33. מעשה של אומץ ותושיה, כל הכבוד לוורד. הזכיר לי טייס שלנו שחזר לבסיס בלי כנף. כשנמצאים בפעילות מבצעית - עושים מה שנכון וטוב לאותו רגע, למען האנשים שאיתך והמשימה. הטייס עשה הכי טוב והכי נכון באותו רגע. תחקיר, ניתוח ארועים, מסקנות, המלצות - עושים אחר כך בתנאי סביבה נוחים. כמו כמה טייסים אצלנו שהעדיפו לשמר את המטוס ולחזור לבסיס עם סיכון עצמי סביר. אחד מהעם | 20.09.20 (ל"ת)
32. בס"ד:מ.ע.2 כבר לא רלוונטית לפרחי טיס מספרים שפעם, כשטייס קרב רצה להפיל מטוס אוייב, חייב היה להתייצב מאחוריו מול זנבו, רצוי כשהשמש מאחוריו כדי לסנוור את טייס האויב, ואז לשגר ולקוות שיפגע. היום קרבות אוויר הם כמעט הסטוריה, ואם יהיו כאלו, ישגר הטייס את חימושו ממרחק של עשרות ק"מ ממטוס האויב, בלי לראותו בעין, ואחוזי הפגיעה קרובים מאוד למאה.נוסיף על כך טילים שמכוונים למטה ואחורה מהמטוס.אפשר כבר לעזוב את מ.ע.2 וכל מעלליה היא לא רלוונטית ועדין פוגעת ברגשות רבים וטובים M | 16.09.20 (ל"ת)
31. צלב ויקטוריה אני מבקש להכניס תיקון קטן. לפי הנוהל, האדם היחידי שמעניק את העיטור, צלב ויקטוריה, זה המלך או המלכה. קודם בוחנים את התהליך אם מצדיק. אחר כך חורטים את השם של החייל, היחידה והתאריך על המדליה. מתפרסמת מודעה בעיתון שמכריזה שהחייל מוענק לו מדליה ומסבירה את נסיבות קבלתה. לאחר מכן המלכה או המלך מעניקים לו את המדליה. צלב ויקטוריה | 13.09.20 (ל"ת)
30. בס"ד הצעה לסדר היום לדלג על מ.ע.2 הצעתי לסדר היום לדלג על מלחמת העולם השניה מכמה וכמה סיבות: 1.כי הנושא עדיין כואב לאנשים שהיו במלחמה לבניהם ולבורא עולם 2.הטכנולוגיה כמעט כולה מבוססת על מנוע בוכנה מהסוג הישן וכבר לא רלבנטית לימינו אנו. 3.מקרה זה או אחר של טייס אמיץ,אלוף הפלות, איננו משנה תמונה כללית וכמו שכתבתי על ה"סמוראי" היחס היה ונשאר 19:1 לטובת הטייסים האמריקאים ובראשם טייסי הp38. 4.הנושא "נלעס" ושוכתב בעשרות ובמאות מאמרים וברור ומובן מאליו שהיו מעשי גבורה בלתי רגילים לאו דווקא באוויר ובים כי אם ביבשה וכנגד כל הסיכויים. M | 13.09.20 (ל"ת)
29. אוהבים להיות צינים המסקנה הסופית שייכת לעם שאוהב לעשות צחוק מהכול,חייבים לקנטר תמיד להראות שמאחורי כול דבר גדול יש משהוא לא ראוי,כדל פה דור ללא ערכים וללא דוגמאות ואנדי חזוו סתם דור בהמי דל אונס באיילת ובאיה נאפה אבל הם עדיין מסתובבים עם הפרצוף של אנחנו החכמים אריה | 13.09.20 (ל"ת)
27. המסקנה שלך בסוף לא נכונה לדעתי. אש במיכל דלק או כנף זה החרום החמור ביותר במטוס ואין לדעת כמה מהר יביא לאבדן שליטה באש או במטוס. המעשה ההירואי הציל את הצוות כנראה. לשחות את תעלת למאנש זה לשחיינים מאומנים. הסיפור והמעשה מדהימים. דורון | 12.09.20 (ל"ת)
26. ל-21 לא סביר אני לא חושב שהם חושבים שהם יותר טובים מכל השאר כמו הטייסים שחושבים שהם טובים מכל השאר רק כי יכולים להטיס מטוס J4 | 12.09.20 (ל"ת)
23. ל-19, אבל ככה גם לרב-חובלים לא יהיה אכפת מה שלא קשור לשייט, ואז כולנו אבדנו הרב-חובל | 12.09.20 (ל"ת)
22. באיזה קלות אנשים פה שופטים בטח חסידים של טראמפ שקרא לגיבורי מלחמת העולם שנפלו "לוזרים". גיבורי המקלדת | 12.09.20 (ל"ת)
21. האומץ של צוותות האויר של חה"א הבריטי היה מדהים. 46% מצוותות האויר נהרגו ועוד 14% נפלו בשבי. וזה לא כולל פצועים. סטטיסטיקה רשמית | 12.09.20 (ל"ת)
19. גם הצלתי את אימא מחיידק הקורונה כשאיזה סריס בלי ערדליים ניסה ללקק הרצפה בארמון שלנו ישר התזתי עליו ארגז בקבוקי שמפניה וניצלנו !!!!! פרזיט ז אנונימי -הון וקקה | 12.09.20 (ל"ת)
