מסכימה לגמרי עם תגובה 6 מנהלים בהייטק, גם בשכבות הביניים, מקודמים משיקולים אינטרסנטים של המנהלים מעליהם, ולעיתים קרובות חסרי כישורי ניהול בסיסיים. סיבה משמעותית להתפטרות

זה לא קשור לשום קשקושים ניו אייג'ים של חיפוש עצמי וגילוי של האור בתקופה קשה. שוב כותרות של העיתונות המגוייסת כדי לקרקע את המסוק המלא בכסף של ליברמן. כרגיל, מציגים את ציבור העובדים השכירים (ובכתבה מדגישים את אלה שמרוויחים הכי מעט) כמנצלים את מעסיקיהם, כעצלים שלא מעוניינים לעבוד, ורק רוצים לחיות על חשבון המדינה. כמובן שזה לא הסיפור האמיתי. הנה הסיפור האמיתי של מתפטרי החל"ת בקורונה - וכמו תמיד, הכוח הוא אצל המעסיקים. מסתבר, שמעסיק יכול להשאיר את העובד שלו בחל"ת לנצח נצחים, מבלי לנקוט שום פעולה. המשמעות של חל"ת הוא שיחסי עובד-מעביד לא מתנתקים - כלומר, מי ששכיר, נשאר עדיין בסטטוס הזה עם כל מיני משמעויות נלוות. המעסיקים ניצלו את הקורונה למה שמכונה כהתייעלות, ולא החזירו עובדים לעבודה. הרבה מעסיקים פשוט ניתקו קשר לגמרי עם העובדים בחל"ת. מעסיקים אחרים צמצמו ואיחדו משרות - זאת אומרת ששמו עובדים אחרים בתפקידים של כאלה שיצאו לחל"ת. לפעמים שכרו אחרים לתפקידים בשכר נמוך יותר - וזאת תוצאה של ביקוש גבוה לעבודה לתפקידים האלה - מחיר העבודה יורד. אנשים צריכים להתפרנס, אז חלק מהעובדים בחל"ת התפטרו והמשיכו הלאה. עובדים אחרים ביקשו לחזור לעבודה, והמעסיק הודיע להם שאין להם בשלב זה אפשרות לחזור והם יכולים להתפטר בדין מפוטר. למה? - כי כשמעסיק מפטר פתאום כמות גדולה של עובדים זה לא נראה טוב. ומעבר לכך, פיטורין ביוזמת המעסיק הוא הליך משפטי לכל דבר שמחייב שימוע, והמעסיקים חששו מעילת פיטורין שלא כדין - שאז היו צריכים גם לפצות את העובד בנוסף לכל הזכויות שמגיעות לו. המעסיקים לא באמת השאירו ברירה לעובדים אלא להתפטר, ובתנאים הלוחצים בשוק העבודה כרגע, גובר החשש להישאר ללא פרנסה, על הצורך להיאבק על המשרה במקום העבודה, ומעדיפים להתפטר ולשרוד עם פיצויי הפיטורין עד יעבור זעם. וזה הסיפור האמיתי על עובדי החל"ת המתפטרים. אני מאתגר את Calcalist כלכליסט לחקור את הצד הזה ולא להקשיב רק לנתונים היבשים, כי הם לא מספרים את הסיפור המלא.

ומה מצפים מהעובד. אני עבדתי במקום שהמעסיק קיבל סלסלת שוקולדים מלקוח. מה עשה המעסיק ? לקח אותם לעצמו , במקום לחלק לעובדים. מגעיל.

ערבים, חרדים, מבוגרים, בדואים ודרוזים? כל אלה הם מאגר פוטנציאלי של אנשים שיש סיכוי סביר שיגלו יותר נאמנות.

כי הקורונה אילצה אותי לראות את מה שתמיד ידעתי אבל הדחקתי: החיים קצרים ומחר אולי לא נהיה פה!!!! ולכן צריכים לעבוד במה שאוהבים (כל עוד אפשר להתפרנס מזה) ולנסות לקום בבוקר עם חיוך למקום העבודה. לעבוד רק בשביל כסף - בזבוז חיים! הייתי מצטער מאוד אם לא הייתי מתפטר ובעוד 15 שנה שואל את עצמי איפה היו החיים שלי?!

