בעולמות של החברות הציבוריות, תחזיות תזרימי המזומנים הן באחריות החברות, התקן החשבונאי קובע שצריך להתבסס על תקציבים מאושרים של ההנהלה ל 5שנים למעט חריגים. נשאר למעריך השווי לקבל את שיעור ההיוון, שזה חישוב מאוד סובייקטיבי ובמהותו אומדן כבד. בנוסף, לא מבין את עניין השופינג. אני עובד מול שוק ההון, וחברות מאוד גדולות, אין שום שופינג כי החברות עצמו בונות את התזרים שמקבל מעריך השווי בעבודת DCF. חברות הסלולר, מעריך השווי יש לו כלים לקבוע מה הוצאות הנהלה וכלליות עוד שנתיים, ממש לא. בשביל זה יש מנהל כספים/מחלקה כלכלית בחברה.

אתן לך תשובה - 0. תוכל לבדוק בעצמך מול מועצת רואי חשבון.

יש סתירה פנימית בגוף הכתבה... הפותחת בחוסר המקצועיות ובהפרזת היתר של BDO ופרומיתאוס בהערכות השווי של פלאפון וסלקום ויחד עם זאת מציינת את "מקצועיותן". מכאן שלא מדובר במבחנים או השכלה כי אם בנהייתם והעדר עמוד שדרה של המעריכים אשר תדיר שירותיהם נשכרים על ידי בעלי עניין הרומזים להם (חלילא לא קובעים להם) את היעד מראש

מעריך שווי חברות, זה מקצוע ששייך ברובו ל"עולמות" מנהל העסקים והמימון. שתי התשומות העיקריות בביצוע הערכת שווי לחברה הינם: בניית תחזית עסקית לפעילותה והיוון תזרימי המזומנים, הנובעים מהתחזית העסקית, למועד הערכה. בניית התחזית העסקית, מצריכה השכלה רחבה במנהל עסקים והיא אינה "מתמטית" גרידא. היוון תזרימי המזומנים, הוא עניין טכני/מתמטי, מעולמות המימון. דהיינו, הערכת שווי חברה, היאעניין סובייקטיבי, המושפע, במידה רבה, מתפיסת העולם העסקית של מעריך השווי. ולכן לא ניתן "להסדירה" ואין בעולם הסדרה סטטוטורית

זה לא יעלים לגמרי את התופעה אך בהחלט יכול להקטין את התופעה, שכן יהיה גוף מפקח, וגם יוכלו לשלול רישיון למי שיפעל ברשלנות, ומי שזה המקצוע והפרנסה שלו יחשוב פעמיים עקב כך, בנוסף אם תסתכל על חברות הדירוג, ששם יש 2 חברות דירוג בלבד בניגוד למעריכי שווי שיש עשרות בשוק ולקוח יכול לפנות כיום למספר רב של מעריכי שווי לקבלת הצעות עד שיקבל את ההצעה הזולה עם השווי שהכי מתאים לו, הרשות לני"ע החליטה לפקח על חברות הדירוג וזה גורם להרתעה כלשהי וכנראה שעוזר להקטין אולי אפילו בקצת את תופעת הרייטינג שופינג.

חוקים לא מעלימים תמריצים

העניקו לחברה שווי של מיליון דולר ואחרי חודש החברה קיבלה השקעה לפי שווי של חמישה מיליון דולר

חייבים לחזק את כוחם של מעריכי השווי מול הנהלות החברות, לא ייתכן שחברות יעשו שופינג בין מעריכי השווי ולבסוף יבחרו את זה שיתן להם את השווי שמשרת את החברה בצורה הטובה ביותר. כללי אתיקה ואחריות מקצועית כמו גם פיקוח אולי יכולים למגר חלק מהתופעה הזו.

הכל לוקש. כתיבה מדוקדקת של הכתב

זה יכול להיות צעד מבורך למקצוע אם ידרשו רישיון מקצועי ועמידה בדרישות סף וגם יהיה מפוקח סוף סוף, כמו גם קביעת כללי אתיקה ותקנים מקצועיים שעל איש המקצוע יהיה לעמוד בהם. נראה כי לכל הפחות מומלץ לדרוש הסמכה מקצועית, למרות שנראה כי אין זה ישים כ"כ בארצנו מכיוון שבמידה וזה יהיה משהו וולנטרי ולא מחייב כנראה שאף אחד לא יעשה את זה (כרגע גם כל מעריך שווי יכול לעשות את ההסמכות בארה"ב ואף אחד לא באמת עושה את זה) , זאת בניגוד לארה"ב ומדינות מתקדמות נוספות, לכן נראה כי עדיף שיהיה צורך ברישיון מקצועי שיחייב את כל העוסקים במלאכה.

מקצוע זה הנשען כביכול על דיצפלינות מדעיות מכובדות הוא הדבר המסוכן ביותר בשוק ההון. וכל כך למה? כי למעשה אתה דורש מן המעריך שינבא מה יהיה בעתיד הקרוב או הרחוק יותר שוויו של נכס. דבר זה לא קל, בפרט כיום עם שיעורי ריבית (המשמשות כאבן יסוד בחישוב הערך הנוכחי של תזרים מזומנים עתידי) שואפים באופן אסימפוטי לאפס. לא שהמעריכים בורים ועמי ארצות או במחילה מכבודם, רמאים ומאחזי עיניים המנסים לאחז עיניים. לא ולא. אלא שעליך לבדוק לא רק שיטת ההערכה (וקיימות בהקשר זה כמה אסכולות שכל אחת טוענת כי השניה שקרית ומטעה) אלא גם את הפראמטרים המשמשים כבסיס לעריכת החישובים. חלקם, הקטן ביותר יתכן ובמרוצת השנים יתברר כנכון, אבל רובם עורבא פרח. שלא לדבר על "הברבור השחור" שבמחי הכנף שלו יח'רבש לכם את כל העבודה המעמיקה שהושקע בה כל כך הרבה זמן וכסף. אכן מקצוע ציזיפי.