"התחום הירוק יכול להוציא את השוק מהבוץ"

לא מעט אנשי מקצוע טוענים לאחרונה כי התחום הירוק הוא טרנד שיחלוף. הקרנות הירוקות סובלות מתשואות שליליות דו־ספרתיות, אבל יש גם כאלה שמאמינים שדווקא לתחום הירוק יש פוטנציאל להיות זה שיוציא את השוק מהמשבר שבו הוא נמצא. "כלכליסט" הפגיש מומחים בתחום מאי.בי.אי, פריזמה, אלטשולר שחם, ליהמן ברדרס ומעלה כדי לבדוק מה המצב בענף, מהם התחומים החמים היום ואם יש להם סיכוי, וקיבל גם כמה המלצות להשקעה.

"במהלך ארבע השנים האחרונות יש טרנד משמעותי של שחקנים אסטרטגיים ושחקנים פרטיים שרואים פוטנציאל משמעותי לפיתוח הצד הירוק", אומר אמיר נבנצהל, סגן נשיא בליהמן ברדרס, שעוסק בתהליכי רכישות בתחום. "זו לא אידיאולוגיה, מדובר בשחקנים מחושבים מאוד שרואים הזדמנות משמעותית בדריסת רגל בשוק, שעדיין נמצא כרגע בשלב התחלתי, שהביקוש עולה בו על ההיצע".

סין אוהבת ירוק

"ההיבט החברתי והדגל של אל גור פחות רלבנטיים", אומרת אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות אי.בי.אי. "תהליכי גידול האוכלוסייה, העובדה שמים הם משאב מוגבל והעובדה שבארצות הברית יש 900 מכוניות פרטיות לכל אלף איש לעומת תשע מכוניות לכל אלף איש בסין - הם הרבה יותר רלבנטיים. הרי ברור שבתוך כמה שנים יהיו עוד 900 מיליון מכוניות שיסתובבו בשטח, ואז גם יגבר הביקוש לאנרגיה במובן היותר רחב".

להתפתחות המהירה של סין, הכרוכה בצריכת אנרגיה מוגברת ובזיהום קשה, יש גם צדדים ירוקים. "צריך לזכור שביולי האחרון סין התחייבה להגדיל את צריכת האנרגיה האלטרנטיבית פי ארבעה", אומר גיא לוי, ראש צוות מניות חו"ל בפריזמה קרנות נאמנות. "זה מהווה מנוע צמיחה אדיר לתחום הזה. אם סין תתחיל לתת סימנים ירוקים, אני בטוח שהיא תשפיע על כולם".

התחום הירוק בישראל נמצא בשלב התחלתי, אבל הפעילות בו מתחילה להיות משמעותית. כמה חברות ישראליות נכנסו לתחומים הירוקים בשנים האחרונות, וטייקונים כגון שרי אריסון, חיים כצמן, נוחי דנקנר, יצחק תשובה ודוד עזריאלי מפתחים זרועות קטנות של אנרגיה ירוקה, וברור לחלוטין שזה הופך להיות חלק מהפורטפוליו שלהם.

"זו כרגע זרוע קטנה של כל אחד מהם", אומר יותם עירוני, אנליסט הקרן הירוקה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, "יוצאת מן הכלל היא קבוצת גאון, שמתמקדת כבר הרבה שנים בכל הקשור לתחום של מים ותשתיות סביב מים. אבל זה לא חדש. קשה להבחין אם מישהו מהטייקונים יוותר על התחום הקמעונאי או על הנדל"ן כדי ללכת על התחום הירוק. כולם עושים את זה כרגע בנוסף ליתר הפעילויות שלהם. מדובר בקבוצות גדולות שמשקיעות בכל התחומים של הכלכלה, וזה אחד התחומים הכלכליים כיום, אז מן הסתם גם הם נמצאים שם".

אלקלעי מהמרת על חברת IDE (הנדסת התפלה), השייכת לקבוצת דלק ולכימיקלים ישראל. "מבין חברות האחזקה, האפשרות ש־IDE תהיה האקזיט המשמעותי הראשון בתחום היא הימור סביר", היא אומרת. יתר חברי הפאנל אינם מסכימים להמר.

חברי הפאנל מאמינים כי התחומים הצומחים ביותר כיום בתחום הירוק הם חקלאות, אנרגיה, מים, תחבורה והולכה.

תחנה סולארית. אחד התחומים הצומחים בעולם | צילום: ששון תירם

הרגולציה הכרחית

למרות הפוטנציאל הרב של התחום הירוק, משתתפי הפאנל סבורים כי כדי לקדמו נדרשת רגולציה. הם חוזרים לנושא זה פעם אחר פעם.