מעסיקים מטרילים בשאלות קלוץ, רוצחים אותך בראיון עבודה (האלו, אתה גם מייצג את מי שאני צריכה לעבוד איתו, זה לא חד-סטרי), מפרסמים מודעות דרושים לסופר סניור ובסוף רוצים ג'וניור או לשלם לך כמו ג'וניור מינוס. בקיצור, עובדים מתפטרים כי מעסיקים נעשו יותר ויותר רעים בשנים האחרונות וכבר מזמן הפסיקו לראות מולם בני אדם. אנחנו לא משאבים שלכם, אנחנו אנשים. תפנימו את זה תתייחסו בכבוד ותציעו שכר שאפשר לחיות ממנו בשנת 2021.

מעבר לשיקול של ה״חלום״ או הגשמה עצמית - להתפטרות ומעבר לארגון אחר שמאפשר עבודה מהבית יש גם שיקול כלכלי. נניח ולאדם שני בכיתות ב׳ ו-ד׳ ועל שניהם הוא משלם צהרון - 1000 שקלים בחודש. אם לאותו אדם מתאפשר לעבור לארגון אחר לעבודה דומה פחות או יותר ומשכורת דומה פחות או יותר, מבלי לעשות דבר הוא חסך 2000 שקלים בחודש!

...אבל גם החזון של להיות חלק מאירגון, להרגיש שייך לחברה – זה כבר לא מדבר לעובדים...

יופי לכם...

ויעלו משכורות מבלי שיתחננו אליהם ךהעלאת שכר כדי לתת מוטיבציה לעובדים . העובדים בדרך כלל מאותתים על כך שהם לא מרוצים אבל המעסיקים מתעלמים.

(עוד מילה פלצנית) ולא עבד שלהם - אלא בני אדם. עם משפחה, רצונות ועיסוקים משלנו. 0 נאמנות מצד המעסיק גוררת בוודאי 0 נאמנות מצד העובד. מה אכפת לעובד מזה שלמעסיק "צריף דחוף דחוף" - צצה הזדמנות לעובד - הוא הולך.

בחברה שבה אני עובד, הרוב המוחלט של העובדים,כולל כל המהנדסים,ודוקטורים היו בחוזה קיבוצי,אך החברה שינתה את חוזה העסקה ,ועברה לחוזים אישיים. לאחר כמה שנים בודדות,החברה התנערה מההסכמים שנחמו עם העובדים,החלה להרע את התנאים,ולא נשאר זכר לחוזה המקורי. תוספות שכר,תשכחו מזה,ומוצצים לך את הנשמה בשביל 2 אחוז,אם בכלל. אז אנא מעסיקים חזירים,אל תשכחו לספר את כל האמת.

ולהגדיל בכך את השכר.. ובכן, התקשרו משנות השמונים וביקשו שתחזיר את קסטת הוידאו לספריה. אם באמצעות שעות נוספות אתם חושבים שתצליחו לשכנע אנשים לבוא אליכם, זה סימן רע מאוד להבנתכם את המציאות בעשרים השנים האחרונות. עובדים מחפשים life work balance, ולא להיות חמורי עבודה כדי לקבל עוד כמה גרושים לשכר. שכר בסיס נמוך עם אופציה להגדלת השכר באמצעות שעות נוספות? עוד מעט גם תגידו שאצלכם מפנקים גם בכך שלא עובדים בימי שישי...

בדוק . מפעל מזהם בטירוף בלי פיקוח בלב קיבוץ שאינטרסנטים מרוויחים עליו.

השתלבתי בחברת סטרטאפ וזה עולם אחר מכל הבחינות

בני ארבעים, ארבעים וחמש פלוס, שמוצאים עצמם פתאום בחוץ, היטק לא רוצה אותם, בנקים כבר לא רוצים לתת להם הלוואות, גיל פרישה עולה, בנתיים פודים פנסיות לשרוד או לפתוח עסק , נופלים כי יודעים להיות שכירים, ולא כל אחד יכול, בקיצור יש הרבה מוכשרים עם ניסיון , היום זה אנחנו מחר זה אתם, העשור הקרוב יהיו עניים בני שישים וגיל הפרישה יעלה כך שתמות עד שתקבל. אתם מתקרבים לשישים, נסו לקבל משכנתא , לא תקבלו, אתם כבר כלום שווים כלום.

