מפני שחוץ ממפקד החיל ואנשי הל"א של החיל, רוב הפיקוד הבכיר של החיל התייחס בזלזול לל"א, והאמין שאת הצלחת מבצע מוקד יש לזקוף ב 100% לזכות בחורינו המצויינים אנשי צוות האויר. מבחינתם - רקפת והיבלות לא תרמו כלל למבצע. רק אחרי הכשלון הצורב ללא סיוע ל"א נפל בשאר החיל האסימון והבינו כמה ל"א חשוב.

מצטער, אין מה ליפות ולהמציא שכישלון זה דבר טוב. קישקוש. אגב, מי פיקד על המבצע?

בצע מוקד ארך שלוש שעות בערך !!!

חבל שגם זה הושתק ולא ידוע לציבור הרחב, במור"ק ובאלבומי הניצחון. כרגיל כתבה נהדרת!

ההעזה וההצלחה הזו של העיראקים עלתה לנו ביכולותיהם לשנע בביטחון, דיויזיות שריון לכיוון הגולן הסורי ולבלום את ההבקעה הישראלית במלחמת יום הכיפורים. התשתית ב- H3 נשארה ללא פגיעה מאז ששת הימים...כולל בזמן מלחמת המפרץ הראשונה.

החגיגה של ששת הימים עלתה לנו לראש והחטיבות הסדירות שלנו היו בנחיתות עצומה. יותר טיפשות שלנו מאשר חוכמה שלהם.

מישהו למעלה לא חשב עד הסוף ומיהר להרים את התקיפה הזאת בלי לסגור את כל הפינות. מזכיר במשהו את שני המיראז'ים, שבדרך חזרה מתקיפת שדה סייקל בסוריה בגל השלישי של מוקד אמר להם הבקר "תרדו על שדה התעופה של דמשק, אולי יש שם מטרות לצלוף עליהן", ושניהם הופלו. מסקנה: מה שלא מתכננים עד הסוף - לא עושים. בשני המקרים הנ"ל לא היה מדובר על מצב של חיים ומוות, שדחוף לתקוף בכל מחיר, והתוצאה הייתה אסון. כשלחיל האוויר (ב-67') היו רק 200 מטוסים ו-240 טייסי קרב, כל מטוס וכל טייס היו שווים זהב, אסור היה לסכן אותם ללא סיבה אמיתית מעל כל ספק.

This is the account of Asher peleg Head of the IAF's ammunition during 1967 war (Israel Makov is the head of Development for the Israeli Millinery Industries at the time) הפפ"מ נולד בדיון 4 עיניים בין מקוב וביני. בפגישה בבית קפה ליד הקריה לצערי לצ'אטו לא היה כל קשר לזה... הזמנו רעיון אצל הצרפתים. הם פיתחו משהו רעיוני, ללא אב טיפוס. עם פצצה של כעשרים ק"ג. ביקשו 200 אלף דולר ליחידה (בתחילת שנות השישים. הרבה כסף). אילו קנינו היינו זקוקים לפחות למאה מאתיים יחידות. למי היו סכומים כאלה? באתי למקוב עם הרעיון. אמרתי לו תעשה את זה עם ראש רקטי 5 אינטש שאני אספק לך, ועם מנוע קטן להאצה. כך הוא עשה תוך זמן קצר מאד. קנינו ממנו מאות. זה שיתק לכמה שעות כל מסלול שנפגע בתחילת המלחמה. למרות שהרש"ק היה הרבה יותר קטן מהרעיון הצרפתי שהיה משתק את המסלול לכמה ימים, אבל זה הספיק לנו.

שומע את הסיפור הזה. מכונת התעמולה של צה"ל עבדה שעות נוספות והצליחה להשכיח את הפרשה האומללה. חבל מאוד. את המחיר של אי הפקת לקחים למדנו היטב במלחמת יום הכיפורים

הטייס אלכס ענבר ז"ל הוא האח של ציקי ענבר חברי מקרית חיים מלך הסלים של הפועל קרית חיים

הערבים מנסים להילחם בכל אמצעי. סכין,פצצה וכיו"ב עולה בדעת משהו לוותר ולהגר לאירופה למשל או להמשיך ולהיאבק?! אדרבא היום קיימים מגוון אמצעים שלא היו בעבר

שבע, בבני ברק, בת"א, באלעד טובחים בנו האויבים. נגד צבאות עם מטוסים וטנקים אנחנו טובים. מול ארגוני טרור אנחנו גרועים. ארגוני הטרור כבר הרגו יותר ישראלים מכל המלחמות בצבאות האויב ביחד.

הH בשם של הבסיס מגיע מנקודת הקצה של הצינור, שזו חיפה ו3 כי זו תחנה שלישית בדרך מקירקוק לחיפה

שוויץ היום

תענוג צרוף לקרוא. כבוד בגדול.

הייתי ינוקא ב-67', אבל גדלתי על סיפורי ההצלחה וגם שמעתי על אי ההצלחה בתקיפת H-3 בעירק. מעניין לקרוא את הפרטים, להשלמת התמונה ד'אז.

כמו תמיד, כתבה מאלפת ומרתקת. צריך לאגד את כולן לספר. והסירטון מוסיף המון. כל הכבוד על ההשקעה