סטנלי פישר מחפש מומחה

כשאמירות כמו "איום שד האינפלציה", "מגיפת המיתון העמוק שלא נראה כמותו עשרות שנים" או "המגזר הפיננסי נקלע למשבר מהחמורים במאה השנים האחרונות" נהפכות לכותרות הפותחות את מדורי הכלכלה באמצעי התקשורת בעולם - מתפשטת התחושה שאנו נמצאים בעידן של קריסת מערכות.

כלכלנים יכולים להסביר את מקורות משבר הסאב־פריים, ובמידה מסוימת גם את גורמי התרסקות הדולר לעומת שאר מטבעות העולם. אולם הם מתקשים לעכל את חוסר האונים של קברניטי הכלכלה העולמית בניסיונם למנוע מיתון או למגר את האינפלציה.

ברבעון הראשון של השנה פעלו בנחרצות ראשי הבנקים המרכזיים עם ראשי הממשל במלחמה באיום המיתון. מדובר במהלכים של הורדות ריבית, הצלת הבנקים בר סטרנס בארצות הברית ונורת'רן רוק בבריטניה, העמדת קווי אשראי מוגדלים לבנקים המסחריים והחזר מסים לציבור הצרכנים כדי לעודד את הצריכה הפרטית - פעולות שהעירו את "שד האינפלציה" ולא הצליחו למנוע את הגלישה למיתון.

לרגע אחד אפשר היה לחשוב שהצעדים הנועזים של נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, כמו אלה של נגיד בנק ישראל, מונעים את סכנת המיתון. נתוני ההכנסה הפרטית בארה"ב לחודש מאי שהתפרסמו מצביעים על קפיצה חודשית של 1.9%, שכמוה לא נראתה מאז ספטמבר 2005.

ההכנסה הפנויה זינקה בשיעור ריאלי של 5.3%, שכמוהו לא נראה עשרות שנים. כדי לאזן את התמונה ראוי לציין כי בנטרול השפעת ההטבות הכלכליות שהעניק הממשל האמריקאי, נותרה ההכנסה הפנויה של אזרחי ארה"ב ללא שינוי. בעוד הכסף זול והממשל מעניק קופונים לעידוד הצריכה, הציבור נענה ומאיץ את קצב הרכישות, כך שבחודש מאי עלתה רמת ההוצאה האישית בארה"ב ב־0.8%.

אך מוקדם לבשר על שוך הסערה. הציבור האמריקאי חש שהרגעים המתוקים יחלפו במהירות, ונערך בהתאם. לאחר שבע שנים שמנות, שבהן החברה האמריקאית צרכה בהיקף הגדול ממקורות הכנסותיה, היא עומדת לפני פתולוגיה קשה לגמילה.

למרות העלייה הזמנית בהכנסה הפנויה, מדד ביטחון ואמון הצרכנים האמריקאי לחודש יוני, שפורסם על ידי רויטרס ואוניברסיטת מישיגן, צנח: המדד ירד לרמה של 56.4%–, הרמה הנמוכה ביותר מאז 1980, והוא מתקרב לנקודת השפל שלו מאז החל להימדד ב־1952.

מיצו את רוב הכלים

הציפיות לפריצה אינפלציונית בחודשים הקרובים השנה עלו לשיא שכמוהו לא נראה זה 20 שנה. הציבור האמריקאי מבין שלפניו שנים רזות, והוא נערך בהתאם: שיעור החיסכון של אזרחי ארה"ב במאי זינק ל־5%, בשעה שמחיר הנפט בניו יורק ממשיך לטפס במהירות ובסוף השבוע האחרון עלה מעל 142 דולר לחבית.

הממשל האמריקאי ומועצת נגידי הבנק המרכזי לא הכריזו על כך בגלוי, אך פעילותם בחודשיים האחרונים מלמדת שהם מיצו את רוב הכלים העומדים לרשותם בניסיונם לבלום את המיתון בהישגים מוגבלים, אם בכלל. לקראת התפרצות מחודשת של הסערה הצפויה להכות באזרחי ארה"ב יעמדו הקברניטים חסרי אונים, בידיהם ארגז כלים ריק ומסביבם מרחב פעולה צר. תמונת השוק הולכת ומיטשטשת, רמת האי־ודאות גדלה, ואיתה מחנק האשראי ובריחה מבוהלת של המשקיעים משוק ההון.

