אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שווה בדיקה: השמן והרזה גדלים באותו הקצב צילום: יואב אטד

שווה בדיקה: השמן והרזה גדלים באותו הקצב

בשנה האחרונה גדל מספר העובדים במגזר הציבורי ב־4.2%, כפול מהעלייה במגזר העסקי; ועדיין, מאז 2004 קצב הצמיחה בשני המגזרים דומה

11.08.2008, 06:57 | אמנון אטד

המשל של בנימין נתניהו על האיש השמן (המגזר הציבורי) שמכביד על האיש הרזה (המגזר העסקי) מלווה את הכלכלה הישראלית כבר 5.5 שנים. תחילתו בתוכנית הכלכלית שהגיש נתניהו לממשלה בסוף מרץ 2003, שבועות ספורים לאחר שנכנס לתפקיד שר האוצר. במרכז אותה תוכנית עמד קיצוץ מסיבי של כ־11 מיליארד שקל בתקציב המדינה, שלווה בשורה ארוכה של רפורמות מבניות. אבל מה שזכור מאותה תוכנית שאפתנית היא ללא ספק מסיבת העיתונאים המסורתית לאחר אישור התקציב בממשלה, שאליה הגיע נתניהו מצויד בלוח לבן ובערימה של טושים צבעוניים.

במה שהפך מאז לקאלט של ממש, לפחות בקרב הכתבים הכלכליים בירושלים, נתניהו פרש בפני התקשורת את משנתו הסדורה על האיש הרזה שנאלץ לסחוב על גבו את האיש השמן. מאוחר יותר חזר שר האוצר על אותה ההצגה, כולל שימוש באיורים גרפיים על גבי לוח, גם בפני חברי ועדת הכספים של הכנסת.

אך מעבר לפולקלור שבשימוש במשל, נמשל ובאביזרים, מאחורי משל האיש הרזה והשמן הסתתרה שורה של צעדים כואבים. הממשלה אישרה אז את הצעת האוצר לפטר כ־2,000 עובדים במגזר הציבורי, לצמצם את "זחילת השכר" בשירות הציבורי, ולקצץ 8% בממוצע משכרם של עובדי המדינה.

השמן והרזה גדלים באותו הקצב השמן והרזה גדלים באותו הקצב השמן והרזה גדלים באותו הקצב

עתה אנו למדים שהמגזר הציבורי ממשיך לגדול. ב־12 החודשים האחרונים (חודש מאי השנה לעומת מאי בשנה שעברה) גדל מספרם של העובדים השכירים במגזר הציבורי בשיעור של 4.2%, פי שניים משיעור הגידול שנרשם בתקופה זו במספר השכירים במגזר העסקי (2.1%). כך מתברר מעיבוד מעודכן של נתוני התעסוקה של הלמ"ס שנערך בשבוע שעבר בחטיבה למידע סטטיסטי בבנק ישראל.

חלק גדול מהתוספת במספר עובדי השירות הציבורי נרשם בחודש מאי השנה. במקביל נרשמה בחודש זה ירידה חדה של כ־22 אלף נפש במספרם של עובדי המגזר העסקי. נתונים אלה הם מנוכים מפרמטרים של עונתיות, כך שלא ניתן להסביר אותם בסיבה עונתית כזו או אחרת. בחודש מאי הסתכם מספר השכירים במגזר העסקי בכמיליון ו־957 אלף נפש, הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש ספטמבר בשנה שעברה. מספר העובדים במגזר הציבורי היה כ־915 אלף נפש ומספרם של כלל השכירים במשק הסתכם בכ־2 מיליון ו־872 אלף נפש.

