אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

חזקיהו וברקת סיכמו על שינוי מודל החיסכון לפנסיה

89 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
83.
כן אבל..
"כוכב וספיבק מצאו כי אג"ח מיועדות מניבות תשואה נמוכה בממוצע מזו שמניב שוק ההון ולפיכך מהוות משקולת על תיק הנכסים".. כן אבל.. איך אפשר להשוות את עשרים השנים האחרונות לעשרים השנים הבאות. אחרי שהתשואה על איגרות חוב ירדה כל כך סביר מאוד שאותה תשואה מובטחת של 4.86 אחוז ריאלי תהיה הרבה יותר גבוהה ממה שתיק פנסיה ממוצע ישיג בעשרים השנים הקרובות. מה גם שהחלק הזה בתיק מוריד מאוד מסויימת התקן שלו. ברור שהחוסכים יפגעו מהרפורמה והמדינה תרוויח.
אחד | 17.12.19
82.
התשואות בפנסיה יירדו עם המודל החדש
במשרד האוצר מנסים לעוור אותנו. התשואות בקרנות הפנסיה יירדו במידה ויחילו את המודל החדש. כיום האג״ח הייעודיות הן במקום השקעה באפיקים סולידיים בשוק נכון, בהם התשואות אפסיות במקרה הטוב ושליליות במקרה הרע. במידה ומשווים בשלוש השנים האחרונות את התשואה המצטברת בקרנות הפנסיה במסלולי ההשקעה לגילאי 50-60, לעומת מסלולי ההשקעה הכלליים בביטוחי המנהלים של אותן חברות מנהלות, ניתן לראות שיש עדיפות ותשואה גבוהה יותר לקרנות הפנסיה, בהן יש אג״ח מיועדות, לעומת ביטוחי המנהלים בהן אין אג״ח מיועדות. עבודה בעיניים
אחת שיודעת | 17.12.19
78.
ההנחות של המומחים שגויות דרמטית
ההנחה כי התשואה החופשית הסטורית גבוהה יותר ,ולכן יש להתבסס על השוק החופשי שייתן גם בעתיד יותר, מוטעית. בעבר התשואות חסרות הסיכון אכן היו גבוהות ולכן היסטורית או בשנים יוצאות דופן התשואה היתה גבוהה מ 4.86% .החשיבה כי גם בעתיד תהיה תשואה ממוצעת גבוהה מ-4.86 ולכן הביטוח עדיף, היא טעות ובסופו של דבר מהווה גלגול של הבעיה לנקודת הפרישה של החוסך, שם יהיה על המדינה להשלים סכומי עתק גבוהים לכל חוסך שלא בטוח שיהיו לה. הפתרון הוא להקטין את האג"ח המיועדות מדי שנה באחוז אחד ולהעביר את האחריות לאזרח. זה הצדק החברתי האמתי, כיום מיליוני אזרחים מעוטי הכנסה ובעיקר עצמאים, מסבסדים את הפנסיה של בעלי ההכנסות הגבוהות בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, בעוד שלהם אין פנסיה או פנסיה תהיה מזערית. ועוד לא דיברנו על הפנסיות התקציביות של מאות אלפי מחוברים שעלותם למדינה גבוהה מכל האג"ח המיועדות. מפלגת הוועדים הגדולים והפנסיה התקציבית ,כחול לבן עם המחוברים, התארגנו לשדוד שוב את הציבור הרחב והבור שלא מבין. הם משחיזים סכין ומזלג כי אתם הושבתם אותם לשולחן. 25 שנה של ניסיון לצדק חברתי באמת יסתיימו באחת.
מומחה | 17.12.19
76.
נשמע כמו הפרטה
כל ההפרטות לא הצליחו הן מגדלות מיליארדרים אלי הון בחסות המדינה שעובדת בשבילם כאן נותנים לחתול (לשוק ״החופשי״ של ההון - עבודה בעניים כשלעצמה) לשמור על השמנת ולצוד את הכסף מהפנסיות ואם תחסר לו שמנת כי צד אותה תיתן לו המדינה ביטוח לעוד שמנת בשביל זה ספק אם צריך ביכלל מדינה.... עדיף אולי ג’ונגל אמיתי שבו אין צייד מאורגן חברי הכנסת שאמורים לחוקק את זה מבינים את זה?
דנה | 17.12.19
75.
