49. היה גם בחיל אויר שלנו מטוס סקיהוק שביצע תרגיל נחיתה המראה. בזמן שנגע במסלול פלט כדור ופגז או תרמיל ניתז ממסלול ופגע במנוע. טייס הספיק לנתוש אידל | 12.04.20 (ל"ת)
47. פשוט תענוג בכל פעם מחדש כל שבוע אני מצפה לפרק נוסף, יושב לי עם בני בן ה 4 שמתפאל מכל הטכנולוגיה המוצגת פשוט כיף להאזין לך מר סדן, המידע המוצג והתמלילים עושים חשק לעוד ועוד ועוד... אולי תהפוך זאת לסדרת טלויזיה קצרה... האמן לי הילדים יעופו על זה. קרית חיים | 11.04.20 (ל"ת)
44. יופי של סיפור שמעתי על אנשים שמקללים וחוטפים את קללותיהם בעצמם ... רון קופמן כדוגמא טובה. חג שמח. נ. זהבי | 06.04.20 (ל"ת)
43. לא מדוייק. זו לא הפעם הראשונה שמטוס הפיל עצמו. קרה עוד לפני כן שמטוס F-86 סייבר הפיל את עצמו. מוזכר באוטוביוגרפיה של צ'אק ייגר. דן א. | 06.04.20 (ל"ת)
41. תודה לכותב - תמשיכו ככה ! תודה לכותב, בהחלט כתבה מרתקת. קצת היסטוריה לא הזירה לאף אחד ! גרביים צהובות | 06.04.20 (ל"ת)
35. תגובה ל 30 ו 28 ל 30: התאוצה היא 9.8 מ לשניה בריבוע. הוא לא ינוע לאינסוף בגלל שהגרויטציה תגרום לכך שיפגע באדמה. אבל מובטח שהמהירות שלו תגבר ככל שיתקרב לאדמה. ואז ברגע הפגיעה האנרגיה תהפוך לרעש, חום באדמה וחור גדול. והפגז ינוח. ל 28 זה נכון רק לגופים לא אירודינמים כמו מצנח, דף ניר וכו. לדוגמא, אם תזרוק אבן במהירות התחלתית כל שהיא (תלוי בשריר היד שלך כמו שהתותח זרק את הפגז), מהירותו רק תגדל (זה וקטור שכולל מהירות אופקית שאינה משתנה, ומהירות אנכית שרק גדלה כל הזמן, עד לפגיעה באדמה). כמובן שמטוס יכול להאיץ, אבל לא עד כדי כך שיפגוש את הפגז שלו. אלא אם הפגז נורה כלפי מעלה. אחד העם | 04.04.20 (ל"ת)
34. ניצן אתה תותח אני נהנה כל פעם מהכתבות והסיקורים שלך על התעופה . מחכים , מהנה מסקרן ומשעשע . תודה לך יהודה | 04.04.20 (ל"ת)
33. מקרה נוסף תגובה ל 3: אם טנו מדברים על אותו מקרה- הפצצה שוחררה לא על ידי מטוס סקייהוק אלא על ידי מטוס טורנדו. הסקייהוק ליווה את הטורנדו וצילם את הניסוי, אבל היה קרוב מדי. מה שקרה זה שהפצצה אכן עשתה "סאלטה" לאחור וכלפי מעלה וחתכה לסקייהוק את הכנף. הטייסים הספיקו לצנוח בשלום. הארוע מתןעד בסרטון. רזיאל | 04.04.20 (ל"ת)
32. אתה תותח תודה ניצן. תמיד כיף לקרוא ולצפות בסיפורים שלך על ההיסטוריה של תעופה צבאית. המשך כך. חימקה | 04.04.20 (ל"ת)
31. אפקט הפרדה היו עוד הרבה מקרים של מטוסים שפגעו בעצמם גם עם פצצות וגם עם פגזים. המקרה הכי מוכר לנו הישראלים הוא המטוס של רון ארד שנפגע מהפצצה שהמטוס עצמו הטיל. א.נ. | 04.04.20 (ל"ת)
30. 21 - במילה אחת, לא החל ממהירות מסויימת ומעלה האטה של הפגז מהחיכוך באוויר גבוהה מהתאוצה שלו כלפי האדמה א | 04.04.20 (ל"ת)
28. בחצור בשנות ה-70: תותח של כפיר פלט צרור שפגע במבנים ובמטוסים אחרים. בכל פעם שמתעסקים עם מטוס חדש ובכלל עם מוצר טנולוגי חדש יש תקלות והפתעות. רוני | 04.04.20 (ל"ת)
26. הערה ל-23 שים לב: 9.8 מ/ש אינה מהירות הנפילה אלא התאוצה (שינוי המהירות) אם הגוף הנופל מתחיל במהירות אנכית אפס אחרי שניה תהיה המהירות 9.8 מ/ש אחרי 2 שניות תהיה המהירות 19.8 מ/ש זהו טור גיאומטרי שהולך וגדל והמהירות יכולה לגדול גם לק"מ/ש-תלוי בזמן הנפילה (ממש מהר) / | 04.04.20 (ל"ת)
25. כיף לקרוא תודה על הטור השבועי. מהנה, מעניין, מלמד ונותן חומר למחשבה. מקווה שתמשיך שנים ארוכות. אלרואי | 04.04.20 (ל"ת)
