אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גיקית בשבוע: ג'ינה טרפני צילום: וונדי פירסל cc-by

גיקית בשבוע: ג'ינה טרפני

ב-2001 היא פתחה את הבלוג הראשון שלה. ארבע שנים אחר כך כבר נכנסה לרשימות הבלוגרים המשפיעים ביותר, עם בלוג הטיפים הטכנולוגיים לייף האקר שיסדה

23.08.2008, 08:53 | איתמר שאלתיאל

ב-11 בספטמבר 2001 עבדה ג'ינה טרפני (Gina Trapani) במשרד בניו-יורק שהיה ממוקם כשלושה קילומטרים צפונית למגדלי הסחר העולמיים. במלים אחרות, היא ראתה את ההתקפה בעודה מתרחשת. "החוויות של היום הזה שינו אותי”, אמרה בראיון ל-Probloger, אולם היא לא ידעה עד כמה. טרפני, מתכנתת ג'אווה במקצועה, החלה לקרוא את הדיווחים על האירועים דווקא בבלוגים. הקריאה הזו, לדבריה, "עזרה לי לעכל ולהתמודד עם מה שקרה יותר מהכיסוי של התקשורת הממוסדת. הם העניקו לי השראה".

שומרת על פרטיות, למרות הנוכחות ברשת. טרפני, צילום: ג שומרת על פרטיות, למרות הנוכחות ברשת. טרפני | צילום: ג'יירד גורלניק cc-by-nd שומרת על פרטיות, למרות הנוכחות ברשת. טרפני, צילום: ג

בדצמבר אותה שנה היא פתחה את הבלוג האישי הראשון שלה. ארבע שנים אחר כך היא כבר הפכה למגה-בלוגרית מוכרת, מקום שביעי ברשימת 25 סלבריטאי הרשת המשפיעים ביותר של פורבס ב-2007. אתם רשאים לקרוא לה המייסדת והעורכת של לייף האקר, הבלוג שילמד אתכם איך לייעל כל דבר בחיים שלכם, מהדרך להעתיק שירים מהאייפוד למחשב ועד לטיפים כיצד להזמין במהירות קפה בסטארבקס.

למרות שהיא אחת מהבלוגריות המשפיעות בעולם, ולמרות שהיא מחזיקה בחשבון בטוויטר, פליקר ובבלוג אישי, טרפני מצליחה איכשהו לשמור על פרטיותה. במקרה נדיר עבור סלבגיקית לא תמצאו ערך עליה בוויקיפדיה, ובמרבית הראיונות עמה היא מקפידה לדבר על נושאים מקצועיים. פרסומים אישיים אודותיה גורמים לה "לרצות להתחבא מתחת לשולחן הכתיבה שלי”, אמרה לוול-סטריט ג'ורנל. "אבל זה רק הגיק הפנימי שבי".

היא נולדה בשכונה קטנה, איטלקית וקתולית בברוקלין ב-19 בספטמבר 1976. כבר בגיל 9 או 10 היא כתבה את התוכנה הראשונה שלה, על מחשב IBM עתיק. אין מילה עברית הולמת למיקומה היחסי אז בהיררכית הגיקים; "חנונית" היא אולי המילה הקרובה ביותר, והיא קצת יצאה מהאופנה. היא היתה נרדית קטנה עם תפקוד חברתי צולע, שהעריצה את אחיה הגדול אשר כבר אז החזיק בתואר גיק. מאוחר יותר, כשתלך ללמוד בקולג' ברוקלין, היא תלמד באותה תכנית למדעי המחשב שבה למד האח הנערץ.

אבל בינתיים, טרפני היתה פשוט טומבוי זעירה בשכונה מלאה בהומופובים. "הלכתי לבית ספר קתולי לבנות בלבד בברוקלין”, אמרה בראיון ל-AfterEllen, שם הזהירו אותה מפני "הלסביות בחדר הלוקרים". והיא נזהרה, אבל לא לזמן רב.

טרפני יצאה מהארון בגיל צעיר, כשהיתה עדיין בבית הספר. היא נודתה, כמובן, והפכה לאחת מאותן לסביות בחדר הלוקרים. אחר כך עברה לקולג' ברוקלין ללמוד אנגלית ומדעי המחשב, כשהיא מממנת את הלימודים באמצעות עבודה בתמיכה הטכנית של הקולג'. לאחר מכן החלה לעבוד כמתכנתת ג'אווה עצמאית בניו-יורק, מקום "די ליברלי" לדבריה. היא נשארה מחוץ לארון, אפילו בראיונות עבודה. "בנקודה כזו או אחרת הזכרתי את השותפה שלי”, סיפרה ל-AfterEllen, "זה משהו שהייתי די ברורה לגביו. עד סוף הראיון הייתי מחוץ לארון".

אחד ממקומות העבודה שלה היה Gawker Media, חברת תקשורת מבוססת בלוגים, שמפעילה כמה מהבלוגים המצליחים ברשת: Gizmodo הגאדג'טי, Gawker הרכילותי, Consumrist הצרכני ו- Kotaku הגיימרי. בינואר 2005 היא הלכה לאכול משהו במסעדה תאילנדית עם ניק דנטון, המייסד והמנכ"ל של גוקר מדיה, והוא סיפר לה שרשם את שם הדומיין Lifehacker.com. "אני לא יודע מה אני הולך לעשות אתו”, אמר. "הלסת שלי פשוט הכתה בשולחן”, סיפרה טרפני, ומיד התחילה לדבר.

"אני פשוט נרדית אדירה. שמעתי על לייף האקים ואהבתי את הקונספט”, סיפרה. ובעודה מפרטת את מגוון האפשרויות שפותח שם הדומיין הזה, עצר אותה דנטון ושאל אם היא רוצה לערוך את הבלוג. "כתבתי את הבלוג שלי בלילה כתחביב, אבל מקצועית כתבתי רק קוד”, אמרה טרפני, "כך שבהתחלה לא הייתי בטוחה, אבל אז החלטתי לתת לזה סיכוי". ב-31 בינואר 2005 הושק לייף האקר.

לייף האקר נועד לספק האקים קטנים למחשבים, אבל מהר מאוד החלו להתפרסם בו גם טיפים לפרודקטיביות, חיסכון בזמן ואפילו כיצד לנהל שיחה טוב יותר. התרחבות הנושאים היא רק צפויה. המונח "לייף האק", שנטבע על ידי עיתונאי הטכנולוגיה דני אובראיין, מתייחס לשיטות הפרודקטיביות שמתכנתים משתמשים בהם כדי לשרוד בעולם הצפת המידע. אבל מרגע שהתחלתם לפצח את ניהול הזמן שלכם, אין שום סיבה להימנע מלהמשיך ולפצח בעיות אחרות.

וזה הצליח. לפי חברת מדידת הרייטינג האינטרנטי קומסקור, עד נובמבר 2005 כבר משך לייף-האקר 98 אלף מבקרים. שנה אחר כך היו לו כבר 287 אלף מבקרים, והמספרים רק עולים. כיום, טוענים בניו-יורק טיימס, צופים ביותר מ-10 מיליון דפים בחודש באתר. הוא הצליח לעקוף את גוקר, בלוג הרכילות הפופולרי של אימפריית הבלוגים של דנטון, אבל עדיין נמצא הרחק מאחורי גיזמודו, שמושך כ-30 מיליון דפים נצפים בחודש.

אבל לייף האקר הוא יותר מסך הדפים הנצפים. טיים מגזין הכניס אותו לרשימת "50 האתרים המגניבים של 2005", ושנה לאחר מכן כינה אותו "האתר שאיננו יכולים בלעדיו". רשת אתרי הטכנולוגיה Cnet הכניסה את לייף-האקר לרשימת 100 הבלוגים של 2005, ומגזין Wired העניק לטרפני את פרס רייב ב-2006 עבור הבלוג הטוב ביותר. וזו רשימה חלקית.

כמה כל זה שווה בדולרים? לא ברור. הבלוג עלה לאוויר הרשת עם מימון בלעדי של סוני, שעל פי השמועות שילמו כ-25 אלף דולר בחודש. מאז מפרסמים באתר אי אלה חברות טכנולוגיה, ובגוקר מדיה לא אוהבים לדבר על ההכנסות. דנטון טוען שהרבה כסף לא רואים ממנו. "בלוגים כנראה טובים יותר לקוראים מלבעלי ההון. בעוד שאני אוהב את המדיום, תמיד הייתי ספקן בנוגע לערך של בלוגים כעסקים”, כתב באתר שלו.

בניו-יורק מגזין לא ממש קונים את זה. ב-2006 הם פרסמו הערכות לפיהן גוקר בלבד מכניס כ-4,000 דולרים ביום, מה שמסתכם במיליון וחצי דולר בשנה. מאחר שגוקר הוא לא האתר היחיד באימפריה של דנטון, נראה שהאיש משתכר היטב.

טרפני מרוויחה פחות טוב. היא מסרבת לומר כמה משלמים לה, אולם לוול-סטריט ג'ורנל אמרה שהיא מקבלת בערך את אותו הסכום שהרוויחה כמתכנתת. ב-21 בנובמבר 2006, השכר שלה הפך לרגע לנושא החם של הרשת. ג'ייסון קלקניס, מייסד Weblogs Inc, חברת בלוגים שמתחרה עם זו של דנטון, כתב פוסט בבלוג שלו שבו הוא מעריך כי לייף-האקר הוא אחד הרווחיים באורוות הבלוגים של דנטון, וכי הוא ניסה כמה פעמים להעסיק את טרפני. "הפוסט הזה צריך לעלות לדנטון – ג'ינה בבירור מקבלת סופת תשומת לב והצעות מתחרות”, כתב מייקל ארינגטון מבלוג הטכנולוגיה TechCrunch, ורוברט סקובל, מגה-בלוגר בזכות עצמו, כתב שהוא היה שוכר את טרפני בשניה. טרפני לא התרגשה, והודיעה שהיא לא שוקלת כרגע לעזוב את לייף-האקר.

אבל אין ספק שהיא עובדת קשה. היא מתעוררת ב-6 בבוקר כל בוקר, מלבד בסופי שבוע, ומיד מתחילה להעלות פוסטים, ש-18 מהם עולים ביום בממוצע. "הקווים בין עבודה לחיים מטושטשים”, אמרה פעם בראיון לטים פריס.

אבל ככה זה כנראה בגוקר. בכתבה שפרסמה ונסה גריגוריאדיס בניו יורק מגזין נחשפו חלק מתנאי העבודה של המגה-בלוגרים של דנטון. הם עובדים תחת דדליינים מטורפים ומחוייבים לפרסם כ-12 פוסטים ביום. חלק מהם, היא טוענת, חיים על קוקאין ו-Adderal, סם לבעלי הפרעות קשב. "אנחנו טבעת נרקומנים”, אמר לגריגוריאדיס אחד מהצוות, "לא חבורה של בלוגרים".

ובל זאת טרפני מרוצה. היא פרסמה שני ספרי עצות מלייף-האקר, שניהם רבי מכר, והפכה לאחת מאותן אוּבֵּר-גיקיות ששינו את הרשת. "אני מזדהה עם הבלוג מאוד”, סיפרה לוול-סטריט ג'ורנל, "זה כמו האלטר אגו המקוון של גיבור-העל שלי".

קצרים

• טרפני מתכנתת גם תוספים לפיירפוקס, חלקם פופולריים במיוחד.

• ב-17 ביוני 2008 התחתנה טרפני עם טרה, חברתה לחיים מזה 11 שנה. החתונה התקיימה ביום שבו הותר לזוגות חד-מיניים להתחתן בקליפורניה, והרשת שמעה על זה דרך חשבון הטוויטר שלה.

• טרה אינה חובבת מחשבים. "נחשי מה: היקום כולו אינו ווב 2.0”, אמרה פעם לטרפני.

• תחביביה המוצהרים: גלישה, משחק הלוח היפני גו, הטסת מטוסים, כתיבה, שוקולד ומחשבים.

תגיות