הכתבה היא בסהכ דיעה של מישהו בפוזציה שהדעה משרתת אותו. אותנו ההורים מעניינים דוקא מחקרים והוכחות ולא נפנופים.

האם כותב הכתבה המדופלם קרא מחקרים על הנזקים ארוכי הטווח שעושים המסכים לילדים? האם הוא קרא שמחקרים מראים ששימוש בטאבלט גורם להפרעות קשב וריכוז, בעיות בזכרון לטווח ארוך, בעיות ביצירת קשרים חברתיים? האם הוא ראה מה זה ילדים שמכורים למחשבים? האם הוא קרא את ההמלצות המעודכנות של משרד הבריאות האמריקאי לכמות שעות שיש לחשוף ילד לזמן מסך?( רמז: זה לא הרבה) תבדקו ותראו שדווקא אותם הורים שמפתחים את המכשירים הללו מונעים מהילדים שלהם את זה. בורות וטמטום כזה בכתבה הרבה זמן לא ראיתי

האם הוא מיישם את הטיעון הזה? האם הוא בכלל מודע לעליה החדה באבחונים של לקויות למידה ובהוכחות לכך שחלק מהן נובעות מחשיפת יתר למחשבים? האם לא ברור שמוח צעיר שהתרגל לתגובה מהירה צבעונית ורועשת לכל הזזת אגודל קטנה לא יוכל לשבת בכיתה ולהקשיב, וגם לא לתכנת שעות מול מסך שחור? מאיפה חוסר האחריות לפרסם הבלים שכאלו מבלי להתייעץ עם פסיכולוג ילדים?

אתה טועה, יש מאמרים שמוכיחים קשר בין אוריינות דיגיטאלית להצלחה של פרויקטי מחשוב כמו ERP בארגונים. אז בוודאי שיש קשר לזה וליכולות הייטק (המתכנתים הטובים ביותר הם אלו שעשו את זה כבר בגיל 12).

הייטק זה לא מסך. המסכים מפוררים את המרקם החברתי, ויוצרים אוסף של אוטיסטים. תכנות אפשר וצריך ללמוד, וגם גישה מדעית - וזה לא דורש "זמן מסך".

אני עובדת עשרות שנים על המחשב, ושום דבר לא קרה לעיניים שלי. משקפיים אני מרכיבה מגיל עשרים, עוד לפני שהיה לי מחשב, וכלום לא השתנה במספר שלי. כנ"ל הילדים הבוגרים שלי. תמיד על המחשב בלי שום בעיית ראייה. פשוט לא קשור, אל תאמין סתם למחקרים.

אולי ילד שהתחיל מגיל צעיר לשחק בטאבלטים וכדומה להם יהיה מיומן יותר בטכנולוגיה , אבל בוודאות נהרוס לו את הראיה, נפתח בעיות קשב וריכוז, ונמנע ממנו כישורי חברה ומיומנויות אינטראקציה בין אנשים אחרים. זה ניכר לי לעין בצפיה בהבדלים בין ילדי שאני מונע מהם גישה ככל הניתן, לעומת בני דודיהם, שדבוקים למסכים. לא צריך מחקרים, רואים את זה כשמבקרים כולם אצל סבתא.

אני רואה את חובשי הכיפות במקום עבודתי וכל אחד משכיל יותר מהשני. ולא, אין להם מחשב בבית אבל שמחת חיים בשפע.

עוד בתור ילד מגיל 8 עם קבלת המחשב הראשון זה היה רומן שלא נגמר ואוי כמה חיים הפסדתי בגלל זה מרוב שזה מטופש וקל אפשר יהיה ללמוד מיומנות דיגיטלית בקלות כי זה בנוי להיות קל וממכר ללמוד פעלולים על אופניים, לצלול, לגלוש, סקייטבורד, כדורגל עם חברים, טרמפולינה, אינטראקציה עם בנים-בנות, ניסוי וטעיה, למידת הגבולות שלנו. בטוח יש עוד המון דברים שאני אפילו לא מכיר... זה לא יחזור. ואת זה אי אפשר ללמוד בגיל 30. וזה יהיה כל כך חסר אבל אבוד. והכי גרוע, זה מתכון לחיים לא מאושרים...

בדרך כלל אנו נוטים לשמור על ילדנו מפני העידן הטכנולוגי ושוכחים מהנפלאות אשר הוא מביא עימו.

.

עדיף ילד מול מסך חשוב רק בשליטה של הורים