שאלה של גיאוגרפיה

האם יש היגיון כלכלי בהשקעה בשווקים זרים, ובפרט במט"ח? השקל הישראלי נהנה בחודשים האחרונים מביקושים חסרי תקדים שהביאו לעליות שערים חדות אל מול רוב המטבעות בעולם. עד לא מזמן, השקל הפגין כוח בעיקר מול הדולר, אבל כיום עליונותו התרחבה למטבעות נוספים: מתחילת השנה הוא התחזק 15% לעומת הדולר הקנדי, 13% מול הליש"ט האנגלי, 8% מול הין היפני, 7.5% מול הכתר הנורבגי, 7% מול היורו וכן הלאה.

למיטב ידיעתי, ישראל טרם נהפכה למעצמה כלכלית. אז מה נשתנה? שני גורמים עיקריים מביאים להתחזקות השקל: הראשון הוא הצמיחה החדה ביצוא, שמתבטאת בפדיונות מט"ח בהיקפים גבוהים המומרים לשקלים בשוק. השני הוא השקעות בשוק ההון המקומי של גופים זרים, שרואים בכלכלה הישראלית יעד אטרקטיבי להשקעות.

ומה לכל זה ולתיק שלנו? כל השקעה בחו"ל חושפת אותנו לשינויים במט"ח. בכל תיק השקעות יש לבחון בנפרד שני אפיקים: מרכיב מניות (צמיחה) ומרכיב אג"ח (חיסכון); האחרון, ראוי שיושקע בעיקר במטבע של הכלכלה שבה אנו חיים וחוסכים - השקל.

מצד אחד ברור לגמרי שמשקיע ישראלי לא צריך "לחטוף" במרכיב האג"ח (חיסכון) בגלל האטה בבריטניה או בארה"ב שפוגעת במטבעות הללו. לכן אין היגיון בהשקעת רוב מרכיב האג"ח במט"ח. הקצאה של עד 20% ממנו לחו"ל (בעיקר יורו ודולר) בהחלט מספקת (בהנחה שלמשקיע אין התחייבויות במט"ח).

מנגד, מרכיב המניות מחייב יצירת פיזור גיאוגרפי. מדוע להשקיע במניית בזק ולא בפראנס טלקום הצרפתית? האם השקעה במניית בנק לאומי עדיפה על פני רויאל בנק הבנק הקנדי? השקעה במניות בארץ בלבד שקולה להשקעה בחברה אחת במונחים גלובליים. נבון יותר להקצות לפחות 25% ממרכיב המניות להשקעה בחברות זרות בשווקים בינלאומיים. פיזור גיאוגרפי יקטין את הסיכון בפורטפוליו ויחשוף אותו להזדמנויות רבות.

ומה הלאה? אם הכלכלה הישראלית והיצוא הישראלי ימשיכו לצמוח, השקל יוסיף להתחזק, ולהפך: האטה בפעילות הכלכלית בישראל עלולה להחליש את השקל. צריך גם להביא בחשבון שהתערבות בשוק המט"ח מצד בנק ישראל או האוצר היא מוגבלת, ושבסופו של יום כוחות השוק הם שקובעים את המגמות. המהות צריכה להיות פיזור השקעות גיאוגרפי הולם (בעיקר במניות), ולא ניסיון לתזמן את המטבעות, שהוא בגדר ספקולציה ותו לא.

הכותב הוא סמנכ"ל תיקי השקעות בתמיר פישמן ניהול השקעות