למה משמרים בתים ולא משמרים תרבות ?

פעמיים בשבוע, בשלישי ובמוצאי שבת, עומדים שם כל הילדים מהתנועה, מרעישים בתור, מזמינים חצי מנה פלאפל ומאושרים. ח.ד., שהיה ילד לא ״מקובל״, היה מנסה לקנות את הילדים ב להזמין אותם על חשבונו לחצי מנה. כמה עצוב. א.כ., שהיה לה דימיון עשיר שברא סיפורי בדים, היתה מספרת על החבר שלה (למי היה אז חבר? גם לה לא...) ועל מחלות די יומיות שיש לה, ז.ק, הרשים את הבנות כשהרים גלגל בנסיעה במעגלים על האופניים, התגודדנו שם וזה היה חלק ממהלך ה״פעולה בתנועה״. היו ימים. עוד סמל שדהה וכבה.

כרמלה, תחמושת ל 2....

עוד מקום שהיה מוסד נסגר וחבל כל יום בנערותי דאגתי לעבור ליד כדי לראות את מי שהערצתי אריק אינשטיין ואז גם אכלתי שם פעם עד פעמיים בשבוע שווארמה טעימה ועכשיו אמשיך במסורת בשוק צפון שברמת החייל ליד העבודה

עצוב מאוד. בתור אחד שאוכל שם שנים רבות, אין שום דבר שדומה לזה. בפער גדול זאת השווארמה הכי טובה בישראל. הדבר היחידי שלא טוב במקום הזה הוא שהם מזוהים עם אוהדי הפועל שזה פח אשפה.

עשרות אלפי עסקים נסגרים כל שנה אנשים שהשקיעו את כל חסכונותיים נפלו בלי רעש רק עם כאב ענק בלב ובכיס. אז בסדר אריק ועוד כמה ישבו שם וגילגלו . הבן אדם לא יצא מהבית שנים קדימה העולם ממשיך.

עכשיו זו הזדמנות נפלאה לגלות מה המתכון של "סלט הבית"

זוכר שבכיתה ד וה באהבת ציון. למדה איתנו בתחילת שנות השישים אחת כרמלה שהוריה יסדו את כתר המזרח. לא זוכר שם משפחה. אז כנראה אלו לא שמאי שיסדו את המסעדה

העבודות הצפויות באבן גבירול

.

נפלה עטרת ראשנו.. היהלום שבכתר (המזרח).. מוסד תל אביב משנת 1952 והשווראמה הכי טובה בארץ לדעתי.. אחד המקומות שהכי אהבתי לאכול.. איזה באסה.. איו עוד מקומות כאלה

בדמעות אמיתיות בעיניים,נזכר באריק,שיסל,אורי זוהר ואפילו פעם אחת עם שלום חנוך יושבים בחוץ על המדרכה ואוכלים. ממש כאחד האדם.בלוי דאאונים,בלי שומרי ראש. גזלו והחריבו לנו את הדברים הטובים של ארץ ישראל היפה שגדלנו עליה. עצוב :-(

זה מה שקורה בסוף

זוכר המקום כחלק מנוף ילדותי של ארץ ישראל של פעם. זוכר את אריק ,אורי זוהר ושיסל יושבים בחוץ ואוכלים. בלי פלצנות ובלי שומרי ראש .ממש כאחד האדם. (חושב אפילו שפעם ראיתי איתם יושב ואוכל את שלום חנוך...) תקופה וגיבורי תרבות שלא ישובו עוד לעולם. עצוב :-(