ככה מי שימצא אותה יוכל להביא י אותה הביתה ולהניח על השולחן.

לפני כעשר שנים (או יותר, מי סופר...), כששיפצו טרמינל 1 והחזירו לכשירות, הייתי עד לניסוי שישו למערך הסעת המזוודות; הסיעו שם 15 - 20 מזוודות ש- כך נאמר לי - ננטשו ולא באו לאספן בנתב'ג. על אחת מהן היה שם וכתובת בת''א. חיפשתי הטלפון, מצאתי...והגברת מהצד השני מאוד התפלאה... קרוב משפחה שלה אכן איבד מזוודתו, וזו - כך נאמר לו בנתב''ג - לא נמצאת... אז...כן, הם לא טורחים לחפש בעלי מטען, אפילו לא את המאמץ הפשוט הזה שלקח לי אולי 3 דקות. נתב''ג. אבל - בשורה: יש סיכוי טוב שהמצב שם השתפר מאוד בשנים האחרונות.

שיירות של פדופילים מטרידים את האזרחים של מדינת ישראל. אובססיה של שיכורים נרקומנים סוטים

גם ככה החברות לא יוצרות קשר. אנחנו צריכים לרדוף אחריהם כשהם מאבדים לנו את המזוודות או במקרה ההזוי פשוט מחליטים לא להעלות את המזוודות לטיסה. וגם כשרודפים אחריהם הם רק משקרים וממציאים תירוצים.

ה QR מאפשר גם ל"אויב" לזהות הכתובת אבל לשם כך הוא צריך לגשת קרוב ולהרים את הכיסוי של התגית מה שיסגיר אותו.

1985 לאף אחד לא אכפת מתג השם. העיקר לעדכן טלפון ומייל בזמן הזמנת הכרטיס

או יתאמו אתכם את ההחזרה. מספיק מספר טלפון כולל קידומת בינ"ל ודוא"ל.

ולשדוד את הבית...

יש להסיר את כל המדבקות והבר-קודים שנשארו על המזוודה מטיסות קודמות

יש להסיר את כל התגיות מהנסיעות הקודמות של הבטחון וחברות התעופה ובדגש על המשך טיסות ומעבר מטוסים

לכל מזוודה יש תג, חברת התעופה יודעת את מספר הטלפון והדואר האלקטרוני של כל נוסע. עובדי הנמל ממש לא עוסקים באיתור בעלים של מזוודות זה מבוצע על ידי חברות התעופה. התגים עם הנתונים האישיים משמשים בעיקר לזיהוי קל יותר של המזוודה על המסוע ומניעת בלבול של איסוף על ידי נוסע אחר.