לא עוד תרגיל כלכלי של נערי האוצר להקטנת החוב הלאומי על חשבון האזרחים, אלא פגיעה בקודש הקודשים
פשוט קשה להאמין הביטחון הפנסיוני של כולנו יזרק לבורסה "יגדיל את הפנסיה ב 16%" פשוט סיסמא להצדקת המהלך הפנסיוני הדרקוני הזה מלחמה אחת רצינית, או איזשהוא מהלך כלכלי שלילי וכל החסכונות הפנסיוניים שלנו בפח הזבל של ההיסטוריה ושל המהלך האוילי הזה
זוהר | 17.12.19
72.
במקום לטפל בפנסיות המקוממות של מערכת הביטחון דופקים את האזרחים
אף אחד לא מעז לטפל בפרה הקדושה של הפנסיה במערכת הביטחון שהיא היא אבן הריחיים הכבדה על המדינה. למה כולם צריכים לסבול? מה זה, מדינה של שכירי חרב?! ולא די בכך שיוצאים בגיל 45 עם פנסיה עצומה - גם מסדרים להם ג'ובים על חשבון אנשים שצמחו בחברות ומכירים את הביזנס, והם נכנסים למשרד במשכורת עתק ותולים את התמונה של המטוס או הטנק ובתמורה לשכר הגבוה שלהם ממשיכים לא לעשות כלום ולהביא עוד חברים מהטייסת. ישראל צריכה להתבגר. מערכת הביטחון חשובה מאד, ויש בה אנשים מדהימים שכולנו חייבים להם את חייהם. אבל כלכלית הלכנו עם זה רחוק מדיי, וצריך לעצור.
בושה וחרפה | 16.12.19
68.
מנגנון כזה יכול לעבוד רק אם יש לנו אמון בהבטחות של הממשלה
כלומר, אם יש לנו אמון שהמדינה תעמוד בהתחייבויותיה ולא תקצץ בהן. האם יש לנו אמון כזה? אינני חושב כך. ההיסטוריה מוכיחה שקצבאות קוצצו שוב ושוב, ולכן גם המנגנון הזה יכול להיות מקוצץ. הטענה ש"המנגנון יהיה מעוגן בחוק ולא תלוי בחסדיו של פוליטיקאי כזה או אחר" (במאמר הפרשנות) היא מגוחכת: האם הכתב יודע שאפשר לתקן חוקים? האם הוא שמע על חוק ההסדרים? מישהו באמת יכול לסמוך על הממשלה שלא תקצץ בהתחייבות עתידית, במשך עשרות שנים?
א | 16.12.19
58.
כתבה חובבנית - לקרן פנסיה מקיפה יש תקרת הפקדה של 4000 ש"ח ורק בה יש את הטבת האג"ח המיועדות
לקרן פנסיה מקיפה יש תקרת הפקדה של 4000 ש"ח, כלומר מי שמפקיד יותר מכך לא מקבל את ההטבה על יתרת ההפקדה. הטענה שמי שמרוויח 100000 מקבל יותר היא שקרית. כאשר רוצים להפקיד יותר מ 4000 ש"ח לפנסיה ההפרש נכנס ל"קרן פנסיה משלימה" שבה אין איגרות חוב מיועדות, כל הפרש הכסף מושקע בשוק ההון.
משה | 16.12.19
57.
למה אף אחד לא מדבר על הפנסיות שהחל מאפריל
מקצצים בהן? בתרוץ שזה בגלל שלא העלו את גיל הפרישה לנשים. למה מי שחסך עד עכשיו ויצא לפנסיה הוא נושא בנטל? למה למשל לא פקידי האוצר ישאו בנטל? במקום שהממשלה תכניס את היד לכיס ותכסה גרעונות שנגרמו בגלל כשלונות שלה, מקצצים למי שיצא לפנסיה.
א.א. | 16.12.19
53.
נקודות למחשבה!
ראשית, ברקת הוא מינוי של ביבי נתניהו שממנו לא הייתי קונה רכב משומש. שנית, ברקת הוא זה שיזם את הריפורמה בביטוח הבריאות, ריפורמה שכתוצאה ממנה בעצם התייקר ביטוח הבריאות האישי שלי ונאלצתי לעבור חברה. במכתב שכתבתי לו התחמק ברקת מתשובה עניינית. לעצם העניין, כמה יעלה הביטוח? מי תהיינה החברות המבטחות? האם יהיו מחירים בתחרות? מה יקרה כשהעובד יפרוש? האם משה ברקת 2019 הוא שלמה פילבר 2016?
לא מאמין להם. | 16.12.19
52.
התמודדות עם משבר
מה יקרה לתקציב המדינה בשנה כמו 2008 ששוק המניות נחתך ב-50% והמשק נכנס למשבר? הכנסות המדינה ממיסים יחתכו והמדינה תצטרך לממן הרבה פנסיונרים שהחיסכון שלהם נחתך. נראה לי גם שביטוח כזה מעודד את החוסכים להגדיל את הסיכון בתיק פנסיוני שלהם. האם המדינה מעוניינת בזה?
