ולכל אלו שמדברים על מצפון נו באמת אולי נפסיק לשתמש בבורסה כי זה הימורים אולי לא נקנה בגדים כי זה שעיבוד שחורים באפריקה שמנוצלים לגידול כותנה ,-וכדומה, אני מפתח משחקים אינדי שהם 100% גימיים בלי הגמבלינג -וממה שנראה בלי חברות מעבר כאלה אין סיכוי שמשהו יגדל פו בארץ בתחום ה100% גימינג כי לא יהיו מומחים

סושיאל קזינו זה לא גיימינג. זה גמבלינג. בצפון אמריקה ובמערב אירופה לא יעיזו לקרוא לדבר כזה גיימינג. רק במדינות ללא רגולציה אנשים מרשים לעצמם "לארוז" את זה בסטייל ולהדביק על זה תווית מפציצה - ישראלים חלוצים בעניין הזה (איזו הפתעה)... והנה עכשיו כאילו קיימות איזה 200 חברות "גיימינג" ישראליות. עאלק גיימינג.

יש שני טיעונים שחוזרים על עצמם להגנת התעשייה, גם בכתבה וגם באחת התגובות. הראשון: 'אבל מה, גם אחרים עושים את זה!' - טיעון שמתחמק מאחראיות ומסיט אותה לאחרים, נפוץ בעיקר בקרב פוליטיקאים מושחתים חסרי עמוד שדרה. השני: 'אבל מה, על אחרים אתם לא מתלוננים!' טיעון שמטיל ספק בפן האישי והערכי של המצקצקים במקום להתמקד בטיעוניהם עצמם, מה שנקרא אד הומינם. שניהם פסולים.

המשחקים הללו שעולים למשתמש סכומים קטנים בתמורה להשתתפות במשחק , גורמים נזק אדיר בהמשך . מגדלים דור של מהמרים שבסופו של דבר יהוו את המהמרים בקזינו אמיתי

זה לא רק במשחקי הקזינו הוירטואליים. אנחנו גם שולטים בתחום משחקים שכל התפקיד שלהם הוא לגרום לך להתמכר לרכישת חבילות שרק נותנות לך סיכוי קלוש לקבל משהו טוב. קזינו במעטפת של משחק מחשב. אנשים שורפים אלפי דולרים (במקרה הטוב) רק עבור הסיכוי לזכות. כמו בכל סוג אחר של הימורים, מדובר בהתמכרות. אנחנו אלופים בלנצל אנשים ולגרום להם לשרוף כסף לחינם. החל מתחום ה"עגלות בארהב" ועד אופציות בינאריות. מדינה של אנשים חסרי כל בושה או מוסר. גם בבעלותי משחק מחשב. אמנם לא משהו ענק, אבל בכל זאת יש מאות אלפי שחקנים חודשיים ואלפי רכישות. ואני עושה כל שביכולתי בשביל למנוע מאנשים לשרוף יותר מדי כסף, כולל מגבלה על כמות רכישות חודשיות ומניעה מלהוסיף חבילות שנותנות לך רק סיכוי לקבל משהו מועיל. חבל שאנחנו גרים במדינה בה לכל כך הרבה אנשים אין ערכים ואין להם בעיה להתעשר על חשבון הרס משפחות וחולשה של בני אדם.

אהבתי בעיקר את זו שאמרה שהייתה לה רתיעה מעולם הגיימינג עד שהחלה לעבוד שם ואז הבינה מאיפה באה המשכורת ועברה לה הרתיעה.

מה הפלא? אוהבים כסף קל

כל אדם אומר שזה גם לא קז'ואל גיימינג, לא כל ממשק צבעוני הוא משחק זה כמו להגיד "אינסטלטורים אומרים שדייג זה לא אינסטלציה" סושיאל קזינו פורח פה בדיוק כמו פורקס וסרגלי כלים, אני מבין ג'וניורים שעובדים בזה אבל באיזשהו שלב מפתחים מגדלים מצפון

כשאדם רוכש משחק מחשב הוא יודע שהוא משלם סכום נתון שייתן לו הנאה מסויימת. כשאדם מוכר משחק כזה הוא יכול להיות גאה בעמלו. מה שמתואר כאן זה עולם אחר לחלוטין: מדובר בניצול מודע של חולשות אנושיות בשביל לסחוט מקסימום כסף מאנשים עם נטיות להתמכרות. המשחק עצמו הוא רק תירוץ להוציא כסף, וההגיון הבסיסי הוא לא הנאה אלא למקסם את ההתמכרות והתוצאות השליליות שלה. מהבחינה הזאת הם לא שונים מסוחרי סמים שרק מנסים ליצור סמים קשים יותר ויותר. אומרים שאין כסף מסריח, אבל האנשים שמרוויחים את כספם ככה עשויים מחרא.

