מנכ"ל ITGI: "לא הנפקנו בחיפוש אחר אקזיט"

משרדיה של ITGI מדיקל נמצאים באור עקיבא יהודה, אבל הרעיון שמאחוריה נולד במקסיקו והחברה עצמה הוקמה בקפריסין, וכמו בחברות ביוטק רבות, עבר זמן רב מרגע החשיבה על המוצר ועד ייצורו. הרעיון נולד במוחם של המהנדס המקסיקני-יהודי קרלוס וונדרוולדה ושל הישראלי צבי בומס.

"נתקלתי בחבורה לפני כשש שנים, נפגשתי עם צבי בומס, שסיפר לי סיפור על סטנטים. אחר כך מצאתי את עצמי נוסע לוונקובר עם אטלס רפואי ולומד את אוצר המילים באנגלית כדי לדעת על מה מדברים בכלל", מספר מנכ"ל ITGI אפרי ארגמן.

"ב-2003 הקמנו את החברה והמשכנו לפתח את המוצר. לפני כשנה החלטתי להביא את הפעילות לארץ, נפגשתי עם קרנות הון סיכון בארץ וגם עם חתמים. למרות שהיו לי הצעות קונקרטיות להכניס כסף ממקורות אחרים, הנפקנו את החברה ביולי 2007".

ITGI מדיקל היא חברת ביוטכנולוגיה שמפתחת ומשווקת סטנטים המכוסים ברקמה מהחי. סטנט (תומכן) הוא אביזר רפואי עשוי רשת מתכתית גלילית המושתל לצמיתות בגופו של המטופל ומטרתו לתמוך בדפנות עורק שהוצר. שוק הסטנטים העולמי מוערך בכ-6.4 מיליארד דולר, מהם כ-37% בארצות הברית והיתר בשאר העולם.

מוצר הדגל של ITGI הוא הסטנט Over & Under, שמיועד לשימוש בכלי דם כליליים המספקים דם לשריר הלב כשיש צורך להפריד את דפנות כלי הדם מהחלל שבו הוא זורם. הסטנט קיבל את אישור האיחוד האירופי CE ולחברה יש הסכמי הפצה ב-15 מדינות, ובהן אנגליה, ברזיל, מקסיקו וגרמניה.

בדו"חות הכספיים של החברה מצוין שמכירות המוצרים יתחילו ברבעון השני של 2008. "אנחנו נגיע למדינות עם הצוות שלנו ונטפל במקרים הראשונים ביחד עם הצוות המקורי, ורק לאחר שנרגיש מוכנים לתת תמיכה במוצר נתחיל בהפצה", מסביר ארגמן את שיטת הפעולה של ITGI. "בתוך שלוש שנים אנחנו רוצים למכור במספר דו ספרתי של מיליוני דולרים, ולהיות חברה של יותר ממוצר אחד. אני מעריך שנעבור לרווח לקראת סוף 2010".

המתחרה העיקרית של ITGI היא אבוט, שמייצרת סטנט המצופה בפולימר. "אנחנו מסתכלים על שוק של 600 מיליון דולר כחברה קטנה", אומר ארגמן. "אם ניקח נתח קטן מהשוק זה יהיה משמעותי מאוד עבורנו, וזה גם לא המוצר היחיד שלנו. השוק העיקרי של החברות הגדולות הוא סטנטים מצופי תרופה, שוק של כ-6 מיליארד דולר. הסטנט שלנו נותן פתרון אפקטיבי שסטנטים אחרים לא נותנים".

רוצים להיות על המדפים

לאחרונה הודיעה ITGI על חתימת הסכם ייעוץ עם מדסטאר ריסרץ' אינסטיטוט, שתייצג אותה במגעיה עם ה-FDA לאישור הסטנט Over & Under במסלול HDE. מדובר במסלול מקוצר המאפשר הפצה של המוצר לשימוש בחולים גם ללא אישור מלא של ה-FDA, בתנאי שהמוצר הוא מציל חיים, וההגבלה היא לשימוש של עד 4,000 חולים.

ארגמן מסביר: "צריך להיות ריאלים לגודל שלנו, אני רוצה להיות על המדפים. כמוצר מציל חיים אני יכול למכור כמות מצומצמת של יחידות. בשלב הבא נצטרך תקציב מסיבי או שותף אסטרטגי, או שבצע גיוס נוסף".

המודל העסקי של החברה הוא מכירה דרך מפיצים. "מחיר השוק של הסטנט הוא כ-1,600 דולר, וכ-50% מהסכום עובר למפיץ המקומי. מחיר המטרה הראשון שלנו לייצור המוצר הוא כ-250 דולר, והוא ירד ככל שנייצר כמות גדולה יותר".

אתם מתכננים להפיץ בישראל?

 

"יש לנו אישור ואנחנו מחפשים מפיץ מקומי. אני מעריך שבמהלך 2008 נתחיל לפעול בארץ. בארץ יש הליך רגולטורי לא פשוט, ואם יש לחברה אופציה להשקיע מאמצים דומים בקבלת אישור של ה-CE, המאפשר לשווק את המוצר ב-30 מדינות, סביר להניח שהיא תתחיל שם".