יגאל | 16.12.19
49.
סלינגר שמרה על זכויות המבוטחים. אם היא התנגדה לביטול האג"ח המיועדות
מנסים למכור לנו חרטא שביטול האג"ח המיועדות גם ישפר את התשואה לחוסכים וגם האוצר ישלם פחות. זה לא יכול להיות. האוצר וברקת חוסכים כסף לאוצר, על-חשבון ציבור המבוטחים. עשרות שנים נחסוך לפנסיה, ובסוף נישאר עם פנסיה מצומקת שתספיק בקושי לזיקנה בעוני ומחסור.
ז"א שהן לטובת ציבור המבוטחים | 16.12.19
37.
רשת הביטחון המוצעת עלולה לשנות את דפוסי החיסכון באופן שלא ניתן לנבא במודלים...
השינוי המוצע מגביר את התיאבון לסיכונים (כי יש רשת ביטחון) דבר שעשוי להביא חוסכים רבים לשנות את נוהגם לכיוון של הגברת סיכונים דבר שלא נבדק במודלים שבהם לחוסכים היה הרבה יותר מה להפסיד. שינוי רחב היקף שכזה עלול ולפגוע ביציבות המערכת כולה...
שלמה, תל אביב | 16.12.19
35.
איך בדיוק זה מעמיס על החוב?
הרי תמורת האג"ח המדינה מקבלת כסף ומשלמת ריבית של 4.86% ובתמורה מספקת נייר בלבד, אז איפה הכסף? איך זה מעמיס את התקציב? או שהכסף משמש ככסף שוטף לניהול המדינה ולהסכמים קואלציונים, ואם המדינה יכולה באותו תרגיל להרוויח 16%, הם לא היו מוותרים על סוכריה כזו. השאלה איפה הם לא מספרים לנו את האמת!! כן, אם המדינה תרוויח מישהו חייב להפסיד, וזה רק החוסכים.
אבי | 16.12.19
30.
מבקר המדינה
מתי מבקר המדינה יבוא כבר לבדוק מה קורה ברשות שוק ההון בראשות הוד רוממותו, מר משה - בן לולו - ברקת??? שיבדוק, לדוגמא, מי מגורמי המקצוע ברשות (יש עוד כמה בודדים כאלה שלא עזבו, למרות שמשה והביצ'ית שלו מספרים לכולם כמה כלום דפוקים שם) היה מעורב בגיבוש ההמלצה הזאת. ספוילר - אף אחד!!!
אחד שיודע | 16.12.19
28.
בינתיי ממשיכים להפקיר את גימלאי הקרנות הוותיקות ששלמו עבור הפנסיות שלהם
אנשים קופצים למה המדינה צריכה לדאוג לגימלאי הקרנות הוותיקות אז למען ידעו: אלו קרנות של עובדי ציבור ואחרים שאינם עובדי מדינה, והגימלאים שלמו כל שנות העבודה כל חודש וחודש ואותו דבר המעביד. מי שניהל בכשל את הקרנות הם מנהלים של ההסתדרות. נכון, המדינה ערבה לקרנות אבל המדינה התחייבה להעלות את גיל פרישת נשים מ-62 ל-64, וזה בשעה שהרבה נשים פורשות בגיל 67. אבל החקיקה הרשמית לא נעשתה, אז קרנות שבמשך שנים לא מוסיפות שקל לפנסיה מאיימות לקצץ בהן, כאילו אנחנו מדינה פושטת רגל. אז שמישהו יתעורר
נריה | 16.12.19
24.
שום רפורמה לא הייתה לטובת האזרחים
תמיד כל רפורמה , שילמנו יותר, קבלנו הרבה פחות , פקידי האוצר דואגים שמדינה תתחייב ותשלם פחות, חברות פרטיות ירוויחו הרבה יותר.... אנחנו נקבל הרבה פחות, והנה פתאום פקידי האוצר בגמר עבודתם, עושים קרירה שניה בחברות ביטוח, בנקים, מוסדות פיננסים, כל מי שפסקו לטובתו
עודד | 16.12.19
23.
