על פי הכתבה, מדובר בתביעה של המפעל כנגד הגורמים המייצגים אותנו. נראה שהתביעה אינה עוסקת בשאלה אם מותר או אסור להקים את המפעל במקום בו הוא מתוכנן לקום אלא, בדרך בה מנסים נציגינו למנוע את הקמתו. מדוע המשרד לאיכות הסביבה לא נתבע? מדוע הם לא משמיעים את דברם? האם הם בכלל מודעים? חשוב אולי לנסות להבין אם מותר על פי החוקים והתקנות להקים מפעל כזה במקום בו הוא מתוכנן לקום.

אם היית קורא את המסמך שהוציא המומחה (בעל שם ומוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה ועוד גורמים מהתחום) היית מבין ששום דבר ממה שכתבת לא מדויק ורחוק מהאמת. קל לבוא בסיסמאות , משום מה לא נראה לי שאתה תושב המועצה אלא יותר חבר בהנהלת המפעל.

כל מה שמעניין את בעלי ההון זה כיצד להיות בעלי הון גדול יותר . החוצפה לומר שההתנגדות נובעת מבורות זה שיא החוצפה ושיא היוהרה .ועוד "לצפות" את זה כאילו מה שמעניין אותם זה הפרנסה לתושבי המועצה - נו באמת תשחררו אותנו מעצמכם .המפעל לא מתאים לאיזור מאוכלס לא פה ולא איפה שקיים היום . בהצלחה לראשי מאבק -עבודת קודש.

מפעל מסוכן בלב אוכלוסיה אזרחית, רק לי זה נשמע מטורף???

אין שום בעיה של מרחקי הפרדה... דרישת איכות הסביבה היא 100 מטר ממקום ציבורי המרחק של המפעל 250 מטר, זאת ועוד השטח מיועד לתעשייה כך שכל המלחמה הזאת גוזלת זמן והרבה כסף מתושבי המועצה! במקום להנות מארנונה של 3 מיליון ש"ח אנחנו רבים לשווא על תיק שבטוח נפסיד בו. במקום לבקש מהמפעל המצליח הזה העדפה במקומות עבודה לתושבי המועצה אנחנו מנסים לגרש אותם בבושת פנים!? מה השטויות האלה? לא חבל על הכסף?

המאבק הוא על מרחקי ההפרדה. אנשי המאבק הוכיחו שהמפעל השתמש בחומרים מסוכנים שאסורים לשימוש במרחקים שהמפעל פועל בהם. רק לאחר שהמפעל "נתפס על חם" על ידי אנשי המאבק התערב המשרד להגנת הסביבה. אנשי המאבק שומרים הן על תושבי קרית עקרון והן על תושבי מועצב אזורית ברנר. השימוש בחומרים הללו רלוונטי גם לגבי המפעל הנוכחי בקרית עקרון כך שהוא מסכן בצורה חמורה את תושבי קרית עקרון באופן שאסור על פי מדיניות המשרד להגנת הסביבה. בזכות המאבק נחשף הדבר והובא לידיעת המשרד להגנת הסביבה שדרש תשובות והסברים מהמפעל בהקדם.

אל תטעו הכלכלה הישראלית לא מעניינת את הנהלת תאדירן סללות הם בסהכ עושים מה שבעלי הבית הצרפתים של המפעל מכריחים אותם לעשות. המפעל נשלט עי עשירים צרפתים שחושבים שכאן בישראל אפשר לעשות מה שרוצים כמו במדינות עולם שלישי. הם מחייבים את הנהלת המפעל להקים את המפעל החדש במרכז, בלב האוכלוסיה כדי שהעובדים לא יאלצו לנסוע רחוק מדי. בישראל של 2019 יש אזורי תעשייה שמיועדים למפעלים מסוכנים ושהנם רחוקים מכל ישוב. בצרפת הם בחיים לא היו מנסים להקים מפעל כזה 250 מטר מגני ילדים.

המפעל הזה מסכן תושבים ברדיוס של קילומטרים. במאבק הציבורי כל הזמן אומרים שהמפעל לא צריך לקום בשום מקום שקרוב לאוכלוסיה.