24. מהירות נפילה לבני, מהירות הנפילה היא בתאוצה של 9.8 מטר/שנייה ולא במהירות של 9.8 מטר/שנייה. לאחד העם, ע"פ התאוריה שלך הפגז ימשיך לנוע ללא סוף. גם אם נורה במאוזן במהירות על, ייאבד גובה בתאוצה של 9.8 מטר/שנייה אך ימשיך במסלול שנורה ויואט ע"י חכוך באויר. אם נורה כלפי מעלה יואט קצב נסיקתו בווקטור בין כוחו לכח המשיכה וחיכוך באויר. יוחנן | 04.04.20 (ל"ת)
23. 21: פגזים שמאבדים את האנרגיה הקינטית שלהם פשוט נופלים כמו כל אובייקט אחר וזה ממש לא מהר יחסית (9.8 מטר בשניה) בני | 04.04.20 (ל"ת)
21. משהו מוזר בתיאוריה הזו הפגז מקבל את כל האנרגיה הקינטית שלו ברגע היציאה מהקנה. אם היריה נורתה המצב אופקי או כלפי מטה, אזי אובדן הגובה אמור להתבטא במהירות גבוהה יותר של הפגז. אמנם חיכוך האוויר מקטין מהירות (אנרגיה הופכת לחום), אבל זה לא משמעותי בפגז שצורתו אירודינמית. אובדן מהירות הפגז יכול להיות רק אם נורה כלפי מעלה. תוספת הגובה תאט את תנועתו, ואז יאיץ כלפי מטה. אחד העם | 04.04.20 (ל"ת)
20. שאפו !!! אני קורא קבוע שלא מפספס אף כתבה שלך. התכנים שלך מפתיעים, מעניינים, מלמדים ומעשירים מאוד. שאפו ענק !!! תמשיך לעניין אותנו וכמה שיותר ! ירון | 04.04.20 (ל"ת)
16. גם אצלנו היו תאונות ירי לדוגמה: האלוף ידלין, כשהיה מפקד טייסת לא שיגר טיל אמיתי על עמיתו בזמן אימון? מזל שזה היה F15 עם שני מנועים ושהטייס השני היה טייס מעולה. זה קורה גם לטובים ביותר. אצל האמריקאים הכל חייב להיות גדול יותר, לדוגמה: ב 1967 במלחמת וייטנאם נורתה בשל תקלה רקטה ממטוס שהיה על סיפון נושאת המטוסים פורסטל. היא גרמה לשריפה והתפוצצות חימושים. נהרגו 134 אנשים, הושמדו 21 מטוסים ונגרם נזק לנושאת המטוסים . זה היה אסון השריפה החמור ביותר על סיפון נושאת מטוסים אמריקאית מאז מלחמת העולם ה2. דרך אגב, הרקטה לא התפוצצה, אבל היא פגעה במטוס אחר, שהפיל מיכל דלק נתיק, הדלק נשפך הצית מספר פצצות חצי-טון פגומות. צירוף מקרים קטלני של ביש מזל וחוסר מקצועיות. באחד המטוסים שהיו על הסיפון והתפוצצו היה מי שהיה מועמד לנשיאות מאוחר יותר, ג'ון מקיין. גם אצלנו | 04.04.20 (ל"ת)
15. אני מכיר את המקרה בצעירותי הייתי חובב תעופה, גדנעי אוויר, מנוי על הארון חיל האוויר, קראתי על המקרה. אבי | 04.04.20 (ל"ת)
14. מקרה רון ארד המטוס נפגע מפצצה של עצמו. שי ורון צנחו. שי חולץ המבצע גבורה ע״י הליקופטר. רון נעלם. עודד | 04.04.20 (ל"ת)
12. תודה כמו בשיר לונדון (חוה אלברשטיין,חוה אלברשטיין) "אתה מבין? הייאוש נעשה יותר נוח....." במקרה זה ההסגר איתן | 04.04.20 (ל"ת)
8. חרך לעצמו את הכנף. בשנת 1966 הייתי צמוד למטווח חיל האוויר בחולות חלוצה. מטוס אורגן ביצע יעף הפצצה מגובה נמוך, הייתי אומר יותר מדי נמוך, ונסק בחדות מעל המטרה המופצצת. שניה לאחר מכן נתלשה לו הכנף הימנית. הטייס צנח מגובה נמוך מאוד. קומנדקר של הפלוגה אסף אותו כשהוא חבול אבל שלם. אבי מלכי | 03.04.20 (ל"ת)
7. לא רק אינפורמטיבי הכתבות שלך מרתקות, עם מידע רב, מפתיעות וכתובות בסיגנון קולח תוך קריצה הומוריסטית לעבר הקורא. אבי מלכי | 03.04.20 (ל"ת)
6. תודה יש משהו בתכנים שלך שאין לאף אחד אחר, יש משהו שאתה בא ללמד את הציבור בצורה קלילה דברים מעניינים, ציונות קלהð, וידע מעשיר, תמשיך למרות שמגיע לך יותר צפיות.. נועם | 03.04.20 (ל"ת)
3. מקרה נוסף היה תירגול הפצצה של סקיהוק באר"הב שהפצצה הפצצה קיבלה עילוי אוירודינמי נדיר שגרם לה לדאות לטפס מעלה ולשבור את הכנף של הסקיהוק שהטיל אותה במטווח של הצי האמריקני מקרה נדיר נוסף | 03.04.20 (ל"ת)
1. מרתק סירטון מצויין כתבה מרתקת. העסיק אותי וילדיי למספר שעות של דיון ומחקר מעמיק... קובי | 03.04.20 (ל"ת)
הטייגר של צ'אק נוריס: מטוס הקרב שהפיל את עצמו
50 תגובות לכתיבת תגובה