המאבק על 400 מיליון שקל שכר טרחה: הרשויות המקומיות נגד ארבעה רואי חשבון ועורכי דין

כ-185 רשויות מקומיות, חלקן טוענות שאין להן די כסף לשלם משכורות לעובדיהן, צפויות להידרש בחודשים הקרובים לשלם כ-400 מיליון שקל לשני רואי חשבון ולשלושה משרדי עורכי דין. סיבת התשלום: שכר טרחה בתביעת ענק שנוהלה נגד מינהל מקרקעי ישראל.

את הסכום הגדול ביותר, שמוערך ב-300 מיליון שקל, עומד לקבל רו"ח בועז מקלר, בעל משרד בתל אביב ודמות מוכרת במגזר החקלאי וההתיישבותי. במהלך העשור האחרון החתים מקלר 140 רשויות מקומיות על ייפוי כוח והסכמי שכר טרחה המאפשרים לו לייצגן בתביעה נגד מינהל מקרקעי ישראל, וזאת בתמורה ל-15%-35% מכל סכום שיצליח להשיג לכל אחת. הרשויות חתמו בזו אחר זו.

במקביל נוהל מהלך דומה בשם עוד 40 רשויות על ידי חברה בשם א.ר.א.ב בונוס בע"מ, שבראשה עומד רו"ח אריה גולדיאן. חלקו של גולדיאן בשכר הטרחה הכולל, בגין הרשויות שהוא ייצג, מוערך בכ-100 מיליון שקל.

מקלר וגולדיאן, שהם רואי חשבון, לא ניהלו מטבע הדברים את ההליכים המשפטיים, וכל אחד מהם התקשר עם משרד עורכי דין. מקלר התקשר עם עו"ד חיים פרוכטר ממשרד אטיאס-פרוכטר בחיפה, ואילו גולדיאן התקשר עם משרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', המשרד הגדול בישראל.

משרד עורכי הדין השלישי הקשור לפרשה הוא ש. הורוביץ. צוות מהמשרד, בראשות עו"ד שוקי חורש, ייצג בהליך את עיריית תל אביב-יפו. שכר הטרחה עליו סוכם בין העירייה למשרד נמוך בהרבה מאלו שסוכמו מול מקלר וגולדיאן, ול"כלכליסט" נודע כי הוא עומד על 4.5% מהסכומים שתקבל העירייה בעקבות פסק הדין - לפי הערכה מדובר בכ-13 מיליון שקל.

קופון שמן

תביעת הענק התבררה בפני השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שדנה במאוחד בתביעות של כל הרשויות. התביעה הצליחה מעל לצפוי, והשופטת קבעה שהמינהל לא העביר במשך שנים סכומי עתק לרשויות עבור חלקן בדמי ההשבחה.

לפי הערכה שמסר לפני שלושה חודשים סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בעקבות פסק הדין ובמסגרת בקשה לעיכוב ביצוע, מדובר בהחזר של 2.5 מיליארד שקל לכ-200 רשויות מקומיות בגין עסקאות העבר, ועוד 60-90 מיליון שקל כל שנה, מעתה ואילך.

בהחלטה שניתנה בחודש שעבר דחתה השופטת רונן את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, והורתה למינהל להעביר לרשויות חלק מהסכומים שאינם שנויים במחלוקת - כ-1.2 מיליארד שקל - עד ליום חמישי הקרוב.

עיריית חיפה, למשל, צפויה לקבל כ-91 מיליון שקל - מתוכם יועברו 18 מיליון שקל (20%) למקלר; עיריות מודיעין וראשון לציון צפויות לקבל 110 מיליון שקל כל אחת, כשחלקו של מקלר עומד על 22 מיליון שקל מכל אחת (20%).

"לא נשלים עם ניסיון להסית"

בשבועות האחרונים החלה התארגנות של כמה רשויות, הדורשות לבטל את הסכמי שכר הטרחה שנחתמו עמן. לטענתן, ההסכמים נחתמו תוך ניצול חוסר הידע שלהן באשר לסכומים בהם מדובר, מה שהביא לדבריהן לתוצאה אבסורדית.

רו"ח מקלר. טוען לנסיון להכפשת שמו | צילום: יובל חן

חמש רשויות שנדרשות לשלם למקלר סכום כולל של 30 מיליון שקל כשכר טרחה - מודיעין, באר טוביה, גלבוע, גליל תחתון וגדרות - הגישו באמצעות עורכי הדין ליאור דגן ורועי שובל תביעה בעניין לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה, בה הם מפרטים מסכת ארוכה של טענות.