המיסים שנלקחים מעבודה הם כ"כ גדולים שפשוט בשלב מסויים אתה עובד בשביל המדינה ולא בשביל עצמך ולכן לא משתלם לעבוד כשאתה מגיע לסף מסויים. במקום שהמדינה תביא בחשבון גם את שעות העבודה ולא רק את השכר ותמסה בהתאם, היא ממסה באופן גורף לפי השכר, כך שיוצא שמי שעובד שעות נוספות במקום לעודד אותו, המדינה לוקחת יותר מס.... לא שווה לעבוד קשה

משבר בריאותי מכניס חוסר ודאות לחיים מה שאמור בתאוריה לגרום לאנשים לא לעזוב בקלות, למישהו בכתבה הזאת יש סיבה לשקר בקשר למצב, השאלה רק למה.

האנשים שעוזבים הם רווקים צעירים ללא ילדים שחוזרים להורים וככה חיים מהחל"ת. הם בעיקר מעולם הייטק. אנשים "רגילים" עם משכנתא וילדים לא מעיזים לזוז מהכיסא בתקופה הזו.

זה לא ש"עוזבים בקלות" - לאנשים יש כנראה הרבה זמן לחשוב היטב ולתכנן את עתידם. זה לא שכל יום מישהו נוטש, אבל יצא שבכל שלושה-ארבעה שבועות עזב מישהו ובסך-הכל, בשנה וחצי החולפות עזבו הרבה. גם אני חשבתי כמוך בהתחלה אבל נראה שחילופי העבודות שעוברים על המשק הם עובדה אמיתית!..

אם אתה לא מעריך את עצמך ודורש שכר תחרותי, למה שהמעסיק שלך יעריך אותך ?

לך תלמד אפילו קורס מקצועי ותוכל להרוויח פי 4 ויותר במקום להמשיך לעבוד בשכר של חתולה.

ואומרים: הי, למה אצלנו זה לא ככה? חייב לעזוב למקום שיתייחס אלי בצורה נורמלית ולא ינסה "לגרום לי להרגיש שייך למפעל הנקניקים" שבו אני נותן משמרות.

רק בארץ אדם ברמה אישית נמוכה יכול להתקבל לתפקיד ניהולי. למה מצפים?-שאנשים ימשיכו באופן כזה? בהזדמנות הראשונה יעזבו את הבוס הקטן והכושל

בעלי מפעלים, מסעדות וחנויות חושבים שאנשים יעבדו בשכר מינימום ויהיה להם איכפת. אנחנו לא עבדים. רוצים שצעירים יבואו לעבוד תנו שכר שעתי הולם שלמו 35 שקלים לשעה והמון יגיעו לראיונות.

כאשר תחושת ביטחון זמנית יוצרת כזה גל עזיבות, זה דורש מחשבה אודות היחסים שהשתררו לפני. עבודה אמורה לאפשר ביטחון, סיפוק וצמיחה (לא רק כלכלית) לעובדים שלה, ולא לבעלי החברה או העסק בלבד.

כשהמדינה וגופים בחסות המדינה נכנסים לאזרחים לתוך הכיס עמוק מידי אבל יש אנשים שרוצים להנות מפרי עמלם, ומקומות עבודה שמנצלים לרעה את המושג משרה גלובלית מפסיק לשחק עניין המחוייבות למקום עבודה במקרים רבים וקופצים על הזדמנויות לעוד שידרוגים.

בגלל גילם .

אם המעסיקים מחפשים וצריכים עובדים,מדוע לא חוזרים למבוגרים מנוסים וגמישים?כולם יכולים לצאת נשכרים מכך.ממש מתסכל...