הדימוי של האיש הרזה והשמן חוזר אלינו מדי פעם, בעיקר כשמתברר שניסיונו של שר האוצר לשעבר לצמצם את ממדי השירות הציבורי לא ממש הצליח. זה מה שקורה גם הפעם: נתוני בנק ישראל מראים כי מ־2004 ועד חודש מאי השנה גדל מספרם הממוצע של עובדי המגזר העסקי בשיעור מצטבר של 16.9%. מספרם של עובדי המגזר הציבורי, שעליו הכריז כאמור נתניהו מלחמה, המשיך גם הוא לגדול בתקופה זו, ואפילו בשיעור מאוד דומה של 16%. מהנתונים מתבררת עובדה נוספת, מעניינת הרבה יותר: בחודש מאי השנה היה מספרם של עובדי המגזר הציבורי גדול ב־4.6% ממספרם הממוצע ב־ 2007כולה. שיעור הגידול שנרשם בתקופה זו במספרם של עובדי המגזר העסקי היה נמוך בהרבה והסתכם ב־1.1% בלבד.

מעל הביקורת על האופן שבו האיש השמן מכביד על האיש הרזה, מרחפת גם סוגיה ערכית לא פשוטה, שאותה אפשר לסכם במשפט אחד: המגזר העסקי אכן חשוב להתפתחותו של המשק, אבל מי קבע שתוספת עובד או עובדת למערכת הפיננסית, למשל, חשובה יותר מתוספת של רופא, אחות או מורה לשירות הציבורי?

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
אמנון הציג את השאלה הנכונה!
"אבל מי קבע שתוספת עובד או עובדת למערכת הפיננסית, למשל, חשובה יותר מתוספת של רופא, אחות או מורה לשירות הציבורי?" המשקים המודרנים והמצליחים, ללא יוצא מן הכלל, מצטינים בשירותים ציבוריים מפותחים, בעלי יושרה, הנותנים סיוע יעיל לכלל הציבור ולא רק למקורבים. משקים לא מפותחים יש בהם שחיתות, פרוטקציה, שירות לקוי,רמת חינוך לקויה, משטרה מנוונת ומושחתת , שירותים עירונים ורפואים לקויים וכדומה. גם בצבא כמות הלוחמים דרג א' אלה המסכנים חייהם בקרבות עצמם, הינו קטן אבסולוטית ביחס לכלל השירותים והמנגנון הנדרש להפעלת הצבא. להמחשה: תאונת דרכים אחת , הנגרמת עקב תשתית לקויה, שיש בה 4 נפגעים בינוני וקשה והנפגעים הינם בשנות ה20-30 עם השכלה אקדמית ובעלי תפקידים חיונים, מה הנזק לתל"ג הלאומי ? ומה המשמעות הלאומית, התרומה לתל"ג באם 4 אנשים אלה חוזרים לתפקוד מלא בהקדם הודות ליעלות שירותי החילוץ, שירותי הבריאות והשיקום היעילים במשק? נכפיל זאת במאות אלפי נפגעי הדרכים ונקבל נזק לתל"ג הנמדד במיליארדים רבים.האם מי שהוא יודע היכן להציב את הנזק /תרומה של יעילות /חוסר יעלות של השירותים הציבוריים?כן גם בשירותים של יצוא, מו"פ, משטרה, משפט ועוד לכן שאלתו של אמנון כבודה במקומה וטוב שסיים את המאמר במשפט זה!
ראובן גרפיט , רחובות  |  11.08.08
1.
זה לא מגזר ציבורי - שירותים ציבוריים
טעות קטנה - הנתונים לא מדברים על עובדים במגזר הציבורי אלא על עובדים בשירותים הציבוריים... כלומר, אם מפריטים שירותים ציבוריים וכתוצאה מכך קמות חברות המספקות את אותם שירותים באופן פרטי העובדים שלהם נספרים בשירותים הציבוריים. לדוגמא - אם קם בית ספר פרטי שמעסיק מורים באופן פרטי הם יחשבו כעובדי שירותים ציבוריים (הדבר זהה גם בבריאות וכו'...) - לכן כל הניתוח לא נכון...
א , ב  |  11.08.08