נתונים במעקב: המערכת המקוונת של גמל-נט

אחד המכשירים שיכולים לעזור לצרכן לבחור בקופת גמל או בקרן השתלמות ולעקוב אחר ביצועיה היא המערכת המקוונת של גמל־נט באתר משרד האוצר www.mof.gov.il. מערכת זו מאפשרת השוואת ביצועים של קופות במשך תקופות שונות ומציגה דו"חות השוואה לפי תשואה מצטברת, תשואה חודשית, מדד אלפא, מדד שארפ, דמי ניהול, יתרת נכסים ומדד נזילות. המשווקים הפנסיוניים נוהגים לצטט נתונים ממערכת גמל־נט של האוצר כדי להאדיר את ביצועי הקופה או הקרן שאליה הם מנסים לגייס כספים, אך על פי רוב מדובר בחלק אחד מהפאזל כולו, שכן הם יכולים להציג את הנתונים בדרך חלקית ומגמתית. גמל־נט אינו מספק ייעוץ, אך מדובר במכשיר אובייקטיבי ששימוש מושכל בו יכול לעשות רק טוב לכסף של הצרכן המנוהל בקופה. "כלכליסט" ריכז עבור הצרכנים את האפשרויות המוכרות והפחות מוכרות שקיימות במערכת זו, ומציג עצות מעשיות כיצד להפיק את המרב מהנתונים.

שלב 1: יצירת הדו"ח

בשלב זה חשוב לדעת כיצד לבחור את הקופה או את הקרן הרצויה ואיך לבחור את תקופת הדו"ח.

יש לסמן בחלון הבחירה בצד ימין את הקופה המבוקשת וללחוץ על החץ כדי להעביר את הקופה לחלון הנתונים הנבחרים בצד שמאל. כדאי לשים לב שאפשר לבחור בקופה לפי שמה או לפי הסוג שלה, וכן אפשר לבחור בקופה אחת או בכל הקופות. אם רוצים לצפות נוסף על הדו"ח גם בתרשים או בנתוני צבירה ותשואה, יש לבחור עד ארבע קופות.

המלצה: רצוי להשוות בין הקופה הנבחרת לקופות מקבילות שוות, ולבדוק אם קיים הבדל מהותי בהרכב ההשקעות.

בחירה של חודש ושל שנת התחלה וסיום של נתוני הדו"ח. כדאי לשים לב שקיימות קופות חדשות שאין נתונים עליהן. הנתונים עבור קופה חדשה יופיעו בדרך כלל רק ארבעה חודשים עד חצי שנה לאחר הקמתה.

המלצה: בדקו את התשואות של הגוף המנהל בשנתיים־שלוש האחרונות, או במשך תקופות ארוכות יותר. זכרו שמדובר בהשקעה לשנים ארוכות. לכן בדיקת התשואות לאורך תקופה ארוכה יותר היא אמינה ומייצגת. כאשר בוחרים בקופה אחת, מומלץ לבדוק את נתוניה במשך שלוש עד חמש שנים. כמו כן כדאי לבדוק כמה שיותר טווחים, לבחון יציבות לאורך זמן ושאין סטייה גדולה במדיניות הניהולית. מומלץ לתת משקל גבוה יותר לאירועים קרובים ומשקל נמוך יותר לאירועים שהתרחשו בעבר הרחוק, וזאת מכיוון שבלא מעט קופות התחלפו מנהלים ואיתם גם מדיניות ההשקעה.

שלב 2: הצגת הדו"ח

אפשר לערוך מיון לפי כל אחת מהקטגוריות המופיעות בעמודות השונות בטבלה. כך למשל אפשר למיין את הקופות הנבחרות לפי תשואה מצטברת לתקופה. הטבלה תסדר את הקופות לפי גובה התשואה בסדר עולה/יורד. את הדו"חות ניתן גם להעביר לפורמט של קובץ אקסל.