חצי מדינה עובדים בגופים שעושים רע לעולם ומרגישים מעולה עם עצמם. כל התחום התחום חוקי ועובד בתוך הרגולציה - מה הבעיה? זה אינטרטיינמנט. כל תעשית הספורט האדירה מושתתת על הימורים. מה אתם מתייפיפים? דברים הרבה יותר גרועים כמו תעשיה בטחונית שכולכם מתגאים בה שגורמת להרג מזעזע בכל העולם... זה סבבה ומכובד אה?

ביחד עם תחום ה"הורדות", שגם פופולארי בישראל. ועוד מעליב שמכנים את זה "גיימינג"

המשחקים מתוכננים ונכתבים כמשחקי הימורים על כסף. האתר שרוכש את המשחקים יכול להחליט שלא להפעיל את מודול הכסף החי והם באמת עושים את זה בשביל שחקנים חדשים על מנת למשוך אותם אל תוך המשחק, בדיוק כמו שסוחרי סמים נותנים את המנות הראשונות בחינם.

איך הפכנו ל"מעצמה" של זה? אנחנו פשוט רוצים לעשות כסף קל. מקנאים בכסף, לא מקנאים בדרך.

אין מה להשוות לאפליקציות wellness שלפחות ממכרות לצורך רצון לאורך חיים בריא יותר או b2b שבסופו של דבר עוזר לעסק לייצר יותר כסף עם פחות משאבים.

יופי, הכנסתם המון כסף עם הקזינו, מה עם להקצות תקציב מינימלי ליצור משחקים מעבר להימורים? יש לכם את המפתח להרים פה תעשיה מטורפת ואתם תקועים רק בפינה הקטנה שלכם

בסוף, נניח ובניתם את המוצר הכי טוב עלי אדמות, איך יראו המשתמשים המוצלחים ביותר שלכם אחרי שנה של שימוש במוצר? במקרה של סושיאלקזינו - הם יהיו מדוכאים, עם אלפי עד עשרות אלפי דולרים פחות בבנק, אולי אפילו בחובות. אלה משחקים שלא כוללים בתוכם אף נקודה של אושר, וכל ההנדסה שלהם זה איך להיות כמה שיותר ממכרים. פה בעיניי נכנסת החוסר מוסריות. כששואלים יזמים צעירים 'למה אתם רוצים להיות יזמים?', הרבה יגידו 'כי אני רואה הרבה דברים בעולם שאפשר לשפר ואני רוצה לעשות את העולם טוב יותר'. משחקים כמו קוין מאסטר, סלוטומאניה וכן, גם קנדי קראש עושים את העולם פחות טוב בשביל תאוות בצע.

לא להיעלב עם סליחה מכולם

איזה אחוז מהשחקנים אחראי לרוב ההכנסות. האם אלה הרבה קטנים ששמים דולר פה שניים שם, ואז לא נורא, או מעט מכורים כבדים שחייהם נפגעים קשות, ואז זו תעשייה שמביאה רוע לעולם ובושה לעבוד בה.

ראשית - מהסוף: מציגים את התרבות האמריקאית כאיזושהי אלטרנטיבה עדיפה. האמריקאים הם... איך להגיד, לא הכי חכמים. ביחד עם התרבות החומרנית שלהם והחוק בנוואדה, הימורים הם פופולרים. גם טראמפ פופולרי, זה לא אומר שהוא מייצג מודל ערכי אידאלי. הכתבה היתה שקולה והגיונית עד הקטע על המצקצקים. לא ברור על מה הציקצוק? על הערכיות. בתור מצקצק, האנשים שמתווכחים על הנושא מהצד השני בוחרים שוב ושוב להפנות עורף לאמת הערכית של המשחקים האלה ולהתקמד במכניקות מזל. בהרבה משחקים יש מזל, זה שטחי. ברמה העמוקה יותר, בידי יוצרי המשחקים, מזל הוא כלי. השאלה היא עד כמה מתעסקים איתו. אם החברות האלה היו שקופות לגבי איך הן מתמרנות את הכלי באופן מלאכותי, ואיך הן מתמרנות את המשחק בכללותו לפי הביצועים של כלי הזה, דיינו. לא צריך טריפל איי. זה לא עניין של כסף אלא עשייה שמשקפת תעשייה שהיא גם ערכית. יש תעשייה, אבל לא ערכית, זה לא גיימינג. זה הימורים. מתייחסים לשחקנים כמהמרים דבר ראשון ושחקנים כדבר שני. החטא הנוסף הוא ההיתממות הזאת של היוצרים. נו באמת.