16. אכן סיפור מרשים. אבל היו גם הרבה שריפות מרשימות על ספינות חיל-הים המצוינות שלנו, למה לא לספר עליהן? הרב-חובל | 12.09.20 (ל"ת)
15. גבורה היא בדרך כלל אמוציה של רגע משלבת בחוסר הבנה של המצב השיקולים שנעשים באותו רגע הם לא ממש מאלו שאפשר להסביר אותם אחר כך. אם אדם היה עושה את החשיבה ויודע את כל הפרטים יכול להיות שהיה עושה משהו אחר לגמרי, אבל באותו רגע זה נראה כבדר הכי נכון לעשותו. חכמה של בדיעבד תמיד קיימת, אבל באותו רגע, הוא לא ידע מה באמת המצב, ומאחר והוא לא פה, קשה לשאול אותו מה היו השיקולים שלו. מה גם שאחרי הארוע עצמו, בדרך כלל השיקולים שהיו באותו רגע כבר נשכחו ונכנסו לזה כמון דברים שקרו אחר כך. יוסי | 12.09.20 (ל"ת)
14. ניתוח הנחיצות אינו נכון ואינו נחוץ . נטישה של המטוס בלילה וצניחה לים הייתה מסוכנת הרבה יותר מהטסתו ליעד, בלי קשר אם המטוס נגרט או הונצל. אמנם פעמים רבות זה הצליח אבל פעמים רבות זה גם עלה בחיי אדם. עובדה שוורד עצמו נהרג בהמשך בנטישה לא מוצלחת. צאק ייגר. | 12.09.20 (ל"ת)
12. הוא הציל. נקודה.אולי היו טסים דריפט הצידה לכיבוי? אולי היו צריכים לקחת דריפט הצידה לכיבוי האש רק שואל | 12.09.20 (ל"ת)
11. סיפור מרתק. לכותב יש 2 שגיאות לוגיות (1) היות והחיילים ניצלו אז ברור שהמעשה נכון. ומצד שני כל השאלות הם תיאורטיות בבלבד . כי גם באיזור התעלה היו המון גרמנים... (2) נניח שהמטוס היה שווה פי 1000 נניח כמו F22 עם ציוד מתוחכם , האם היה שווה לנסות להציל מטוס כזה , והתשובה ברורה מאליו. אחד | 12.09.20 (ל"ת)
10. אמר מי שאמר: יש טייסים זקנים ויש טייסים אמיצים. אין טייסים זקנים אמיצים. שאפו גדול! פנסיונר | 12.09.20 (ל"ת)
9. בדרך כלל אין הרבה הגיון במעשי גבורה , יש המון רגש ודחף צריך לכבד מאד את האנשים הצעירים שעושים את מעשי הגבורה ,גם בניגוד להגיון כלשהו . זאת הגבורה . ניצן ,למה לקרוא לגרמנים נאצים ולא גרמנים . זה חינוך שבא מהממסד אחרי קבלת הפיצוים שבא לזכות אותם . אני לא מכיר עם נאצי . מכיר עם גרמני ששרף את המשפחה שלי הקרובה כולל ילדים רכים . לא נשכח ולא נסלח . חי | 12.09.20 (ל"ת)
6. כאשר מגדירים שהמטרה היא לחזור הביתה בשלום - לא צריך בכלל להילחם. תחת אש כל חייל הוא גנרל ומקבל החלטות שממרחק הזמן נראות לנו אחרת. לאור גיבורים כאלו שולחים אחרים לשדה הקרב. יעקב | 12.09.20 (ל"ת)
5. הגיוני לנטוש, כמו שהגיוני לא להיות טייס קרב יתכן שהרבה טייסים וחיילים במלחמה ההיא, היו נשארים בחיים אלמלא טעויות שעשו בגלל אומץ וביטחון מופרז. אבל סביר להניח שהיו חיים תחת שלטון נאצי באנגליה. רון | 12.09.20 (ל"ת)
4. דבר כזה ראיתי רק בסרטי פעולה - לא האמנתי שזה אפשרי והמסקנה האחרונה של הכותב נכונה : עדיף חיילים אמיצים שעושים לפעמים שטויות על פני חיילים פחדנים. קרטושקס | 12.09.20 (ל"ת)
3. באמת היה עדיף לנטוש מעל התעלה? קשה ומסוכן לצנוח בחושך בלילה ולהצליח למצוא את סירת ההצלה. ואם לא מצאת את סירת ההצלה, שחייה לאנגליה לא באמת הייתה אפשרית כמו שמתואר בכתבה ונניח שכולם איכשהוא הצליחו למצוא את הסירה בחושך - לכוחות ההצלה היה קשה מאוד למצוא את הסירה כי עדיין לא היו מכשירי איכון מתאימים. והכתבה שוכחת לציין שהתעלה גם שרצה כלי שייט נאצים נועם | 12.09.20 (ל"ת)
2. מעשה אמיץ בעידן מטורף של מלחמה כלל עולמית מעשה אמיץ שכזה גם אם לכאורה מיותר ראוי לציון תודה ניצן על (עוד) טור של ארוע שלא הכרתי שבת שלום ובריאות אריק | 11.09.20 (ל"ת)
המטוס בוער? החזיקו חזק, אני יוצא לכבות אותו
33 תגובות לכתיבת תגובה