למה כדאי לשים לב:

תשואות

• לא להתרשם מקופה שמציגה תשואות גבוהות מאוד בזמן קצר מאוד - כל תשואה ש"טסה" מהר למעלה "תצלול" גם מהר למטה.
• לבדוק מתי הושגה מרבית התשואה ובאיזה היקף נכסים מדובר - לא להתרשם מהחודשים הראשונים של קופה חדשה.
• כאשר גוף אחד מנהל כמה קופות וישנם פערים ניכרים בין התשואות של הקופות השונות של אותו גוף - הדבר צריך להדליק נורה אדומה.
• קופה קטנה שהיקף נכסיה נמוך יכולה להבטיח לפעמים תשואה גבוהה יותר אבל מדובר בחרב פיפיות. כאשר מדובר בקופה חדשה, הסבירות שהקופה תשיג תשואות גבוהות מאוד במהלך החודשים הראשונים לקיומה גבוהה יותר, אולם מרגע שהסכום הכולל של הנכסים של קופה חדשה עולה על 300 מיליון שקל, רוב הסיכויים שהתשואות הגבוהות ייעצרו. לכן צריך לסנן את מצג התשואות הגבוהות בחודשים הראשונים, עד שנה־שנתיים לחיי הקופה. כניסה לקופה כזו דומה להגעה לתחנת רכבת אחרי שזו כבר יצאה.
• לבדוק הרכב נכסים של קופה באמצעות לחיצה כפולה על שם הקופה. אם מדובר בתשואה גבוהה יותר, חשוב לבדוק אם התשואה הושגה בגלל אחוז חשיפה גבוה יותר למניות.
•  ממוצע משוקלל של כל קופות הגמל הוא נתון שכדאי לסנן. הנתון הזה אינו משווה קופות מאותו סוג אלא משווה בין כל הקופות. במשוואה יכולות להיות קופות מנייתיות מסוכנות בצד קופות אג"חיות סולידיות יותר. גמל־נט אינה מראה במה בדיוק השקיעה הקופה. במקום לבדוק תשואה מצטברת של כל הקופות, כדאי לבדוק את ההיסטוריה של התשואות של אותה קרן ולעשות ניתוח סטטיסטי של הסדרה.
  

מדיניות השקעה

לבדוק את מדיניות ההשקעות של הקופה - האם מדובר בקופה שמדיניות ההשקעה בה יציבה?

בדקו את דמי הניהול שאתם עתידים לשלם. אלה נעים בדרך כלל בין 1.5%ל־2% (לפי החוק, מותר לגבות רק עד 2%), ובהפקדות גבוהות מאוד ניתן לקבל בדרך כלל הנחה. עם זאת, שימו לב כי מה שזול עלול להתברר כיקר מאוד בתוצאה הסופית. יכולה להיות קופה שלה דמי ניהול זולים, אך שהתשואות שלה אינן גבוהות דיין.

מדד מקובל לבדיקת סיכון. חשוב מאוד לבדוק את רמת הסיכון שבה מושקעים כספי הקופה. ישנם מנהלי קופות שלוקחים סיכונים לא מבוקרים והפגיעה בלקוחות הקופה יכולה להתרחש מאוחר יותר.

שלב 3: מדדים

פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף אנשי אקדמיה אחרים, ניסח מודל כמותי לבדיקת מדדי סיכון של ביצועי קופות גמל. הבדיקות נעשו עבור קופות שפעילות בין שלוש לחמש שנים.

מדד המשקלל את סוג הנכסים המוחזקים, ונותן אינדיקציה בנוגע לאמינותם ולתכיפות תמחורם. כשקופה מחזיקה ביותר נכסים נזילים יש להיזהר יותר, כי הדבר מעיד על חוסר יציבות מסוים שלה. "ככל שמדד הנזילות יותר נמוך, כך גם תוצאות המדדים האחרים פחות מהימנות", אומר פרופ' וינר.

מדד המשקף את יכולתו של מנהל ההשקעות להשיג תשואה עודפת על מדדי השוק באמצעות בחירת נכסים סלקטיבית או תזמון חשיפות. במדד קיים פירוט בנוגע למשקל של כל פרמטר שמרכיב את אלפא במודל שלהם. קופה שמדד אלפא שלה גבוה יותר - עדיפה.

מודד את עודף התשואה ליחידת סיכון על נכסי השקעה. משמש כדי לאפיין עד כמה התשואה של נכס מפצה את המשקיע על הסיכון שהוא לוקח. כאשר משווים שני נכסים, הנכס בעל מדד שארפ הגבוה יותר נותן תשואה גבוהה יותר באותה רמת סיכון, או לחלופין נותן את אותה תשואה, אך בסיכון נמוך יותר. לדברי וינר, "ככל שמדד הנזילות גבוה יותר, מדד שארפ אמין יותר".