לדעתי למידה מרחוק לא עוזרת כל כך מכוון שאתה מתנתק מהחברה ותקוע כל היום מול המחשב וזה לא טוב

קראתי את מאמרה של ד"ר עמליה רן, הרואה בהזדמנות לשינוי אופני לימוד חדשניים המבוססים על מוטיבציה ללמידה, בזמן, באופן ובקצב המתאימים ללומד. למצער, לא כל הלומדים זוכים לתנאים ההולמים למידה כזו. כמו כן, לא כל הלומדים בעלי חוסן אישי שיבטיח את כוח הרצון, ההנעה והחתירה להצלחה. מה שמעלה שוב את סוגיית השוויון בחינוך. החינוך לכל- האם גם ההזדמנות שווה לכל?

הלמידה היא ממש לא מותאמת אישית לצורכי התלמידים, אין להם זמן לאכול, אין להן חופש, המורים בטוחים שיש לנו המון זמן בבית למלא משימות ארוכות וקשות שמהוות נטל כבר וסבל רב לנו התלמידים! הלמידה לא מהנה כלל, היא יותר מענה ממהנה, עשו מאיתנו רובוטים, הפכו אותנו לרובוטים מפונקים ומתלוננים על בקשותינו להנמיך במשימות. לא עוד! אנחנו מתחילים מהפכה! הלמידה לא אפקטיבית ולעולם לא תהיה. אנחנו לא מצליחים ללמוד וזה נורא מתסכל. ושלא תגידו שאיש לנו המון זמן חופשי אבל אנחנו מבזבזים אותו, אתם גוזלים אותו! כל היום אנו עסוקים בשיעורים מקוונים, וכאשר סוף סוף נגמר יום הלימודים יש לפנינו עשרות משימות לפרק זמן מוגבל. כואב לנו הגב מישובה מול המחשב כל היום והבריאות שלנו הולכת ומידרדרת. בתור בני נוער, המצב לא אמור להיות ככה! בושה לכותבי המאמר. SHAME ON YOUֱ!