18. ל-16 תראה, אתה יוצא מנקודת הנחה שהלכת השיתוף נוצרת בנקודת זמן אחת. כלומר, ברגע שני הזוג נישאו או לחלופין, מהרגע שבו הם היו בני זוג. עם זאת, לא ידוע מהנתונים מתי בני הזוג נישאו וכן, כמה זמן לפני הם היו בני זוג. כמו-כן, ניתן לומר שהלכת השיתוף חולשת על כל תקופת הנישואין ולכן, ניתן לטעון שהיא מאוחרת לחוזה המקרקעין כך שבמידה מסוימת היא שינתה את החוזה. כידוע לך, בית המשפט העליון יכול לקבוע הלכה חדשה, כמו במקרה הזה, שהלכת השיתוף נוצרת למעשה במשך כל תקופת הנישואין כך שבמקרה זה, לפי הנסיבות, הלכת השיתוף שינתה את חוזה המקרקעין. כמו-כן, מהיכרותי עם בית המשפט העליון, ההכרעה תהיה כי הלכת השיתוף חלה בנוגע לנכס המקרקעין (זאת משםום שבית המשפט העליון לא ירצה לקפח את האישה ולכן, יצדיק זאת באמצעות ההלכה החדשה). עמרי | 29.10.19 (ל"ת)
17. זה היה מוזר עד למשפט אחד הגבר רואה עצמו זכאי לחצי מרכוש האישה, בלי לבדוק מי תרם את הכסף לקנות את זה. לפני זה עוד התלבטתי לגבי הזכאות שלה כאשר היא השקיעה פחות כסף בבית (175 אלף במקום 195 אלף) - אבל אחרי המשפט הזה, הכל התברר. ההבדל של 20 אלף שח בקנייה לא מצדיק אובדן של 20% משווי הנכס - לכל היותר מצדיק הפחתה של 5% בהתאם להפחתה המקורית. יסמין | 24.10.19 (ל"ת)
16. ניתוח יפה, אם כי לוקה בטעות יסודית. הלכת השיתוף באה לעולם בשנות ה-70 הרבה לפני שבני הזוג התחתנו. לפיכך, ובהתאם לניתוח שלך - ספיציפי ומאוחר גובר על כללי ומוקדם. לגופם של דברים, לא ברור בכלל מה הטיעון המשפטי. יש כאן נכס שמרוצת השנים נשא תשואה, וכל צד נהנה ממנה בהתאם לחלקו היחסי בנכס. בנוסף, ככל שהסכם הממון שתק ביחס לנכסים אחרים שבבעלות בני הזוג (ושנרכשו לאחר נישואיהם) - כמובן שמגיע לבעל ביחס אליהם 50%, כשם שאלה היו מגיעים לה בסיטואציה הפוכה. יש כאן התפלפלות משפטית מיותרת. להערכתי האישה תרד מהערעור. ל-13 | 24.10.19 (ל"ת)
15. השכל הישר זוג שכותב הסכם הוא לא כותב לימי הזוהר והאחדות אלא לימי הפירוד. וכל מטרתו של הסכם לעת פירוד איך יחול החילוק של הנכס ומאחר וחילקו לפי 2 שליש לגבר ובזה בזמן התקשרותם יחד לנישואין הרי שגם אז עוד מאז דעתם היתה שכל אחד יטול גם בעתיד תשואה לפי חלקו היחסי. ואומנם לענין הרכוש הבעל טען חצי זה מבחינת הסיבה שכל דבר שלא נחתם עליו הסכם החרגה מהכלל חצי חצי ממשיך לחול עליו ענין השיתוף חצי חצי. יואל | 24.10.19 (ל"ת)
14. תגובה ל-2 ול-11 תפקידם של השופטים הוא לפרש את השאלות המשפטיות שמגיעות אליהם, זאת במצב שההסכם אינו ברור או כדי למנוע אבסרוד או עיוות שיווצר אם יקוים החוזה כמו שהוא. ניתן לפשט את הסוגייה המשפטית של הלכת השיתוף ודיני חוזים למצב של התנגשות בין שני עקרונות בסיסיים בשיטת המשפט הישראלית - הכלל שמאוחר גובר על מוקדם וספציפי גובר על כללי. ישנו חוזה ספציפי שמגדיר את חלוקת הזכויות בין הבעל לאישה ומנגד, ישנו חוזה כללי של הלכת השיתוף בנישואין של הבעל והאישה. החוזה הספציפי של הקרקע הינו מוקדם, והחוזה הכללי של הלכת השיתוף הינו מאוחר יותר (כריתת החוזה הינה 20 שנות הנישואין שבאו לאחר שנחתם החוזה). לכן, יש התנגשות. ניתן לומר שבמשך כל חיי הנישואין הבעל הסתמך על החוזה שנחתם ולא הייתה לו כוונה לשנותו ויותר מכך - בני הזוג לא חתמו על חוזה חדש שמסדיר את הזכויות ובכך, שתיקתם מלמדת על תקפותו של החוזה שנחתם. מצד שני, ייתכן שהאישה הסתמכה על הלכת השיתוף ולא ראתה צורך לחתום על חוזה חדשמ מה שחשוב אלו הנסיבות של חיי הנישואין, כלומר איך התנהגו הצדדים, האם באופן שנותן תוקף לחוזה שנחתם או באופן שמשנה את החוזה. עמרי | 23.10.19 (ל"ת)
