התובע נגד שלמה אליהו על דו"ח ועדת דנציגר: "אותו הרכב הניב אותם ממצאים. המשחק מכור"
הוועדה שהקימה מגדל אחזקות לבדיקת בקשה לתביעה נגזרת נגד בעל השליטה על נזקים שגרם לכאורה לחברה, קבעה: "אין בסיס לטענה שהוא התערב בענייני מגדל ביטוח". התובע: "מדובר באותו הרכב מהמשפט הראשון"
המשפט העליון לשעבר, יורם דנציגר, קובע בדו"ח של הוועדה הבלתי־תלויה שעמד בראשה, כי אין בסיס לטענות נגד בעל השליטה במגדל אחזקות שלמה אליהו (64.3%), כפי שהועלו בבקשה לתביעה נגזרת נגדו שהוגשה במרץ. כך דיווחה אתמול מגדל אחזקות הציבורית לבורסת ת"א.
ב־11 ביולי הודיעה מגדל על הקמת הוועדה, שתבחן ותדון בבקשה לתביעה נגזרת שהוגשה לבית המשפט, וזאת מבלי לציין את שמות חבריה. את התביעה הגיש הכלכלן פרופ' חיים לוי, שתבע מאליהו להחזיר 487 מיליון שקל לקופת מגדל. לוי טען, באמצעות עו"ד זיו עירוני, כי בין נובמבר 2020 לנובמבר 2022 הסב אליהו נזקים לחברה.
"מעורבותו של אליהו גרמה לאי־יציבות ניהולית במגדל ביטוח (החברה־הבת הפרטית של מגדל אחזקות — ג"ח). אליהו פגע בשיקול הדעת העצמאי של חברי הדירקטוריון, וגרם בכך לדירקטורים להפר את חובת האמונים החלה עליהם. כמו כן, מעורבותו של אליהו בניהולה השוטף של מגדל ביטוח, בכובעו כדירקטור וכיו"ר דירקטוריון החברה (בעת שכיהן בתפקיד זה), מהווה הפרה של חובת האמונים וחובת הזהירות. כמו כן נטען להפרת חובות חקוקות ולעוולת הרשלנות", טען לוי בבקשה שהגיש.
דנציגר, שעמד בראש ועדה שכללה גם את הכלכלן פרופ' רוני עופר ואת ד"ר אסף אקשטיין מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, קבע כי אין בסיס לטענה שאליהו התערב בענייני מגדל. "הוועדה התרשמה כי אליהו פעל כשלנגד עיניו טובת קבוצת מגדל בכלל וטובתה של מגדל ביטוח בפרט", נכתב בדו"ח, "בתקופה הרלבנטית דירקטוריון מגדל ביטוח פעל באופן עצמאי, וטענתו של המבקש (חיים לוי — ג"ח), ולפיה הדירקטוריון הכפיף את שיקול דעתו לרצונותיו של בעל השליטה, משוללת כל יסוד".
עוד מציין דנציגר כי "אין בסיס לטענה כי אליהו גרם לעזיבה של שני יו"רים ושני מנכ"לים של מגדל ביטוח במהלך התקופה הרלבנטית לבקשה, וכי עזיבת שני מנכ"לים גרמה ל'נזק סביבתי' בדמות עזיבה של בעלי תפקיד בכירים, וזאת משום שבעלי התפקיד עזבו את מגדל ביטוח בשל סיבות שונות שאינן קשורות באליהו".
שני היו"רים שעזבו את מגדל ביטוח בתקופה שבה עוסק הדו"ח הם ניר גלעד ויפתח רון־טל, ושני המנכ"לים הם רן עוז ושגיא יוגב שהחליף אותו, כאשר בניגוד למסקנה שאליה הגיעה הוועדה, מרביתם הודו בשיחות לא פורמליות שעזיבתם את התפקיד היתה קשורה להתנהלותו של אליהו ומעורבותו בניהול החברה.
לדנציגר היכרות מוקדמת עם יו"ר מגדל אחזקות, שופט העליון בדימוס חנן מלצר. השניים החלו לכהן בבית המשפט העליון ב־2007. דנציגר כבר עמד בראש ועדה בלתי־תלויה, שאותה מינה דירקטוריון מגדל אחזקות ב־2020, לבירור תביעה קודמת שהגיש לוי על 330 מיליון שקל.
גם בוועדה הראשונה כיהן לצד דנציגר רוני עופר, וכן הדח"צית לינדה בן שושן, וגם במסקנותיה המליץ דנציגר לדירקטוריון מגדל לדחות את דרישת לוי להגשת תביעה נגזרת נגד אליהו. הדיונים המשפטיים בתביעה הראשונה הסתיימו, והצדדים ממתינים עתה להחלטה של השופט מגן אלטוביה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
עו"ד עירוני, שמייצג את לוי אמר בתגובה אתמול: "מדובר באותו הרכב ועדה כמו בסיבוב הראשון. לא ניתן היה לצפות לממצאים אחרים, מדובר במשחק מכור".