בכינוס ארגון הגג לפעולת הבנקים המרכזיים בעולם (Bank for International Settlements), שנערך ב־30 ביוני, הובעה דאגת המשתתפים מהתפשטות הסטגפלציה למערכת הגלובלית. כתוצאה מהיעדר תמונה ברורה של כיווני התפתחות המשבר, 20 חברי דירקטוריון ה־BIS מתקשים לגבש מדיניות חדה וממליצים לנגידי הבנקים להיזהר בשימוש בכלים המוניטריים. נגידי הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב רומזים כי בכוונתם להתחיל בהעלאה מתונה וזהירה של שערי הריבית כדי להתמודד עם האינפלציה, במחיר החמרה במיתון הכלכלי.

בסביבה עסקית המאופיינת בכך שלא קיימת מגמת שוק ברורה, גם המוכשרים והמתוחכמים שבמנהלי הכספים יתקשו לגדר את השינוי במחיר התשומות לתעשייה באופן אפקטיבי: מה יעשו לאחר שתסתיים תקופת הגידור שרכשו והסערה תימשך? עד כמה שהדברים מפתיעים, הכלים, הידע, המקצועיות, הניסיון והבסיס התיאורטי - העומדים לרשות מעצבי המדיניות הגלובלית, הלאומית ומנהלי משק הבית - תקפים ומעודכנים באופן דומה.

כולם חיים בערפל בחיפוש אחר מקום מבטחים להשקעתם ולהונם האישי. בשעה שלנגד עיני הציבור מתבררת העובדה שארגז הכלים של קברניטי הכלכלה הלאומית התרוקן, קשה לבקר את הירידה החדה באמון הצרכנים.

סקרנות וצניעות

בחודשי כהונתו הראשונים של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הוא ביקש להיפגש עם מיטב המוחות, אנשי ממשל, תעשייה ועסקים, כדי ללמוד מקרוב על טבעם של מוקדי הביטחון הלאומי, הפוליטיקה וכלכלת ישראל. העובדה שבעל המשרה המקצועית הרמה בכלכלת ישראל מגלה סקרנות וצניעות הנדרשות כדי ללמוד על הזרמים המגוונים, המגמות, הערכים והתרבות המקומית, יש בה כדי ללמד על איכות האדם ועל שיקול דעתו.

פרופ' פישר שאל שאלה אחידה במאות הפגישות שערך, ופתח בתיאור קצר: "בתפקידי בקרן המטבע הבינלאומית (IMF) וכמשנה ליו"ר סיטי, מדי תקופה כשביקשתי ללמוד על מגמות במערכות החברתיות, הפוליטיות והכלכליות בארה"ב, הזמנתי לצהריים את פרופ' הנרי קיסינג'ר כדי לקבל תדריך וסקירה כלכלית וגיאו־פוליטית.

"עכשיו, אני מבקש את הקיסינג'ר הישראלי: האם אפשר לזהות את המומחה הישראלי, זה שיוכל לצייר בפניי את תמונת המציאות ותהליכי ההתפתחות הגיאו־פוליטיים והכלכליים בארצנו?". פישר הופתע לגלות שבמאות המפגשים עם בכירי הכלכלה, העסקים והממשל התקבלה תשובה אחידה, לעתים מהוססת: "אולי... אני".

במקום שבו כולם מומחים ו"כל ממזר מלך", לא הצליח איש לאתר את זולתו כמבין המחזיק באוצר הידע. לא נמצא הפרשן האולטימטיבי למציאות הסבוכה; בידי איש לא נמצאה תורת הכלכלה הפוליטית המעודכנת שתוכל לשמש מפת דרכים ראויה לניווט בכלכלת ישראל.

כך גם בארה"ב ובעולם כולו. נגידי הבנקים המרכזיים, ששרפו את קצות אצבעותיהם בניסיונות לכוון את השוק ולעצבו, יעדיפו לחזור לתפקידם המסורתי לאחר שיבינו שאין בכוחם למנוע את המיתון ולגרש את שד האינפלציה. הם יעדיפו לשמש בתפקידי הבקרה והשיפוט ויחדלו לקבל על עצמם תפקיד של שחקן פעיל בשוק.

אנשי ממשל, שרי אוצר ונגידי בנקים מחזיקים במפת דרכים המבוססת על פרדיגמה ישנה ותקועים בצומת הסטגפלציה: מימינם מגיפת המיתון, משמאלם שד התפרצות מחירים אינפלציוני, ובתווך ציבור ענקי של 6.6 מיליארד אזרחי הכפר הגלובלי, צופים המשתתפים במשחק באופן פעיל.