13. לא מבין את עוד דיין- בכל מקרה היחס על הנכס נשמר דיין שונאת גברים- ולפיכך לא מעניין אותה הצדק. מעניין מה הייתה טוענת באם היה נובע הפסד בעסקה.. האם גם אז היא תרצה לקחת חצי? דניאל | 23.10.19 (ל"ת)
12. באופן כללי צריך לחתור לתיחום והגבלה של הסכם ממון זוג שחי 20 שנה ביחד, ברור שיש כאן שיתוף בהכל. הסכם ממון נכון שיהיה לטווח יחסית קצר, בו כל צד יכול (וצריך) להגן על רכושו, על מנת למנוע ניצול. ההלכה צריכה לכוון לערבוב הרכוש, וקביעה שבשלב מסויים קיימת זיקה שווה בין הצדדים לבעלות ולשימוש ברכוש באופן שווה. כמובן, החוק\ פסיקה צריכה להכיר גם בחריגים (למשל, זוגיות שוהכחה כנצלנית, או זוג שנפרד פיזית, אך רשמית המשיכו להיות רשומים כבעל ואשה וכד') אם אני לא טועה, בארה"ב יש מגבלה של כעשר שנים על הסכמים כאלה. כגדד | 23.10.19 (ל"ת)
11. עכשיו הכל ברור. להתעלם בדיעבד מלשון המפורשת של החוזה רק כי זה לא מתאים לצד שמקבל פחות חיה | 23.10.19 (ל"ת)
9. השאלה היא אם תוספת הערך לנכס נובעת מהיחסים הזוגיים? אם תוספת הערך לנכס נוצרה עקב השקעות משותפות של בני הזוג בהשבחתו, לאשה מגיע חצי. אם תוספת הערך היא הונית בלבד, לאשה מגיע 1/3. ב.ק. | 23.10.19 (ל"ת)
8. הפייסבוק כמכשיר לצייד לקוחות דיין וולפנר שכתבה ספר בסגנון רומן רומנטי הפוך , למתגרשות ? שלושה דברים שלמדתי השבוע בפייבוק שלה , זאת שאליאב אללוף (מרוב עצים לא רואים את היער ) הוא המנטור שלה ? קולגה | 23.10.19 (ל"ת)
7. עוד עורכת דין תאבת פירסום שכותבת כתבות בטרם נכתב פסק הדין בינתיים שתי ערכאות של בתי משפט בהרכבים מלאים פסקו נגדה. העיקר שהיא מגישה עוד ועוד עירעורים כדי לקבל עוד שכר טירחה. תוכן שיווקי ותו לא | 23.10.19 (ל"ת)
5. וכל הזינוק הזה במחירים הוא על חשבון הדור הצעיר הדור המבוגר נהנה ועוד מטיף לצעירים על כך שהם מפונקים. תמר | 23.10.19 (ל"ת)
4. אם יש עמדה שהורסת את התחום הזה זו עמדה כזו עמדה שמותר לנהוג בניגוד להסכמים כתובים וחתומים כי זה תחום שונה ויש רגשות ולחפש איזו כוונה נסתרת כך אי אפשר להסתמך על הסכמים ולגרום שהסכמים לא יחתמו אלא יבוצעו מניפולציות כדי להבריח רכוש עודף, יתנהגו בהתנהגות שמנוגדת לכל התנהגות רצויה בזוגיות או בכלל יבחרו בן זוג לפי מעמד כלכלי וכל זה רק בגלל פרשנויות מעותות כאלה של הסכמים! תומר | 23.10.19 (ל"ת)
2. לא יאומן שגם עו"ד לא מסוגלים להגיד דעה חד משמעית, ועונים במעורפל. כאילו הם על כס העליון. לפחות תגידו דעתכם, מה צריך להיות, ולא מילים מכובסות. פחדנים | 23.10.19 (ל"ת)
1. יצאה פראיירית... דירה של 175 אלף דולר בתל אביב בתחילת השנות ה90 שווה היום 4-4.5 מיליון שקל. באסוש. רעי | 23.10.19 (ל"ת)
מה שווה הסכם ממון כשערך הנדל"ן מזנק?
18 תגובות לכתיבת תגובה