במקביל, קבוצה של רשויות מקומיות שהתקשרה עם בונוס, פנתה באחרונה לעו"ד גד מינא כדי שייצגן בהליך לביטול או הפחתה משמעותית של שכר הטרחה העצום, וייתכן שבקרוב תוגש תביעה דומה מטעמן לבית המשפט.

במישור הגלוי ובמענה לטענות אומרים מקלר ואנשיו, כי הם אינם שוללים ניהול משא ומתן עם הרשויות, שיביא להפחתה מסוימת בשכר הטרחה האסטרונומי העולה לכאורה מההסכמים.

אלא שהדרמה האמיתית מתנהלת בימים אלו בעיקר מאחורי הקלעים: ל"כלכליסט" נודע כי מקלר מפעיל לחצים כבדים ביותר על הרשויות, לרבות הודעה כי "יפעל אישית" נגד כל ראש עירייה שינסה לחזור בו מן ההסכם. במכתב ששוגר לכל ראשי הרשויות לפני כעשרה ימים והגיע לידי "כלכליסט", כותב מקלר כי הובא לידיעתו ש"צמד עורכי דין מנסה לשדל ראשי רשויות להפר את ההסכם". עוד כותב מקלר כי "אנו לא נשלים עם הניסיונות להסית ולהפר הסכמים ובכוונתנו לפעול אישית כנגד כל מי שיפר את ההסכמים שנחתמו כדין".

רמז עבה של החשב הכללי

אלא שבכך לא די, שכן משרד האוצר צפוי להתנגד למהלך שיביא לתשלום של מאות מיליוני שקלים כשכר טרחה, גם אם ראשי הרשויות יודיעו כי הם מוכנים לשלם. עד כה, המדינה שומרת על שקט תעשייתי בכל הקשור לפרשה, אך רמז עבה לעמדתה אפשר למצוא במסמך ששיגר בשבוע שעבר גיל שבתאי, סגן בכיר לחשב הכללי, ועניינו "ביצוע פסק הדין". במכתב שמוען לעו"ד פרוכטר, נכתב כי אותם כספים שהמינהל נדרש להחזירם "הנם כספי פיתוח המיועדים להוצאות פיתוח".

לפי המכתב, התשלומים הנובעים מפסק הדין "יועברו ישירות לחשבונות הבנק של הרשויות התובעות, אליהן מועברים תשלומי חלף היטל השבחה לאורך כל השנים". בשולי המכתב מובהר עוד כי אין בהודעה זו משום "ויתור על כל טענות משפטיות העומדות לזכות המדינה בעניין זה". מכאן עולה שהמדינה תעביר את הכספים במישרין לרשויות ולא, כמקובל, לבאי כוחן אשר עשויים להעביר אותם ללקוחותיהם בקיזוז שכר טרחה.

מקלר: זהו ניסיון להכפיש

ממשרדו של רו"ח מקלר נמסר בתגובה כי: "לאחרונה, כאשר ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין לטובת הרשויות והחלום הפך למציאות, מנסים גורמים שונים לפגוע במי שעשו להגשמתו. משרד רו"ח מקלר ושות' ומשרד עוה"ד אטיאס-פרוכטר ושות' חשפו את העובדה שמינהל מקרקעי ישראל נמנע במשך שנים מלהעביר לרשויות המקומיות כספים שהגיעו להן בגין חלף היטל השבחה.

"משרדים אלו גיבשו את הרעיון ויזמו את ההליכים להצלת כספי הרשויות מפני אובדן. ההתקשרות שנכרתה בין המשרדים לכ-140 רשויות היתה מבוססת על בסיס הצלחה, וזאת כיוון שאף רשות לא היתה מוכנה לקחת על עצמה את הסיכון והעלויות הכבדות הכרוכות בהתדיינות. כ-70% מהסכום עמד בפני אובדן ודאי עקב התיישנות אם לא היתה מוגשת התביעה.

"במשך כתשע שנים", מוסיף משרדו של מקלר, "פעלו המשרדים פעילות אינטנסיבית, חשבונאית ומשפטית, על ידי עשרות עובדים אשר השקיעו עשרות אלפי שעות עבודה. עתה, כאשר אותם ארבעה ראשי רשויות 'מריחים את הכסף', ועוד בטרם שולמו הכספים, ובטרם נסתיימו הליכי הערעור שהוגש על פסק הדין על ידי המינהל - פנו בשמם צמד עורכי דין בתביעה להכריז על אי-חוקיותם של הסכמי שכר הטרחה שנחתמו עם הרשויות בזמנו כדת וכדין.

"במקום להוקיר ולהעריך את המשרדים על הצלחתם", אומרים במשרד רו"ח מקלר, "אנו עדים לניסיון להכפיש את שמם ופועלם של המשרדים, בבחינת כל אמצעי כשר כדי לא לשלם את המגיע".