"לאנוס את המפה"

בשיעור יסוד לניווט לומדים כי ברגע של אובדן דרך (התברברות) אין החלטה נכונה ומתאימה יותר מעצירה. הנכונות להודות בכך שאיבדנו את הדרך היא תנאי הכרחי לפתרון. היכולת לנתק את עצמנו מתמונת המציאות הסובייקטיבית שבנינו לעצמנו ולהבין שהגענו לצומת של שינוי הפרדיגמה - הם תנאים מספיקים. כמה פעמים אפשר לחזור ו"לאנוס את המפה" למציאות סובייקטיבית שאיננה אלא פטה מורגנה?

נווט מקצועי שאיבד את דרכו יחפש נקודת תצפית קרובה כדי לאתר את כיווני רוחות השמים. הוא יבצע סדרת חיתוכים כדי לבנות תמונת מציאות מעודכנת, ולתקן קונספציה מוטעית שהתגבשה בתוכו והיתה המקור לטעות בניווט.

המשבר חסר התקדים בכלכלה העולמית מוריד את אמון הצרכנים ומעלה את חרדות העובדים והתעשיינים. זהו זמנם של היזמים - מנהיגי המהפכה התעשייתית השנייה, ההולכת ומתהווה לנגד עינינו: אותם יחידי סגולה שמסוגלים להשתחרר מהאגו האישי כשהם באים לבחון את שינוי המציאות, להניח בצד את מעמדם המקצועי, את תפיסות העבר, את הדעות הקדומות ואת הניסיון, ובעיקר את הצלחותיהם הקודמות.

חופש התנועה והיוזמה, המשטר הדמוקרטי וזכויות הקניין כבסיס לפעילות כלכלית ותרבות עסקית הם חומרי היסוד והדלק המניעים את היזמים, מנהיגי התעשייה החדשים. הכלכלה והחברה האמריקאית על ערכיה הדמוקרטיים, החוקה המעוגנת בתרבות הלאומית, שקיפות הפעילות בשוק ההון וקיום של מערכות עסקיות המנוהלות ברמת בקרה וממשל תאגידי שאין לו אח ורע בכלכלה העולמית, ישמשו יסודות שעליהם תשתקם כלכלת ארה"ב ותחזור לשמש קטר למערכת הגלובלית. מדינות בעלות משטר טוטליטרי או סמי־דמוקרטי המחזיקות מערכות חוק ומשפט לא עצמאיות כמו סין, או מדינות שבהן מתקיימות מערכות חסרות שקיפות ועתירות יחסי הון ושלטון כמו רוסיה, יחסרו את חומרי היסוד הנדרשים כדי להגיע לעמדה תחרותית ולמנהיגות עסקית גלובלית.

תהליך תיקון כואב

שוק פתוח וכללי משחק ברורים יאפשרו לכוחות השוק לגבש סביבת עסקים חדשה, ולעסקים המנוהלים בתפיסות ניהול מתקדמות לעשות את ההתאמות הנדרשות למציאות העסקית המתגבשת. כלכלת ארה"ב נמצאת בתהליך הבראה. עם כניסתו לתפקיד של נשיא חדש ב־20 בינואר 2009 יתחיל פרק חדש בכלכלת העולם וארה"ב. כלכלת ארה"ב תחזור במלוא עוצמתה למעמד של מנהיגות עסקית גלובלית. זאת לא לפני שאזרחיה ישלמו את הקנס על שנים של צרכנות שעלתה על המקורות הכספיים. משברי הפנסיה, ההון והנדל"ן ייפתרו לאחר שישולם במלואו מחיר השימוש המופקר בנזילות שהציפה את שוקי העולם מתחילת העשור. עד אז ימשיך העולם להיטלטל בחוסר כיוון, בין ייאוש לתקווה, בתהליך של שינוי מבני ועיצוב סביבת עסקים שונה.

תהליך התיקון שיתרחש בחודשים הקרובים יהיה כואב. הפוליטיקאים ופקידי הממשל יחזרו לתמונה עם תום המשבר בעידן של צמיחה. הבנקאים, המשקיעים המוסדיים והציבור הרחב יחזרו לפעילות בשוק, לאחר שאלה יעשו כברת דרך משמעותית, כדי לרכוש את המניות במחיר מלא ובתשואה נמוכה וחסרת סיכון להשקעותיהם.

הכותב עומד בראש קבוצת המחקר www.worldview.biz, המתמחה בחקר הכלכלה וניהול עסקים

במערכת הגלובלית