שלום דוד, אינני מתנגדת ליוזמה של רשות הפטנטים באופן עקרוני. אני מאמינה שרשות הבנויה על תשלומי הממציאים, חייבת לספק להם שירות מעולה, וזו הנקודה שאני מדגישה במאמר. העיקרון הזה, רלבנטי במיוחד כאשר מדובר במסלול מסוכן מאוד לציבור הרחב. במהלך 25 שנות הניסיון שלי כעורכת פטנטים נתקלתי בעשרות ממציאים שהגישו לבד בקשה לפטנט, הסתמכו עליה, השקיעו כספים בתהליך ובסופו של דבר הפסידו המון כסף. יש טעויות שלא ניתנות לתיקון בדיעבד, אפילו אם תיקח עורך פטנטים בהמשך הדרך.

שמחה שהגבת כאן, אתה ממחיש את הטענה שלי. התגובה שלך מכילה טענות מנוגדות. כאדם שרשם כמה פטנטים טענת שרצוי שמישהו שיודע איך להגיש ולכתוב יקפיד לכתוב את הבקשה נכון. לטענה הזו שלך אני מסכימה. האדם הזה לא חייב להיות עורך פטנטים, אף על פי שכדי למקסם את ההגנה העתידית, רצוי להיעזר באיש מקצוע. היתרון שאתה מציג לגבי העובדה שבקשה ארעית בארה"ב חסויה למשך שנה ולכן היא מאפשרת עבודה על המוצר בסודיות, אינו מבוסס על עובדות. כל בקשה לפטנט, בלי קשר למדינה שבה הוגשה נשארת חסויה ולא מתפרסמת אלא לאחר 18 חודשים מתאריך ההגשה. גם הבקשה הישראלית תישאר חסויה, ארעית או רגילה. במאמר למעלה, הדגשתי את העובדה שאנשים ללא ניסיון בהגשת פטנטים יכולים להינזק מהמסלול החדש, אם המדינה לא תספק להם פלטפורמה מתאימה להגשה ותמיכה והסברים שיעזרו להם למקסם את היתרונות במסלול. המסלול מסוכן לאנשים חסרי ניסיון - זו הטענה.

רק מחשבה - אולי, רק אולי, הכותבת מתנגדת לפרוביז'יאונל כי הוא מייתר את הצורך בעו'ד פטנטים בשלב הראשון, מה שאומר שמטה לחמה יפגע?

כאחד שרשם כמה וכמה ופטנטים במספר חברות סטארטאפ קטנות, הסיבה העיקרית להגשה בארה"ב היא האפשרות המהירה והפשוטה יחסית להגשה בארה"ב. אמנם רצוי שיהיה בחברה אדם שכבר הגיש והעביר מספר פטנטים כדי להקפיד על כתיבת כל הטענות המרכזיות, אבל לחברה קטנה עם תקציב מוגבל היתרון הוא גדול. יתרון נוסף הוא שהגשה ארעית לא מפורסמת ברשומות למשך שנה, מה שמאפשר המשך עבודה בסודיות על המוצר. אין סיבה ש1000 פטנטים בשנה לא יעברו לרשם הפטנטים הישראלי.