במת כלכליסט: מדינת ישראל לא בסביבה

כשמנתחים את ההישגים והכשלים בתחום איכות הסביבה בישראל מתקבלת תמונה לא מעודדת. הבעיות הסביבתיות שהוזנחו גרמו לנזקים כגון אי־היכולת לבנות על הקרקעות המזוהמות באתרי התעשייה הישנים של תע"ש, סגירת בארות מים מזוהמות וחוסר ודאות לגבי הסיכונים שבהקמת עיר הבה"דים בצמוד לרמת חובב.

כמו כן, עדיין לא משלבים בארץ אנרגיות ירוקות בייצור החשמל ולא נסללו שבילי אופניים במיליוני דולרים למרות החלטות ממשלה בנושאים אלו. גם חוק הפיקדון שחל בישראל באופן אבסורדי רק על בקבוקים קטנים ולא על בקבוקי משקה רגילים הנמצאים בשימוש משקי הבית מעיד על קבלת החלטות שהן לא תמיד רציונליות בתחום איכות הסביבה.

צריך ללמוד מקליפורניה

רצוי לבחון את ההצלחה בהשגת מטרות סביבתיות במדינות כמו גרמניה או קליפורניה. מדינות אלו יישמו חיסכון באנרגיה, עידוד שימוש באנרגיות חלופיות ופיתוחן והעלאת מחירי החשמל, ולא רק שלא נגרמו להן הפסדים כלכליים - הן נהנות מצמיחה ומשגשוג כלכלי מרשים.

בלוס אנג'לס מתגאים ראשי העירייה בהשקעה של 75 מיליון דולר בשנה בתוכניות חיסכון באנרגיה. העירייה מחליפה, על חשבונה, לתושבים מעוטי הכנסה מקררים ישנים ובזבזניים במקררים חדשים וחסכוניים, מחלקת נורות חסכוניות בחינם לתושבים ומעניקה החזרים כספיים לחברות מסחריות שמייעלות את מיזוג האוויר והתאורה שלהן.

החישוב הוא פשוט: העירייה "קונה" את השיפור ביעילות האנרגטית ב-2.2 סנטים ליחידת חשמל, בעוד התוספת השולית הנדרשת למימון הדלק לייצור אותה כמות חשמל היתה עולה לה 5.5 סנטים, כלומר יותר מפי שניים. חישוב מסוג זה הוא תוצאה של מדיניות סביבתית בראייה כוללת הקרויה "בת-קיימא", שמביאה להחלטה המתגברת על כשלי השוק, בשונה מהחלטה המבוססת על אינטרס צר של חברת החשמל.

ככה לא מחשבים עלות

מדינת ישראל, לדוגמה, עומדת בפני החלטה על הקמת תחנת כוח פחמית נוספת שתופעל בטכנולוגיה מקובלת של שריפת פחם ולא בטכנולוגיה של הפיכת הפחם לגז, ששריפתו יעילה יותר והרבה פחות מזהמת. הסיבה המרכזית להחלטה היא שיקולי עלות.

נשאלת השאלה - האם נשקלו באמת כל העלויות? האם נשקל מחיר העלויות החיצוניות של הנזקים הבריאותיים הנגרמים מזיהום האוויר בחומרים מזהמים כמו כספית וסלניום? או מחירם של מיליוני מ"ק של מים ומאות טונות של אבן גיר שבהם משתמשים לטיהור הגזים הנפלטים?

סביר שההחלטה להקים עוד מתקני התפלת מים עתירי אנרגיה מחייבת הקמה מיידית של תחנת כוח נוספת, אבל גם בנושא המחסור במים וההחלטה להקים עוד מתקני התפלה לא ברור אם מוצו תחילה אפיקי החיסכון במים והשדרוג של מקורות מים נחותים ואם נעשה ניתוח של עלויות חיצוניות או שפשוט כשל השוק נמשך.

גם כאשר מדינת ישראל מובילה "מדיניות בת-קיימא" ומחליטה על מדיניות מיסוי מתקדמת, שתביא בחשבון עלויות חיצוניות, למשל על ידי מיסוי מכוניות מזהמות, המהלך אינו שלם. הרי מכונית היברידית חסכונית בדלק יקרה יותר מזו שזוללת דלק, ועל כן אין לצפות שהשימוש במכוניות הלא מזהמות יגבר משמעותית. מכאן - עיקרון הפנמת העלויות החיצונית לא מיושם במלואו גם באותם מקומות שבהם נעשה ניסיון ליישמם.

לסיכום, צריך לקיים מדיניות סביבתית אחראית שתמנע ותתקן כשלי שוק שגורמים לנזקים סביבתיים, תפנים עלויות חיצוניות ותשתמש בכלים כלכליים בצד חקיקה והגברת האכיפה. זאת כדי לשפר את איכות החיים ולהגיע במקביל לשגשוג כלכלי ולהשתלבות בין המדינות הנאורות.

הכותבת היא מנהלת תחום איכות הסביבה בקריה האקדמית אונו, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה וחברה בצוות איכות הסביבה שיוצג בפורום קיסריה ה-16 שיתקיים באילת ב-2 ביולי