"עולה החשש שתקום ממשלה שלא תרצה לבסוף לשלם"
זה בטוח יקרה. 50 שנה מדינה חייבה אזרחים לרכוש אגח מיועדות בתשואה 4.8% שהייתה נחשבת נחותה לתשואות אחרות. זה היה מאוד כדאי למדינה והיא עשתה את זה כי יכלה. עכשיו בשנים אחרונות תשואה 4.8% פתאום נהייתה אטרקטיבית בסביבת ריבית אפסית. אז מדינה פתאום נזכרת לשנות את זה כי פתאום הקומבינה הפסיקה להיות כדאית. אני בטוח ב 100% שבעתיד יהיה איזה יהודי חכם שיחליט שזה לא כדאיי למדינה לממן ביטוח תשואה ושאזרחים יסתדרו לבד. קוראים לזה שיטת מצליח הדרגתית: אתה קודם כל נוגס טיפטיפה כדי שאף אחד לא ישים לב, אז אתה נוגס יותר. ויותר. וכשמתחילים לשים לב ולצעוק ששודדים אותם - אתה אומר להם: זה קורה כבר שנים, זה סטטוס קוו, אני סהכ העליתי בחצי אחוז את הגביה, מה אתם רוצים ממני עכשיו.
חוסך | 16.12.19
21.
אם שוק ההון לא יעמוד בציפיות, עלול להיווצר חור של עשרות מיליארדים
הממשלה לוקחת על עצה להיות חברת ביטוח כך שאם שוק ההון לא יצליח לייצר בממוצע 4.86% לשנה, היא תשפה את המובוטח. החשש שלי שבמקרה של קריסה בשוק ההון, הממשלה לא תוכל לשלם למבוטחים ותפחית את זכויות הפנסיה שלהם בחקיקה.
ב.ק. | 16.12.19
16.
אג"ח מיועדות מניבות תשואה נמוכה
שימו לב : החוקרים "כוכב וספיבק מצאו כי אג"ח מיועדות מניבות תשואה נמוכה בממוצע מזו שמניב שוק ההון ולפיכך מהוות משקולת על תיק הנכסים". החוקרים החכמים משווים תשואות של תיקים עם מניות ואגרות חוב לתשואה של אג"ח מיועדת בתשואה של 4.86%, כאשר שווקי המניות ואגרות החוב עלו ב 10 השנים האחרונות בשיעורים פנומנליים. האם הם מניחים ששיעורי העליה בשערי המניות והאגרות החוב ימשיכו לעלות באותם שיעורים, כפי שעלו בכל אחד מ 10 השנים האחרונות, בממוצע. תשואות אגרות החוב הממשלתיות ל 27.3 שנים היא % 1.84. מוזר ביותר !
אודי | 16.12.19
15.
למה לחשב בסוף התקופה ולא בתחילתה?
הרי בסוף כמעט בטוח שהתשואה תהיה גבוהה יותר ולא ישלמו כמעט כלום. כל הקטע במודל הנוכחי הוא שזה מבטיח תשואה שנתית. נשמע שהגיוני לשנות, אבל לדעתי חייבים לעשות את ההתחשבנות כל שנה. זה נשמע כמו עוד מזימה של חזקיהו, שרוב ההתנהלות שלו נוסבת סביב לחסוך כסף מהוצאות הממשלה. הוא פקיד פשוט גרוע, הוא עושה נזק גדול מאוד...
מרקו | 16.12.19
10.
פגיעה במבוטחים
ראשית בכתבה מצויין כי סבסוד לבעלי הכנסה של 100 אלף ש״ח הוא 30 אלף. קיימת מגבלת שכר מבוטח בקרנות הפנסיה הזכאיות למיועדות. הרעיון ,כמובן, יפגע במבוטחים ויואילו המומחים לתת מענה מה יקרה במצב בו המבוטח ביום הפרישה היה עם תשואה גבוהה אך בזמן היותו בפנסיה והתשואה יורדת.? היכן עוגן הבטחון שקיים היום? האם הטבה זו תנתן גם לגופים הפנסיונרים האחרים: קופות גמל ובטוחי מנהלים?
יוסי ד | 16.12.19
8.
למה לעשות רפורמה פשוטה ושקופה כשאפשר לסבך ולאפשר לגנבים לגנוב עוד שברי אחוזים מהפנסיה.
מי יחשב את עודף/חוסר התשואה? כיצד החוסך הנבוך יוכל לדעת שהשודדים עם העניבות לא עושקים אותו. כל פקיד ממונה מגיע ומסבך את מערכת החיסכון הפנסיוני כך שהאזרח לא יוכל לעולם לדעת כמה מגיע לו. לאחר הקדנציה הפקיד עובר לחברות הבטוח או לקרנות הפנסיה ומקבל את גמולו. את שלטון הפקידים הבלתי מרוסן יש לשבור.
משה משה | 16.12.19
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת