יו"ר תרו: "אלחם כמו דוב שכול להגן על בעלי המניות"

שנים רבות התעלם ד"ר בארי לויט מהתקשורת הישראלית והעדיף לשמור על שתיקה רועמת, גם כאשר החברה שבשליטתו נקלעה לקשיים כלכליים חמורים, ואף עמדה בפני פשיטת רגל. היום, על רקע מאבק שליטה חריף שיכריע את עתידה, מתיישב לויט על הכיסא ועונה על שאלת השאלות: איך הגיעה תרו, יצרנית התרופות הגנריות, שהוקמה על ידי משפחתו בחיפה בשנות החמישים, לשווי שיא של 2 מיליארד דולר, ולאחר מכן צנחה לשפל שבמהלכו מחקה 88% מערכה, וכמעט סיימה את חייה?

"לא התעניינו בי עד לאחרונה", מסביר לויט בחיוך מדוע שתק כל השנים. באנגלית מנומסת, נינוחה, כשמדי פעם נפלט לו חצי משפט בעברית, מתוודה לויט כי אז, בשנת 2003, השנה שבה נעשו טעויות חמורות בחישוב המלאי, הוא עצמו לא ידע מהו צבר ההזמנות של תרו, ולכן המלאי לא הוערך נכון.

"קיבלנו מידע חדש רק בשנת 2006 ואמרנו למבקר של החברה שאנחנו רוצים לתקן את הדו"חות. הוא היה מוכן לחתום רק אם נודה שזו טעות. מאז למדנו את הלקח", הוא אומר.

התרסקות בלתי נמנעת

סיפורה של חברת התרופות, שכונתה בימיה הטובים "טבע הבאה", קיבל מפנה באביב 2004. לאחר חמש שנים מצוינות, שבמהלכן היכתה תרו שוב ושוב את כל התחזיות בשוק, זיהה אנליסט בשם טוד פרננדו מבית ההשקעות Glass Lewis בסן פרנסיסקו כי יש בעיה חמורה בחברה, ושיגר מכתב בהול ללקוחותיו לברוח כמה שיותר מהר מהמניה.

לויט. "לא התעניינו בי עד לאחרונה" | צילום: עמית שעל

שלושה שבועות מאוחר יותר הגיעה המכה. תרו הפתיעה ולא עמדה בתחזיות האנליסטים, ועם פרסום התוצאות לרבעון הראשון של השנה קרסה מנייתה ב-27%. אחרי חמש שנות צמיחה אגרסיבית ההתרסקות היתה בלתי נמנעת לאחר שהתברר שכמות התרופות שיוצרו על ידיה היה גבוה מאלו מהכמות שנמכרה בפועל לצרכנים, ושהמחסנים שבבתי המרקחת התמלאו בתרופות שלה שלא נמכרו.

לאחר שהתבררה חומרת המצב שאליו נקלעה, הצרות רק הלכו ונערמו. ב-2006 התברר כי תרו נדרשת לתקן את דו"חותיה הכספיים רטרואקטיבית לשנת 2003, ושווי החברה נמחק כמעט במלואו.

"נעשתה חקירה שבדקה 40 נושאי משרה בחברה, ועלה שרק שניים אחראים. אותם שניים, סמנכ"ל הכספים והמבקר, פוטרו".

מתי יקבלו המשקיעים את הדו"חות הכספיים המעודכנים?

"אנחנו צריכים לתקן את הדו"חות הכספיים החל משנת 2003. לגבי הדו"חות החדשים - אני לא יודע לומר. אנחנו לא רוצים לזרז את משרד ארנסט אנד יאנג, רואי החשבון שלנו, בעבודתו".

האם הדו"חות יפורסמו עד סוף השנה?

"אני מקווה מאוד".

בלון חמצן

בשנת 2007, בעודה נמצאת על סף פשיטת רגל ונזקקת להחזיר חוב לבעלי איגרות החוב של החברה, החליטה תרו שהיא חייבת לאתר משקיע, שיהווה עבורה בלון חמצן להמשך פעילותה. חברת התרופות ההודית סאן היתה המלאך המושיע. סאן, שבשליטתו של דיליפ שנגואי, הסכימה לרכוש את חברת התרופות החיפאית תמורת 230 מיליון דולר וליטול על עצמה התחייבויות בהיקף דומה. במסגרת ההסכם נחלצה סאן לעזרתה של תרו, ובדקה ה-91 הזרימה לה 41 מיליון דולר כנגד מניות לטובת המשך פעילותה.

בעקבות הזרמת הכספים השתפרו התוצאות הכספיות של תרו. אלא שאז הודיעה החברה הישראלית לסאן כי המחיר שנקבע בהסכם שביניהן אינו משקף את ערך המניות שהיא עתידה למכור. סאן הסכימה להעלות את המחיר ל-10.25 דולר למניה, אולם תרו שגם מחיר זה אינו מספיק, וביטלה את עסקת המיזוג.

בסאן זעמו על המהלך, ופתחו במלחמה תקשורתית ומשפטית להשגת השליטה בתרו, שנשלטת כיום בידי משפחות לויט ומורוס (40% מזכויות ההצבעה).

למרות המאבק הקשה עם שנגאוי, לויט משתדל לשדר קורקטיות.

"מר שנגאוי אינו האיש הרע", הוא מדגיש. "הוא דואג לבעלי המניות שלו. הוא איש טוב, ואני לא מאשים אותו בשום דבר. הוא עושה את מה שהוא צריך לעשות, לרכוש את תרו במחיר הנמוך ביותר שהוא יכול, ואתה לא יכול לזקוף את זה לחובתו. מצד שני, אנחנו מחויבים לבעלי המניות שלנו".

עולה השאלה המוסרית, קיבלתם עזרה ובתמורה חתמתם על הסכם. כשהמצב השתפר, חזרתם בכם.

"אנחנו חיים במדינה קפיטליסטית, ובעלי המניות הם בעלי החברה. אני לא אכריח אותם לעשות מה שהם אינם רוצים. מבחינה מוסרית זו זכות בעלי המניות, היום הם יכולים לקבל 10 דולרים (מחיר המניה בבורסה היום הוא 9.75 דולרים - ש"א) רק על ידי הרמת הטלפון. למה שישללו את רכושם?".

האם אתה מבין אותו?

"אנחנו מוכנים לשלם לו היום 10.25 דולר למניה, אפילו 12 דולר למניה, כשהוא קנה את המניות שלו ב-6 דולרים. זה 71% תשואה בשנה, הוא עשה עסקה טובה. במסכת השיקולים שלו הוא רצה את השליטה בחברה, אבל בעלי המניות לא רצו להתמזג במחיר הזה, ואני צריך לדאוג להם. אם הוא כל כך רצה את השליטה, הוא לא היה צריך לחכות עד שאעשה מהחברה מה שהיא היום. הוא יכול היה לרכוש את המניות אז. הוא פשוט רצה שבארי לויט יעשה עבודת פרך ויעלה את ערכה של תרו, ואז הוא יבוא ויקנה את החברה במחיר של 7.75 דולרים למניה".

חופשה ארוכה

אם כך, מדוע הסכמתם להסכם?

"לא שאלנו את בעלי המניות. הדירקטוריון האמין אז שזו עסקה שהם יכולים להגן עליה. צריך להבין שעד לאחרונה באמת האמנו שההסכם ייצא לפועל. היינו בהלם מההתנגדות של חלק מבעלי המניות. לא הבנו איך הם מתנגדים לעסקה שמספקת חמצן לחברה".

מהו המחיר ההולם בעיניך?

"עבורי גם כפול מ-10.25 דולר זה לא מספיק, אבל אני זה לא העניין. בעלי המניות צריכים לראות את הדו"חות המבוקרים ולהחליט מהו המחיר ההולם".

או.קיי, נעבור אליך, לפי הסכם האופציה הנלווה, אם ההסכם יבוטל תצטרך למכור לו את מניותיך במחיר של 7.75 דולרים. מדוע אתה לא עושה זאת?

"היום?! ולדפוק את שאר בעלי המניות?! להשאיר אותם ללא כל השפעה, ואחר כך להסתכל במראה כשאני מתגלח?! אני מוכן להילחם כדוב שכול כדי לשמור על האינטרסים של בעלי המניות של תרו".

מדוע אינך צד לתביעה? אחרי הכל האופציות שברשותך עומדות על הפרק. נראה שמהלך נועד להגן עליך.

"טעות. יש שם רשימה של אנשים מכובדים שמעוניינים להגן על כל בעלי המניות ועל עצמם. הם לא שמים קצוץ עליי".

אין לך קשר לדירקטורים?

"יש לי קשר אליהם, אבל לא שכנעתי אותם להגיש את התביעה. להציג אותם כחבורה של מריונטות זה פשוט בושה. מדובר באנשים רציניים בקהילה אשר מכירים את החברה כבר שנים ולבם נתון לטובת בעלי המניות".

איך תגיב אם בית המשפט יחליט שעליך למכור את המניות?

"אצא לחופשה ארוכה ולא אצטרך לקום ולדבר עם ישראל באמצע הלילה. די לכאבי הראש".