התעופה בישראל: אל על נגד שאר העולם

רגע לפני שיא הפעילות של חודשי הקיץ, בין העלאת מחירים אחת לשנייה, הפגשנו את בכירי חברות התעופה בישראל לשיחה על עניינים ברומה של טיסה, לרבות השפעת מהלכי פתיחת השמים על פעילותן.

נכחו עופר קיש, מנכ"ל לופטהנזה בישראל; יעל קטן, המנהלת המסחרית של בריטיש איירווייס בישראל; מוני בר, מנכ"ל הולידיי טראוול המייצגת בישראל את חברות התעופה המוזלות של תאגיד התיירות טואי - תומסון פליי הבריטית, טואי פליי הגרמנית, קורסאייר פליי הצרפתית וג'ט אייר פליי הבלגית; רמי לוי, סמנכ"ל למסחר וקשרים תעופתיים באל על; ובצלאל קרבט, מנכ"ל סאן דור בישראל.

שנה לדו"ח סיטרמן - השמים מבחינתכם פתוחים?

לוי: "השמים אינם פתוחים, הם פרוצים. איני חושב שיש עוד מדינה הפועלת בכזאת אינטנסיביות, לטעמי, על חשבון האינטרסים הלאומיים של התעופה הישראלית, לא רק של אל על. רק כדי לסבר את האוזן: הקיבולת של החברות הזרות במדינת ישראל גדלה בשלוש השנים האחרונות ב-80%".

קטן: "השמים פתוחים, פחות או יותר, אבל עם זאת אני חושבת שממשלת ישראל צריכה לחשוב על כולם: שמים פתוחים זה יופי, אבל שתהיה תחרות הוגנת. שלא ייווצר מצב שישכחו את אלה שתמיד משרתים את הקו לישראל. כשנותנים כל מיני הטבות, שיבדקו אם ניתן להיטיב גם עם החברות הסדירות שכן מגיעות. בנוסף, אנחנו צריכים לזכור שההאטה הגלובלית היא גם האטה מקומית. מה שיקרה זה שמחירי הטיסות יעלו, הביקוש יקטן, חברות התעופה יקרקעו מטוסים ויפסיקו להגיע ליעדים לא רווחיים. נורא כיף לדבר על שמים פתוחים ועל כל התיירים שיגיעו, אבל המציאות הרבה יותר קשה".

קיש: "השמים מבחינת לופטהנזה הם שמים סגורים. ישראל וגרמניה, ידידות קרובות, אינן מסוגלות להגיע להסכם תעופה הדדי יותר טוב מזה שנחתם לפני כמעט 20 שנה. פשוט אינן מסוגלות. מבחינת לופטהנזה לא יכולנו לממש את התוכניות שרצינו - להוסיף טיסה יומית למינכן".

קרבט: "לופטהנזה טסה בעבר למינכן, ויתרה על הקו, וטואי נכנסה במקומה. כיום היא מרגישה שיש תנועה, ואומרת 'תנו לי את הקו', אבל בהסכם בין המדינות, חברה אחרת כבר קיבלה את הקו".

קיש: "נכון, אבל יש הצדקה להרחיב את ההיצע".

ביטחון יקר

מה בנוגע למימון הוצאות הביטחון לחברות התעופה הישראליות?

קטן: "הממשלה ראתה צורך להעלות לאל על את כיסוי הוצאות הביטחון כשהגענו ל־10.4 מיליון נוסעים, כשבתשקיף כתוב שברגע שמגיעים ל־10.7 מיליון פותחים את השמים - אז העיתוי של זה היה לא כל כך מובן".

לוי: "אני שואל את היושבים כאן, ובעיקר את אלה המייצגים את חברות התעופה הזרות: האם אתם באמת מדברים על תחרות הוגנת? ההתחלה שלי מול כל חברה זרה שעובדת כאן, זה בצורך שלי לגבות מהצרכן 40-30 דולר נוספים רק עבור עלויות הביטחון".

קיש: "אז תגבה".

לוי: "סליחה, אבל זה אילוץ שמדינת ישראל מאלצת אותי, ולא אותך. מדינת ישראל הבטיחה לפתוח את השמים, בהסכמת אל על, ולמנות מובילים נקובים נוספים - ויד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה, והאוצר בינתיים לא נתן אגורה מזה".

בר: "לדעתי צריך לשלם לאל על את עלויות הביטחון העודפות שלה, וברגע שישלמו את עלויות הביטחון, כולנו במשחק של תחרות בשוק חופשי".