מעסיקים רבים חשפו את פניהם בתקופת הקורונה, במיוחד במקומות עבודה שוחקים. ההורדה בשכר, הניצול שגבר בקורונה, הירידה המשמעותית בתנאים ואפס התחייבות לעובדים. העובדים בסך הכל מחזירים למעסיקים שניצלו אותם. גם בני עשרים צריכים להתפרנס, אבל אף אחד לא אוהב להיות מושפל.

וחוסר רצון להעלות שכר במשך שנים, וכמוני, עובדים רבים. אין שום קשר לקורונה. שוק התוכנה רותח.

פוגעים גם בעובדים ותיקים ונאמנים שהם נכס לחברה, וקשה להחליפם. מקווה שבבוא היום עובדים כאלו יפוצו מעל ומעבר.

בגוף הכתבה מדברים איכשהו רק על מוגדרות נקבה. מוזר. למה? איפה השוויון? בשולי הכתבה מדברים רק חוקרים מוגדרים זכר. למה? צריך זכר שיסביר התנהגות לא רציונלית של מוגדרת נקבה. על כל נקבה שאתם מראיינים שימו גם זכר. אפילו אם לא מתאים לאגנדה. אפילו אם אין לו תמונה של יח"צ. רוצים לקבל תמונה מלאה. תודה.

מאוד מעניינת הכתבה הזאת. מה שעובר על עולם התעסוקה לפני הזמן וצפי לאחר הקונה.

חשבו שאין מה לאבד אז התחילו לעזור בקלות יתר

בהסתמך על מחקרים, לפיהם עובדים מתפטרים עושים זאת משום המנהל הישיר ולאו דווקא מקום העבודה, כנראה שגם משבר הקורונה גרם לאנשים לחשוב, למה? למה הם צריכים להסתפק במנהלים שאינם ראויים לנהל אותם?! מדוע הם צריכים לסבול התמהגות ממישהו שהארגון שמו בראש המערכת?! נקמה מתוקה מצד העובדים (אני לא קומוניסט).

כשברגע מסוים עשויה להתקבל החלטה לשלוח אותו הביתה מתוך אופורטוניזם כלכלי, אין לצפות מהעובד להפגין נאמנות ללא סייג המלווה בתחושת שייכות עמוקה.

טוב כתבה כזאת רחבה ושתי תמונות רק של דיתי. שובב.

התופעה פה כבר שנה ויותר ועושה בלאגן בשוק ובחברות. הממסד והמעסיקים לא צפו ולא התכוננו להשלכות ולתופעות הנלוות למשבר הקורונה והחל"תים. עובדים הם אנשים הם יצורים מסובכים

זוגות צעירים עם מחויבות למשכנתא והלוואות אחרות, אינם בדיוק יכולים " להתפרע". המעסיקים בסופו של דבר חיים מאחוזי רווח מינימליים ואין ביכולתם באמת לשדרג ללא הכנסות נוספות. מעסיק גם מסתכל על הרזומה ויודע לפסול עובדים " לא יציבים" אלו שמחליפים תדיר מקומות עבודה. הקורונה הכניסה עובדים " הבייתה" והבית זה לא מקום עבודה בריא. אם אין הפרדה לאורך זמן זה יוצר אנטיגוניזם כלפי הבית עצמו. אנחנו כולנו בתהליכים כל הזמן, גם כפרטים וגם כחברה והאיזון מידי פעם מתערער. היום אנחנו מצויים בשלב של אי איזון.

יש עודף פועלים חסר מייבאים מחול רק תמותה עודפת תפתור את הבעיה

במשך עשרים השנים האחרונות המעסיקים סירבו להעסיק מבוגרים בני 45 מצאו עצמם מובטלים הם רצו ילדים בני עשרים ומשהו ועכשיו הם משלמים את המחיר שהמעסיקים יחשבו מסלול מחדש ויתחילו להעדיף עובדים בוגרים בנפשם, מנוסים ויציבים אני שמח בנפילתם של המעסיקים שבחרו להפלות זקנים בני 40...

בתקופת היפר אינפלציה עם מדד שקרי ללא תוספת יוקר כך העובדים החזקים ממשיכים להישאר צמודים ליוקר המחיה האמיתי