובר בכל מקרים. שנית, תשובתך הינה תיאורטית ומתאימה לאקדמיה בלבד ובכך, אתה מפספס את המציאות הקיימת במדינת ישראל. מה שכתבתי הינו מתוך ניסיון ועבודה בהליך פשיטת רגל. בחלק גדול מהמקרים, חייבים מגיעים לקריסה כלכלית בעקבות בזבוז כספים או פתיחת עסקים שאין בהם צורך. זאת, במקום ללמוד ולהיות שכירים בבתי עסק ובחברות שונות. דבר נוסף, כמי שמכיר את התחום, החוק החדש אינו מתייחס לאותם אנשים שסתם מבזבזים כסף או סתם מקימים עסק, אלא לרמאים. תקרא את החוק החדש ותכיר את התחום לפני שאתה משיב.

מי שהשם הוא העיקרי .בנזקים בוא הבנקים.שלא היה מאפשר לעסק לעבוד .או שהיה הבנק מנתק את האזרח מהבנק .והיה חוסם אותו.וזורק אותו לעזסל .וזה מה שקורה שיש מונפול של הבנקים. ותאמינו לי כל אזרח .עובד במדינה .והבנקים הם זה שגרסו לאזרחים את הרגליים. לעבוד .ועשו להם שם רע .לאזרח חסום מכל דבר.בושה לבנקים

פשוט גן עדן לחייבים וכל מילה מעבר מיותרת

התנהלות כלכלית לקויה. לעיתים עסק קורס. יתרה מכך הדבר שמניע את המשק נטילת סיכונים. הרבה הצלחות כלכליות לא היו נולדות אלמלא נטילת סיכונים. מכל מקום החוק החדש מתייחס לנסיבות הקריסה ומבקש להתאים שיקום כלכלי ספציפי בהתאם לרקע החייב ונסיבותיו.

אבל הם בכוונה 5 שנים ! כדי שיהיה אפשר לגבות את החוב מהחייב לאורך תקופה. מבחינת הנושים, גם 10 שנים זה טוב. העיקר שכמה שיותר קרן תוחזר.

המטרה בחקיקת החוק החדש בחדלות פירעון היא לכאורה כלי שיקום במקום ענישה. ומה מציע החוק החדש ככלי שיקום - פתיחת " דף חדש" בקלות יותר לחייבים. הסיבה האמיתית בעיקרה לתופעת פשיטות הרגל הינה התנהלות כלכלית לקויה. כלומר, לקיחת הלוואות מיותרות ובזבוז כספים, פתיחת עסקים שאין בהם צורך וכו'. לכן, פתיחת "דף חדש" בקלות יותר אינה משיגה את המטרה וכך, הארכת משך תכנית הפירעון לחייבים סוררים, שכפי שמוצעת במסגרת החוק החדש - רק מעניקה להם פרס על התנהלות כלכלית לקויה וכן, על התנהלות לקויה במסגרת הליך פשיטת הרגל. ובכך לא מסתיימת הצרה - שהרי את מי כעת אנו מענישים בפועל ? הן את בעלי התפקיד (הנאמנים) והן את בתי המשפט. כלומר, בזבוז משאבי מערכת על אנשים שלא יודעים איך להתנהל כלכלית. שהרי כולנו יודעים, במיוחד במדינה כמו שלנו, שהשיקום היעיל והנכון הוא חינוך מהיסוד והרתעה, שכן איזה שיקום מושג באמצעות פתיחת "דף חדש" בקלות יותר לחייבים, שמהווה כאמור פרס. מה הם מסיקים מזה. לכן, הדרך הנכונה היא הרתעה ובמקביל, קידום הפריפריה והוקעת תרבות השופוני הקיימת בה ברוב המקרים. צריך לזכור שאין מדובר בכל המקרים.

צריכים 800 שופטים ולא 8.