קטן: "בניגוד לחברות האמריקאיות, שמקבלות הגנה מפה ועד להודעה חדשה מהממשלה, בריטיש איירווייס לא נמצאת באותו מצב. אחרי ה־9.11, בריטיש וחברות תעופה בריטיות אחרות לא קיבלו אגורה שחוקה מממשלת בריטניה. כולנו יודעים שהבריטים והאמריקאים הם ברמת סיכון, אמנם לא כמו הישראלים, אבל עדיין ברמת סיכון מאוד גבוהה, ואנחנו לא מקבלים שום תמיכה".

קיש: "החוק של האיחוד האירופי מדבר על כך שלממשלה אסור לתמוך ולסבסד חברה מסחרית".

קטן: "בדיוק".

קרבט: "אבל אתם חייבים להסכים שהמצב של ישראל חריג".

קטן: "בהחלט".

יהיה לואו קוסט?

לפי שיטת ה"לואו קוסט", הובטחו לנוסע כרטיסים במחירים מוזלים, אולם נראה שבסופו של דבר המחירים הם אותם מחירים.

בר: "יש זמנים שבהם תמצא מחירים נמוכים ללונדון. כמובן ש־100 דולר כבר נהפכו ל־100 יורו בגלל הדלק, אבל בהחלט תמצא מחירים נמוכים. כל חברות הלואו קוסט מפרסמות את המחיר הנמוך, ביותר שבו אי פעם הן מכרו כרטיס. לפי החוק האירופי, אם פרסמת מחיר נמוך אתה צריך למכור 10% מהמושבים במחיר הזה, ועל זה אנו מקפידים. כשמגיעים מאנגליה ומסי ההמראה הם בערך 114 דולר והכרטיס כולו, עם המסים, נמכר ב־130 דולר, זה זול בעיניי".

מימין: יעל קטן, בצלאל קרבט, מוני בר, עופר קיש ורמי לוי | צילום: עמית שעל

לכיוון אחד.

בר: "לכיוון, נכון. רק לכיוון".

בלי אוכל ובלי מזוודות.

בר: "בלי אוכל ובלי מזוודות".

האם יש סיכוי שיהיה פה לואו קוסט אמיתי אי פעם?

קרבט: "כל זמן שנעשה פוינט טו פוינט אף פעם לא יהיה פה לואו קוסט. הרי מה החוכמה של אירופה בלואו קוסט: אם יוצא מטוס מלונדון לברצלונה, הוא מנצל את זמני הטיסה שלו ועושה את קו ברצלונה־ברלין, מברלין הוא נוסע לפרנקפורט ומפרנקפורט לקלן. הוא עושה סבבים".

קיש: "אני חושב שמה שכן יכול לעזור ללואו קוסט להגיע לישראל, ובאמת לתת לו במשך היום לעשות את הסבבים באירופה, זה לאפשר לו לבוא בלילה. שנתב"ג יהיה פתוח בלילה, שיתנו למטוסים מדרגת ידידותיות 4 לסביבה לנחות כאן ויתנו להם להמריא בחזרה לאירופה בתחילת היום, כדי להמשיך את אותו סבב באירופה שהם עושים".

קטן: "אבל יש בעיה עם זה, כי הלואו קוסט אינם מגיעים בדרך כלל עם דרגה 4".

בר: "חברות הלואו קוסט, שלנו לפחות, עושות בדיוק את מה שעופר אמר: אנחנו נוחתים פה בחצות וחצי, וממריאים באחת וחצי, טסים בלילה ונוחתים שם כשהשדה נפתח. זאת אומרת, הציוד מנוצל בלילה, אין הלנת צוותים בשום מקום, הצוות נכנס ויוצא. אצלנו המטוס נוחת, הדיילות עם הצעיפים הנחמדים, טייס המשנה והקפטן לוקחים שקיות ניילון ומנקים את המטוס בזמן שמתדלקים. אחר כך הנוסעים עולים וממריאים. אם יפתחו את נתב"ג בלילה, ואני מקווה שכן, עוד חברות לואו קוסט יגיעו ארצה".

לוי: "אני חושב שיש כאן עניין הרבה יותר מהותי, והוא השאלה לאן הולך עולם התעופה. הלואו קוסט פתח אפשרויות אדירות למגזרים שלמים להשיג דברים שלא יכלו להשיג מעולם. השאלה היא אם במחירי דלק שהולכים לכיוון ה־150 דולר ומחרתיים לכיוון ה־200 דולר, תעשיית הלואו קוסט עדיין תוכל להציע את אותם מחירים אטרקטיביים לאותם פלחים".

קיש: "אבל זה אינו הטיעון היום. אם היום חברות לואו קוסט רוצות להגיע לישראל, והן מוכנות להתמודד עם מחירי הדלק, תן להן לבוא".

