אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרופ' עמיר ליכט: "חקירת אולמרט - ביטוי לעומק המשבר במערכת המשפט" צילום: גדי דגון

פרופ' עמיר ליכט: "חקירת אולמרט - ביטוי לעומק המשבר במערכת המשפט"

דקאן בית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופ' עמיר ליכט, מאמין שחקירת אולמרט מצביעה על עומק המשבר במערכת המשפט. "ישנה נורמה שציות לחוק הוא אופציונלי"

13.05.2008, 10:25 | הדר קנה

"שורת הפרשות שראש הממשלה אהוד אולמרט נקשר בהן הן לא מקרה יחידני. הפרשיות משקפות אינטראקציה חוזרת ונשנית של בעלי כוח כלכלי במדינה בדרכם להשיג דברים מהשלטון", כך אומר פרופ' עמיר ליכט, דקאן בית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

הוא מגדיר את עצמו "האזרח המודאג ליכט", וסבור כי החקירה הנוספת נגד אולמרט רק מראה את עומקו של המשבר שבו נמצאת מערכת המשפט. "הליקוי המרכזי הוא שאין כיבוד של החוק", אומר ליכט. "ישנה נורמה שציות לחוק הוא אופציונלי. כדוגמה אפשר לראות ריבוי של עבריינות בנייה ומקרקעין. האי־ציות לחוק במקרים אלה הוא מתריס".

"זה משקף נורמות של שלטון ההון", הוא מוסיף. "מי שיש לו כסף יכול לבנות מסעדה או בניין על החוף ולעשות מה שהוא רוצה. יש שני סוגים של כוח: כוח כלכלי וכוח של אלימות. הדומיננטיות של בעלי הכוח היא לא משהו שהמשפט מטפל בו".

הוא ממשיך ומסביר: "הבעיה במערכת המשפט היא שמתחיל להיווצר חשש שהיא נעשית בלתי רלבנטית. היא רלבנטית רק כאשר הנורמה החברתית היא שהמשפט הוא מדריך נכון להתנהגות. המשפט מפסיק להיות רלבנטי כאשר השאלה איך להתנהג מושפעת רק מהכוח. בעלי הכוח אומרים: 'אני אלים ובריון ויש לי כסף ולכן אף אחד לא ישלח לי פקח. אני יכול לשלוח כסף במעטפות למי שאני רוצה'. הפרשיות של אולמרט מראות משהו על האנשים שהוא בא איתם במגע: מוריס טלנסקי, פראנק לואי, ההנחה המשמעותית בפרשת כרמיה. אוסף הפרשות הוא סימפטומטי לתופעה".

מנסים לעשות דין וחשבון

בימים האחרונים נערך כנס משפט ועסקים של המרכז הבינתחומי ובו השתתפו, בין היתר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט אליעזר רבלין, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית פרופ' יואב דותן ופרופ' אמנון רובינשטיין. הכנס עסק ב־60 שנות משפט בישראל במגוון תחומים. "אנחנו מנסים לעשות דין וחשבון מנקודת מבט משפטית ומזוויות בינתחומיות", אומר ליכט.

על רקע הצעתו של פרופ' זוהר גושן להקים בית משפט לחברות אומר ליכט: "ההצעה במסגרת דו"ח ועדת גושן היא רעיון רע מאוד. מה שצריך זה מקצועיות גבוהה יותר בתחומים הכלכליים, ויש בעיה במערכת המשפט שאין שופטים מספיק טובים בתחום דיני תאגידים וניירות ערך". לדעתו, הפתרון הוא להגביר את מערכת האכיפה מצד אחד, הפועלת גם נגד עבירות של צווארון לבן וגם נגד עבירות אלימות, ומצד שני שיפור המקצועיות של בתי המשפט: "צריך להביא שופטים טובים שמבינים את הדין. כיום יש שופטים שהבקיאות שלהם בעייתית, צריך להביא יותר שופטים כמו ורדה אלשיך והילה גרסטל שמבינות בנושאים כלכליים".

מה דעתך על הצפת מקצוע המשפט?

 

"לא נכון לחיות בחברה שיש בה רגולציה שמגבילה כמויות. אנחנו חייבים ללמוד לחיות עם עודפי היצע מסוג זה. לכן, אין ברירה אלא לאפשר לכמות הזו להיווצר, ובלבד שאנחנו מבטיחים איכות של עורכי דין".

"השוק הוא לא כזה שעורכי דין גרועים נפלטים ממנו", אומר ליכט. "אנשים לא יודעים שהעורך דין שלהם גרוע, ובעיקר אנשים חלשים עלולים להזדקק לשירותיו של עו"ד לא טוב, שגובה פחות כסף. כאן המדינה חיייבת להבטיח את האיכות של עורכי הדין ולהגן על הלקוחות".

תגיות