לויזת עבודה לעובד מחו"ל (כדי שמשכורתו תהיה נמוכה יותר מזו של עובד מקומי), צריך עפ"י החוק להראות שנעשו נסיונות משמעותיים שנכשלו לגייס עובד מקומי במשכורת מקובלת. משרות הרפאים עושות בדיוק את זה, כאילו אין עובדים מקומיים שיכולים לעשות את העבודה. עכשיו אפשר מבחינת החוק האמריקאי להגיש בקשה לעובד מחו"ל. למרות שיש שפע עובדים מקומיים. זה קורה גם במשרות תכנות די סטנדרטיות שלא מצריכות ידע מאוד נדיר.

אלא אם מקפיצים אותה

היא כשהראיון הראשון הוא עם אשת כח אדם ולא ראיון מקצועי עם המנהל הישיר. אין דבר כזה "מחפשים עובדים טובים שיהיו במאגר". זהו תירוץ עלוב שנועד להצדיק את הסיבות לבזבוז הזמן והאנרגיה של המועמד. ולכן עצתי לכם, אל תתפתו לעסקאות מפוקפקות בשטח וקבעו לכם חוק שראיון ראשון חייב (!) להיות מקצועי.

הכל נכון- פרסום משרת רפאים וקבלת פרטים וקוח רק כדי שיהיו במאגר ל"אולי פעם נצטרך". אבל מה לעשות - מי שמחפש עבודה כיום הוא מחפש, ואינו יודע מתי ימצא. והחברות מנצלות זאת ושומרות פרטים. נפוץ מאווווד בחברות השמה שרוצות סטוק מועמדים, אולי פעם נצטרך. כל אחד הוא פונציאל לעמלה נכבדה. ככל שהחברה גדולה יותר - הסינון הראשון ואם יש שיחה - נעשה ע"י מישהי , בדרך כלל צעירה, לא מקצועית באמת, שמבינה במערכות מידע כמו שאתה מבין בגידול אורז בזימבאבאווה. בודקת לפי מה שרשמו לה לשאול, ולכם תמיד לענות משהו חיובי ויש ידע, אפילו אם זו שפה או כלי שלא מכירים. גם על האורז... משום מה אין גברים במשאבי אנוש? למה? אגב, כיום קוראים למחלקה משאבי אנוש ולא כוח אדם, ולא באמתמשנה למישהו שהעובדים מרגישים ומקבלים יחס של משאב. לא בדיוק אנושי. חוצמזה מחפש העבודה לא יכול לקבוע את המראיין. לפעמים יש כמה ראיונות, כל פעםמול בעל/ת דרגה גבוהה יותר.

אני אישית עברתי את זה באימפרבה לפני מספר שנים, הייתי מופתע אבל אפשר להבין את התהליך ההפוך, כנראה זאת שאיפה לסנן מראש מועמדים שלא יתאימו מבחינה חברתית או בגלל ציפיות שכר.

לא סוגרים בכוונה בשביל להעשיר את מאגר קורות החיים שלהן.... RED FLAG רציני, למדתי לקח - לעבוד ישירות עם החברות ולא דרך חברות כאלה.