"בתור משקיע אתה כל הזמן עסוק בבדיקת גורמי הסיכון. כאשר באה הרגולציה, מעלימה גורם סיכון ומבטיחה מחיר לקילו־ואט לשעה לאנרגיה נקייה או למים מותפלים, מבחינתך חלק גדול מהסיכון נעלם - וזה יכול להיות גן עדן למשקיעים", אומר עירוני.

"עם זאת, חשוב להדגיש שמעבר למחוקק צריכה להיות אכיפה. למשל החוק לתמרוץ התקנת פוטו וולטאים (להפקת חשמל מאור השמש) - הבטיחו תשלום של שני שקלים על כל קילו־ואט שמיוצר על גגות של בתים פרטיים ועל גגות של גופים מסחריים בגודל מסוים. התקינה עברה, ומבחינה טכנית יודעים איך עושים את זה. עכשיו צריך שיבוא הבודק של חברת החשמל ויתקין שעון, ואחרי זה צריך שחברת החשמל תיתן את התעריף המועדף - וזה לא קורה כרגע. למה אין אף אחד שדוחף לזה? סביר להניח שבסוף זה יקרה, אבל חבל שאנחנו עדיין לא שם. יש מערכות שמותקנות, אבל אף אחד לא מקבל שני שקלים לקילו־ואט. זה טוב שעשו את התקינה, אבל עכשיו צריך להכניס את היד לכיס".

נבנצהל: "התפקיד של הרגולציה הוא להשלים את הפער בין היום למועד שבו יגיעו הטכנולוגיות החדשות לרמה תחרותית. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות זיכויי מס או נתינת מחיר עודף. הרגולטור צריך לתת ודאות".

לוי: "צריך להפנים שהעולם משתנה. אם ינסו לבנות היום פרויקט כמו המוביל הארצי, אז ילכו לחברה כלשהי ויעשו את זה דרכה. המדינה לא יכולה לעמוד בפרויקטים כאלה. זה כמו במקרה של כביש 6. במקום שהמדינה תבנה כביש חינם לכולם, היא לקחה חברה ומשלמת לה כסף. הדבר היחיד שכן יכול לתמוך במשהו ירוק איכותי היא רגולציה. בלי רגולציה והנחיות חד־משמעיות לאף אחד לא יהיה כדאי לבנות חוות סולריות בנגב, כי זה לא כלכלי ביחס למה שהוא משיג".

הביקוש להשקעות ירוקות עולה על ההיצע

מה יהיה עם המים

אלעד קוק, מנהל תחום IRS (Social Responsible Investment) במעלה, מציג דווקא דוגמה חיובית. "התוכנית הממשלתית בשיתוף מקורות היא דוגמה למקום שבו הרגולטור מזהה יתרון תחרותי. על פי הבנתי, היתרון התחרותי של ישראל בתחום הקלינטק הוא בתחום המים, כי אנחנו חווים את המחסור במים הרבה שנים".

עירוני: "מקרה המחקר הכי בולט נמצא בדנמרק, אשר השכילה לקדם את הנושא של אנרגיית רוח. במדינה התפתחו חברות ענק רווחיות שמעסיקות אלפי עובדים, מתוך ראייה שהעולם ילך לשם. ואכן, היום הפקת אנרגיה מרוח הפכה לכלכלית והם רואים מזה עדנה. בתחום של המים העולם עוד לא נמצא בבהלה, שהוא כנראה יימצא בה בכל הנוגע להקמת מתקני התפלה וטכנולוגיות של טיהור. בתחום הזה ישראל יכולה להגדיר ראייה אסטרטגית ולפתח טכנולוגיות שלא הכי כלכליות כרגע, אבל יהיו אסטרטגיות בהמשך".

אתם מאמינים שצריך לדרבן גופים מוסדיים לגבש מדיניות של השקעות ירוקות?

עירוני: "זה לא חייב להגיע מהכיוון של הרגולציה, זה צריך להגיע מההבנה שמי שינהג כך תהיה לו זכות קיום ומי שלא - הקיום שלו מוטל בספק. זה יעיד עד כמה ההנהלה מתקדמת וכמה היא חושבת קדימה מעבר לשלושת הרבעונים הבאים".

קוק: "אני לא חושב שלרגולטור יש מקום לקבל החלטות השקעה, אבל אני כן סבור שקרנות הפנסיה והגופים המוסדיים צריכים להציג לציבור בצורה שקופה אילו סוגי השקעות הם מקיימים לא רק בפן הפיננסי של תשואות, אלא להרחיב את הדיאלוג עם הציבור גם בהיבט הזה".

ואחרי כל האופטימיות, מתי נראה תשואות ירוקות חיוביות?

"הרבה מחפשים מה ימשוך את השוק החוצה", מסכם עירוני. "לא אתיימר להגיד שתחום הטכנולוגיות הסביבתיות הוא זה שירים את כל השווקים חזרה, אבל לדעתי זו תהיה הסנונית שתוכל לעזור להוציא את כל הרכבת הזו מהבוץ".