קרבט: "יש איזו מדינה היום שרוצה להיכנס לישראל ולא קיבלה זכויות? אם זה בתור שכר, אין בעיה להיכנס".

לוי: "יש דבר אחד שקשה לי להבין: האם תומסון טסה כחברה סדירה או כחברת שכר?"

בר: "סדירה".

לוי: "כי אתם באתם תחת תחפושת של חברת שכר - בואו נשים את הדברים על השולחן".

בר: "הגשנו בקשה למוביל נקוב ועד שהבקשה אושרה, טסנו כצ'רטר. ברגע שהבקשה אושרה, התחלנו לטוס כמוביל נקוב".

השפעת המחירים

רמי לוי, אל על מוטרדת מעליית מחירי הדלק?

לוי: "אני לא מוטרד. אני חושב שככל שהמחירים יאמירו, החלום של הלואו קוסט יילך ויתרחק מהרבה מאוד אנשים. שנית, בסופו של דבר, במציאות שתיווצר, ונוצרת, בעולם התעופה, ייווצר שיווי משקל שונה, והשוק שלנו יהיה מוגדר אחרת לגמרי ממה שהוא מוגדר כיום, וגם חברות הלואו קוסט יצטרכו לשקול מחדש את דרך ההפעלה שלהן. מעבר לזה, החברים פה גלשו מלואו קוסט לזכויות, ואני אומר: הממשלה שלנו, לעניות דעתי, ליברלית ביותר במתן זכויות נחיתה במדינת ישראל, זכויות שחברות התעופה הישראליות, ואני מרשה לעצמי לדבר בשם כל חברות התעופה הישראליות, אינן מקבלות בחו"ל, ברוב הנמלים".

קיש: "אל תערב סלוטים".

איך אתם רואים את הקו ללונדון לנוכח מה שקרה בשנה האחרונה, שוב מבחינת הצרכן?

קטן: "מנקודת המבט של הצרכן, אני חושבת שיש לו עכשיו יותר אפשרויות לבחור בין הלואו קוסט לחברות הסדירות המציעות סטנדרטים אחרים לגמרי. אני חושבת שתחרות זה דבר טוב ללקוח, אבל בסופו של דבר, בימים של האטה כלכלית, בתוספת מבנה עלויות מאוד גבוה של חברות התעופה - אם הקו לא יהיה רווחי, יסגרו אותו מחר בבוקר".

בר: "חברות אוויס, הרץ, באדג'ט ויורופקאר - אין להן שום הגנה ממשלתית. ואז חברה אחת נפלה ומתה, וחברה שנייה תיפול ותמות, וזו היד הנעלמה של השוק החופשי. וזה מה שצריך לקרות בכל דבר".

קטן: "אני לא נגד הנושא".

לוי: "אנחנו בעד תחרות, אבל שתהיה הוגנת".

בר: "אני רוצה לתת מחמאה דווקא לרמי לוי".

לוי: "אני צריך להיות מוטרד?"

בר: "אני לקוח של אל על די תכוף, ואני אומר לכם שברגע שהתחילה התחרות לפתיחת השמים, אני חש שיפור עצום ברמת השירות לי כלקוח. אני חושב שהרבה מאוד נוסעים מרגישים את זה, וזה עוד אחד הדברים הטובים שהתחרות תעשה לצרכן".

לוי: "יש כאן, לדעתי, שני דברים שהשפיעו: הראשון הוא התחרות, והשני הוא ההפרטה של אל על — שאין שום ספק ששינתה מקצה לקצה את התפיסה של אל על וחייבה את החברה לעשות שינויים מהפכניים, בגישה, בשירות ובהתייחסות ללקוח".

קיש: "טוב, אנחנו לא עושים פרסומת לאל על".

בר: "עוד נקודה אחת שלא דנו בה היום: יש לנו במדינת ישראל תשתית תעופתית די מפגרת, אם נודה על האמת. יש נמל תעופה בינלאומי אחד שביום שפתחו אותו הוא כבר היה צפוף. אין דלפקים, אבל יש לנו טרמינל 1 הידוע, ששכב כאבן שאין לה הופכין שנתיים־שלוש, ולאחרונה החיו קטע ממנו לטיסות פנים. חברות לואו קוסט יכולות להסתפק בטרמינל 1, בעלויות נמוכות יותר".

בסיום הראיון, בדרך החוצה, אמר עופר קיש, מנכ"ל לופטהנזה בישראל, לרמי לוי, סמנכ"ל באל על: "רמי, בוא נביא את הממשלות שישבו ביחד ויפתרו אצת הבעיה".

לוי: "הלוואי, אנחנו בעד, אני מדבר ברצינות".