"ישראל היא שוק קטן יחסית, עם כ-40,000 צנתורים בארץ בשנה, מתוכם רק 1,200 שרלוונטיים למוצר. פוטנציאל השוק באנגליה הוא כ-12,000 צנתורים בשנה, והמפיץ התחייב למכור 800 יחידות כבר בשנה הראשונה".

"עשינו היסטוריה"

לחברה מוצר נוסף, סטנט ה-Aneugraft, שמיועד לטיפול במפרצות מוחיות. הדור הראשון של המוצר הוא סטנט שמכוסה ברקמה מהחי והדור השני הוא סטנט מכוסה חלקית. במרץ הודיעה החברה כי השלב הראשון של הניסוי במוצר הסתיים בהצלחה.

לפני כשלוש שנים, כשארגמן ביקר במרכז הפיתוח של החברה בקנדה. הוא קיבל טלפון מפרופ' טורקי בשם סרוחן צ'קירגה. "הוא אמר לי שהוא מטפל באישה בת 40 עם מפרצת. הוא שמע על הסטנט וביקש שנעשה מעשה הומניטרי ונשלח ערכה לטורקיה. באותה תקופה לא היה לנו אישור של ה-CE ולא היה לנו ניסיון בטיפול במפרצות במוח, אבל הוא התעקש ואמר שהוא ידאג לתהליכים הרגולטוריים בטורקיה", מספר ארגמן.

לאחר ניסיונות כושלים לשלוח את הערכה בדרכים קונבנציונליות, מצא את עצמו ארגמן בטורקיה. "הפרופסור גרר אותי לחדר הניתוח, ורק אז נזכר להגיד לי שלא קרא את ההוראות ששלחנו אליו במייל, אבל מהרגע שהוא הכניס את הסטנט המפרצת נעלמה. הוא אמר לי שעשינו היסטוריה", הוא מספר.

"עד סוף השנה אנחנו שואפים להציג את הדור הראשון של ה-Aneugraft כמוצר מסחרי ולהיות מוכנים לניסויים עם הדור השני. גודל השוק המוערך ב-2007 הוא 600 מיליון דולר, אבל קצב הגידול נקבע מקצב הגילוי של המחלה שעולה בארצות הברית ב-40% בשנה. אין בשוק הרבה שחקנים, ואף אחד לא הציג את הקונספט של סטנט מכוסה".

4 מיליון דולר מכספי היזמים

כמו רוב חברות הביוטק, גם ITGI סובלת מחוסר אמון של המשקיעים הפרטיים ומחוסר סחירות. נכון ל-2007 לחברה תזרים מזומנים של 18.5 מיליון שקל והון עצמי של 13 מיליון שקל והיא הגישה טיוטת תשקיף של אג"ח להמרה. המניה ירדה ב-73.34% מיום ההנפקה וב-60.6% מתחילת השנה, והיא נסחרת במחזור מסחר ממוצע של 23,289 שקל (בשנה האחרונה) ובשווי שוק של 18.7 מיליון שקל.

"מי שמשקיע בחברה כזו צריך לדעת שזו השקעה לטווח ארוך ושזו חברה בסיכון גבוה ובסיכוי גבוה. או שהחברה תעשה מיליארדים או שהיא לא תצליח בכלל", אומר ארגמן.

איפה טעיתם?

"עד ההנפקה לא גייסנו כסף וכ-4 מיליון דולר הושקעו בחברה מכספי היזמים. אני חושב שאם היינו הולכים מוקדם יותר להנפקה היינו יכולים לקצר את זמן הפיתוח ולהגיע להנפקה כבר לפני שלוש-ארבע שנים, אבל הפיתוח של המוצר הבא יהיה מהיר יותר".

המניה שלכם סובלת מחוסר סחירות. אתה בטוח שההחלטה להנפיק היתה נכונה?

"אני לא יודע אם הבורסה בתל אביב די בוגרת כדי לקבל חברות מהסוג שלנו, אני לא משחרר הודעות לבורסה כל שני וחמישי - אנחנו לא חברת נדל"ן שקונה מגרשים כל יומיים. זה שהצלחנו להוביל סטנט מתוך המפשעה של החזיר עד המוח שלו זו הודעה משמעותית, כי עברנו את המכשול הכי גדול. האם השוק יודע לתמחר את זה? אני לא בטוח. בראייה ארוכת טווח, אני רוצה שהמשקיעים יצליחו יחד איתנו. אם נמשיך בדרך שלנו, אני חושב שכולם יהיו מרוצים. לא באנו להנפקה בחיפוש אחר אקזיט".

"אנשים שוכחים לפעמים שבקצה כל קטטר יש פציינט, מרגש לעבור את העולם עם מוצר לחולה מכפר במזרח טורקיה שיש לה בעיה של חיים ומוות ופתאום לראות שאני, הבן אדם הקטן מבנימינה, נתתי לרופא מוצר שהוא לא ראה מימיו ובעזרתו החולה שוחררה למחרת מבית החולים. יש לי מחויבות גדולה למשקיעים, אבל לפני זה יש לי מחויבות גדולה לחולים".