יש הרבה קשיים בכל דבר, ויש אנשים שבטבע שלהם בעל מצב יקטרו ותמיד ירצו יותר. מנגד יש אנשים שישמחו שיש להם עבודה בכלל, עבודה שמאפשרת להם לשמור על הילדים ולחסוך גם את סכנת ההידבקות ומנגד לשאוף להתקדם ולהצליח.

המשק קורס. אנשים בלי עבודה. עובדים חיוניים(רפואה, משטרה, וכו) קורסים. עצמאים מקבצים נדבות. וכלכליסט מצא כמה פריבילגים שיקטרו שקשה להם לעבוד מהבית. זה רמות ניתוק של ביבי...

לצערינו המעסיקים מנצלים ומשרד העבודה לא אכפת לו מהעובדים.

מודה אני, שאני לא עובד במערכת הבריאות. מודה אני, שאני לא עצמאי. מודה אני שאני לא מסעדן או מלונאי, או עובד באירועים. מודה אני שאני לא מובטל. מודה אני שיש לי מקום עבודה שמאפשר לי לעבוד מהבית, להתפרנס, ולהתפתח מקצועית. אפילו שקשה עם הזומים ועם העבודה מהבית, ומערכת החינוך הסגורה.

הסתדרתי יופי עם העבודה מהבית עד שאמרו לי "ועכשיו עשה את אותו דבר תוך כדי שאתה מטפל בתינוק בן שנה". שאר הצוות צעירים מ30 ללא ילדים ואני צריך להמשיך להתחרות בביצועים שלהם בתנאים האלו, זה לא אנושי

QA זה לא הייטק. את לא באמת עובדת הייטק

רוב העובדים מעדיפים לעבוד מהבית ורק מיעוטם הקטן מעדיף לחזור לאופן ספייס הנתעב.

כבר אין את הפריווליגיה הזאת. הגיע הזמן שמנהלים ידעו לנהל אנשים ולא להציק להם בתואנות שווא כדי לראות מה הם עשו כל שניה

אין מספיק תמיכה לעובדים

מנסים למכור לנו שעבודה מהבית זה הדבר הכי טוב שקרה לנו בחיי העבדות שלנו

וזה מה יש.

נקווה שהחברות ידעו להחזיר את האנרגיות האבודות להורים בחזרה. קצת פחות לחץ בחיים לא יזיק.