לשכת המבקרים מנסה למנוע את המעילה הבאה

בעת האחרונה נחשפו מקרי מעילה רבים, כמו בעז יונה, החשוד במעילה של 300 מיליון שקל בפרשת חפציבה, והפרשה החדשה שפרצה רק אתמול, שבה חשוד מנכ"ל בנק לאומי בריטניה, מיקי פרידמן,במעילה בהיקף 25 מיליון שקל. לשכת המבקרים הפנימיים אישרה לפני שבוע תדריך ביקורת למבקרים הפנימיים - כיצד לאתר ולחקור הונאה ומעילה בארגון. התדריך מגדיר כללים למניעת מעשי הונאה, ומציע דרכים לערוך סקר סיכוני הונאה ובדיקת תרמיות.

לשכת המבקרים הפנימיים כבר ביקרה בעבר בחריפות את התנהלותה של חברת חפציבה, שאפשרה את המעילה. נשיא הלשכה שלמה קלדרון טען כי מעיון בדו"חות הכספיים השנתיים של חפציבה ב־2006 עולה תמונה עגומה של עוד חברה בורסאית שכמעט ולא קיימה ביקורת פנימית ראויה. קלדרון ציין כי המבקר הפנימי של החברה פועל בהיקף משרה של 40 שעות בלבד בשנה.

עם או בלי קשר לעיתוי חזרתו של יונה לארץ, לשכת המבקרים הפנימיים בישראל היא ארגון שפועל בישראל מ־1960. בארגון כ־1,200 חברים רשומים מכל מגזרי המשק השונים, ובהם משרדי ממשלה, חברות ציבוריות וממשלתיות, בנקים, חברות ביטוח ורשויות מקומיות. את התדריך כתב צוות משנה של המועצה המקצועית של הלשכה, שכלל את אלון קוחלני ורו"ח יריב אלעד ואושר במועצה המקצועית של הלשכה, שבראשות אהוד אמינפור.

המסמך מתאר את תפקידו של המבקר הפנימי במניעת פרצות בחברות שעוברות ביקורת ומסביר כי יש שלוש סיבות להונאה: 1. הזדמנות. חלון הזדמנויות שנוצר בעקבות מערך ביקורת חלש. 2. מניע. תאוות בצע, התמכרות או לחץ מגורם פיזי חיצוני. 3. רציונליזציה. אנשים שמשכנעים את עצמם כי מגיע לארגון שימעלו בו או שנקלעו לקשיים כלכליים.

דגלים אדומים

כותבי התדריך מסבירים: "אף שמבקרים אינם יכולים לדעת בדיוק מה המניע או התירוץ שגרם למעילה או עמד מאחוריה, מצופה מהם להכיר את הבקרה הפנימית ולזהות את ההזדמנויות למעילה ואת הסימנים שמצביעים עליה וכיצד למנוע אותם".

התדריך מציין כי מבקר פנימי אינו נדרש לאתר הונאות ואי־סדרים, אך נדרש להשיג רמת בטוחה סבירה שיעדי הארגון הנסקרים מושגים והפגמים הפנימיים מתגלים. על פי התדריך המבקרים צריכים לדעת לזהות "דגלים אדומים" המעידים על הונאות ועליהם להיות ערניים להזדמנויות שבהן מעשי הונאה עלולים להתרחש כתוצאה מבקרות חלשות.

"אם בקרות חיוניות חלשות, בדיקות נוספות שיתבצעו על ידי המבקר הפנימי צריכות להיות מוכוונות לזיהוי סימנים מעידים נוספים של הונאה. לדוגמה, תעבורת של כספים, מידע, שירות וטובין לא מאושרת, תנודה פתאומית בהיקף או ערך של טרנסקציות, עקיפת בקרות, פטור מתשלום לא מוסבר, הפסדים גדולים ולא צפויים. מבקרים פנימיים צריכים לזהות שנוכחות של יותר מאינדיקטור אחד בזמן נתון מגבירה את ההסתברות שמעשה הונאה יתרחש", נכתב.

על מבקר הפנים לקבל החלטה אם יש לנקוט בצעדים מיידיים או להביא את הדברים בחשבון לכשתתבצע ביקורת בעתיד. אם הגיע המבקר הפנימי למסקנה כי בוצעה הונאה, עליו להביא את הדבר לידיעת הסמכות המתאימה בארגון ולהמליץ על עריכת בדיקה.

לדברי קלדרון: "זו הפעם הראשונה בישראל שגוף מקצועי מוציא משנה סדורה לטיפול בגילוי ובדיקת הונאות ומעילות בארגונים. אין ספק שתדריך הביקורת הזה יסייע למבקרים הפנימיים בהתמודדות עם האתגר הלא פשוט של מניעה, איתור ובדיקת מעילות והונאות".