במסקנה נוספת בדו"ח שלו קובע דנציגר כי אין גם בסיס לטענה שאליהו מעורב במגדל ביטוח באמצעות חנן מלצר, שמונה לתפקיד יו"ר מגדל אחזקות בינואר 2022. דנציגר מציין כי הוועדה בדקה גם את הליך מינויו של רונן אגסי למנכ"ל מגדל ביטוח, והיא סבורה כי המינוי ראוי.
הוועדה כלל לא נגעה בשאלת ההליך למינויו של אגסי, שנכנס לתפקידו בפברואר השנה. מדובר בהליך שהיה הגורם העיקרי לכך שרשות שוק ההון קבעה כי על מלצר לעזוב את לשכתו בבניין מגדל בפתח תקווה, וזאת לאור טענתה כי המינוי לא היה תקין, וכי היתה מעורבות של מלצר בעבודת דירקטוריון מגדל ביטוח. "המינוי עומד בסטנדרט הסבירות, תוך פירוט השיקולים שעמדו לנגד עיני חברי הדירקטוריון במסגרת החלטתם על המינוי והתייחסות למידת התאמתו הרבה לתפקיד", כך בדו"ח של דנציגר.
הוועדה קבעה גם כי מלצר פועל ממינויו על פי שיקול דעת עצמאי, ואין ממש בטענה שמגדל פועלת ללא תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח. עוד הוסיפה הוועדה כי ביצועי מניית מגדל אחזקות בתקופה המדוברת הם אינדיקציה שלא נגרם לחברה נזק כתוצאה מחילופי ההנהלה.
הפסקה האחרונה בדיווח של מגדל אחזקות לבורסה היא אולי המשמעותית ביותר. מצוין בה כי הוועדה הגיעה למסקנה שאין מקום להגשת תביעה נגד אליהו, בין היתר, "בהתחשב בכל אלה: דרך ההתנהלות של קבוצת מגדל בכלל ושל מגדל ביטוח בפרט, בדגש על היציבות הניהולית הקיימת בעת הזו, ובמאמצים שעושה הקבוצה לייצב את הניהול ואת השדרה הניהולית לאורך זמן, על בסיס תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, וכן בהינתן המהלכים שביצעה ומבצעת מגדל לשם חיזוק עצמאות דירקטוריון מגדל ביטוח, לרבות לעניין מינוי יו"ר דירקטוריון קבוע במגדל ביטוח ועדכון נוהל בעל שליטה ונוהל העברת מידע בין מגדל ביטוח לבין החברה, כפי שהורה הממונה על שוק ההון".
כלומר, הוועדה נתלית בצעדים שעושה מגדל למינויו של פרופ' אמיר ברנע ליו"ר לפרק זמן של שלוש שנים, וכן לניתוק יחסי מגדל אחזקות ומגדל ביטוח, כפי שדרש מ"מ יו"ר רשות שוק ההון עמית גל. זאת, בניגוד לעתירה של מגדל נגד גל, שתלויה בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובה טוענת החברה כי לגל אין סמכות להעביר לה את ההוראות כפי שהעביר. העתירה הועברה עוד לפני שמגדל הסכימה למרבית ההוראות האלה, אך היא טרם הוסרה.
לבד משתי הוועדות הבלתי־תלויות במגדל, כיהן דנציגר גם כיו"ר הוועדה הבלתי־תלויה שמינה דירקטוריון בנק הפועלים, לבדיקת התנהלותם של המנכ"ל ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי בפרשת העלמת המס בהפועלים שווייץ. במסקנות שפרסמה אותה ועדה בינואר 2022 נקבע כי השניים הפרו את חובות הזהירות כלפי הבנק.
אך למרות הקביעות החמורות בדו"ח נגד קינן, סרוסי ונושאי משרה נוספים, לפיהן בשנים 2014–2011 הם לא פעלו כנדרש מהם — הבדיקות הפנימיות לקו בחסר והיו מצומצמות בהיקפן ובעומקן, לא כונסו ישיבות דירקטוריון בנושא ודיונים על האסטרטגיה הסתכמו ב"נחכה ונראה" — המליצה הוועדה לא לדרוש מהם את הבונוסים והשכר שקיבלו באותן שנים. הביקורת הציבורית כנגד ההמלצה הזו הובילה בסופו של דבר לפשרה בתביעה נגזרת בנושא, שבמסגרתה הסכימו הנתבעים להחזיר לבנק 2.25 מיליון שקל.